סיכום אולימפי - חלק ג'

היום האחד-עשר (7.8) - רייזמן מסכמת אולימפיאדה נפלאה; הוי משתווה לוויגינס; מחלופי מנצח ב-1500
האתלטיקה, שהתחילה עם גמרים מרשימים ועם הכוכבים הגדולים, ירדה קצת מהפוקוס במהלך הגמרים הפחות מעניינים, ותשומת הלב הופנתה לסיום התחרויות בהתעמלות מכשירים ולהישג הנפלא של כריס הוי הבריטי. עד סוף השבוע, בו יחזרו הכוכבים הגדולים של האתלטיקה (בולט, בלייק, פארח ורודישה) למסלול, תשומת הלב תחזור לאצטדיון. בינתיים, בעוד הישראלים התעסקו בעיקר באכזבה של לי קורזיץ, שפספסה מדליה ברגע האחרון, נערכו הגמרים האחרונים בהתעמלות המכשירים. בגמר המקבילים לגברים, זכה ז'ה פנג הסיני בזהב עם תוצאה של 15.966 בתרגיל. מרסל נגויין, שזכה בכסף עם תוצאה של 15.800, השלים אולימפיאדה מצויינת עם 2 מדליות כסף (קרב-רב אישי ומקבילים), מקום שמיני בקרקע ומקום שביעי עם נבחרת גרמניה בקרב-רב קבוצתי. המילטון סבו הצרפתי זכה בארד עם 15.566. אלכסנדרה "אלי" רייזמן היהודיה-אמריקנית שוב רשמה הישג מצויין עם זכייה במדליית הארד בתרגיל הקורה. רייזמן קבעה תוצאה של 15.066, זהה לזו של פונור הרומנית, אבל הפעם, בניגוד לגמר הקרב-רב, היא יצאה עם המדלייה בשל רמת הביצוע הגבוהה יותר. דנג וסווי הסיניות זכו בזהב ובכסף בהתאמה. הגמר האחרון לגברים בלונדון 2012, גמר תרגיל המתח, הסתיים עם זהב לאפקה זונדרלנד ההולנדי עם תוצאה מדהימה של 16.533 בתרגיל שלו. אז זונדרלנד, שיש לו תואר ברפואה בכלל, סיים עם הזהב, ואחריו פביאן המבושן הגרמני עם הכסף. זו קאי, שזכה בשלוש מדליות מזהב בבייג'ינג (מתח, קרב-רב קבוצתי, קרקע), אלוף העולם בתרגיל המתח וזכה בזהב בקרב-רב קבוצתי ובקרקע בלונדון, לא הצליח לחזור על ההישג מ-2008 והסתפק רק בארד. הגמר האחרון בהתעמלות מכשירים בלונדון 2012 היה גמר תרגיל הקרקע לנשים, שוב עם אלי רייזמן, שגייסה לטובתה את "הבה נגילה" פעם נוספת בדרך לציון נפלא של 15.600 ולזהב. קטלינה פונור, שסיימה רביעית אחרי רייזמן בקורה, שוב הגיעה אחרי רייזמן, אבל הפעם יצאה עם המדלייה - כסף. אליה מוסטפינה הרוסייה זכתה בארד. רייזמן בת ה-18 בסך הכל רשמה הופעה נפלאה באולימפיאדה הראשונה שלה עם 2 מדליות זהב (קרב-רב קבוצתי וקרקע), ארד (קורה) ומקום רביעי (קרב-רב אישי). הבריטים המשיכו באולימפיאדה הנפלאה שלהם והפעם כריס הוי, עם מדליית זהב בתחרות הקיירין, השווה את הישגו של בראדלי וויגינס מספר ימים לפני כן כשהגיע ל-7 מדליות בקריירה, מספר המדליות הגבוה ביותר של ספורטאי בריטי באולימפיאדות בכל הזמנים. גם בטריאתלון הגברים הבריטים חגגו, כשאליסטר בראונלי הבריטי זכה בזהב ואחיו ג'ונתן בראונלי זכה בארד. ביניהם הגיע חאבייר גומז וזכה בכסף, 4 שנים לאחר שסיים רביעי. תחרויות השחייה הצורנית לזוגות (תחרות הדואט) הסתיימו עם זהב לאישצ'נקו ורומאשינה הרוסיות. קרבונל ופואנטס הספרדיות זכו בכסף והסיניות הואנג וליו זכו בארד. גם רבעי הגמר בכדורסל נשים נערכו, כאשר הפייבוריטית ארה"ב טיילה מול קנדה בדרך לחצי הגמר, ואליה הצטרפו אוסטרליה, רוסיה וצרפת. למרות שהכוכבים הגדולים באתלטיקה לא התחרו, הגמרים באתלטיקה המשיכו לספק עניין. בבוקר ראינו את בולט מתחרה בסיבוב הראשון של הריצה ל-200 מטר, כשהוא קובע 20.39 ומסיים בקלילות ראשון במקצה שלו בדרך לחצי הגמר. בגמר הקפיצה לגובה לגברים, איבן אוחוב הרוסי, הבטחה גדולה שלא מימש את היכולות שלו לאורך הקריירה, עשה סוף סוף את ההתקדמות הגדולה שלו ואחרי שזכה בכסף באליפות אירופה ובזהב וארד באליפות העולם באולמות, קבע תוצאה מצויינת של 2.38 בדרך לזהב. קינארד האמריקני, שקבע 2.33, סיים עם הכסף. בארשים הקטארי, דרווין הקנדי וגראברז הבריטי, שהיו זהים זה לזה הן בגובה שאותו הם עברו (2.29) והן במספר הפסילות, זכו במשותף בארד. גם הגמר בזריקת דיסקוס לגברים היה מעניין, כשרוברט הארטינג הגרמני קבע תוצאה של 68.27 בדרך לזהב, כשהוא מקדים את חדאדי האיראני שזכה בכסף (68.18) וקנטר האסטוני שזכה בארד (68.03). הארטינג היה מאושר לאחר ניצחונו, ואף קרע את חולצתו והחל לדלג מעל המשוכות במסלול הריצה כשהוא נושא על גבו את דגל גרמניה. מה שהארטינג לא ידע הוא מה שהוא יחווה בהמשך הלילה - הוא נשדד בזמן שחגג ברחבי העיר לונדון, איבד את האקרדיטציה שלו ולא
היה יכול להיכנס לכפר האולימפי. את הלילה הוא העביר בתחנת רכבת. חשבתם שזה סיפור הזוי? חכו שתשמעו את הסיפור של תאופיק מחלופי. האלג'יראי, שכבר עבר את הסיבוב הראשון וחצי הגמר ב-1500 מטר והעפיל לגמר ב-1500, נאלץ לרוץ גם בריצה ל-800 מטרים לאחר שראשי המשלחת האלג'יראית לא עשו כפי שביקש - להוציא אותו מהריצה. אז מה עשה מחלופי בריצת הסיבוב הראשון ב-800? התחיל לרוץ ואחרי כמה מטרים עצר בשל "כאבים". מחלופי רצה לשמור כוחות לגמר ה-1500 ולא היה מעוניין להתיש את כוחותיו ב-800. הועד האולימפי החליט לפסול אותו מריצת ה-1500 בגלל שלא התאמץ מספיק לטענתם. האלג'יראים ערערו לאחר שהביאו אישור מרופא שמחלופי אכן נפצע. הערעור התקבל, ולמחרת ראינו את מחלופי בגמר ה-1500. פצוע? כנראה שלא, כי הוא שייט לזהב עם תוצאה של 3:34.08 דקות. מנזנו האמריקני זכה בכסף ואיגווידר הטוניסאי זכה בארד. גמר האתלטיקה היחיד לנשים בערב הזה היה גמר 100 מטרים משוכות לנשים. סאלי פירסון האוסטרלית, אלופת העולם ומדליסטית הכסף מבייג'ינג, זכתה בזהב לאחר שסיפקה ריצה מדהימה וקבעה שיא אולימפי חדש של 12.35 שניות. דון הארפר וקלי וולס האמריקניות קבעו שיאים אישיים, מה שהספיק להן לכסף ולארד בהתאמה. הן הקדימו את בת ארצם לולו ג'ונס, שהייתה פייבוריטית למדלייה אבל פספסה למרות שקבעה את השיא העונתי שלה.

היום השניים-עשר (8.8) - פליקס עם הזהב ב-200 לנשים; ארייס מריט מפתיע ב-110 משוכות

גם ה-8.8 היה יום ללא אירועים מושכי עניין בצורה יוצאת דופן, אבל התחרויות המשיכו וחובבי הספורט המשיכו ליהנות. ההצגה הראשונה של הערב באצטדיון האתלטיקה, לפני הגמרים, הייתה חצי הגמר ב-200 מטרים לגברים. במקצה הראשון כבר זכינו לראות שלושה אצנים נפלאים, כשיוהאן בלייק, כריסטוף למטרה הצרפתי (הלבן המהיר בהיסטוריה) ו-וואלאס ספירמון האמריקני מתחרים. בלייק הגיע ראשון עם תוצאה נפלאה לשלב הזה - 20.01 שניות. מיד אחריו הגיעו ספירמון (20.02) ולמטרה (20.03). שלושתם העפילו לגמר, בלייק וספירמון בזכות המיקום שלהם ולמטרה כאחד משני המפסידים המהירים ביותר. אוסיין בולט התחרה במקצה מס' 2 ובהילוך שני ניצח בקלילות את המקצה עם תוצאה של 20.18. אצנים נוספים שהעפילו לגמר מלבד הארבעה הללו היו צ'ורנדי מרטינה ההולנדי, אנאסו ג'ובודוואנה הדרום-אפריקני, וורן וויר הג'מייקני (אחד משלושה ג'מייקנים בגמר) וקווינואז הקולומביאני. בגמר הראשון לערב זה, 400 מטרים משוכות לנשים, ניצחה נטליה אנטיוקה הרוסייה, שזכתה בארד ב-2004, פרשה ב-2005 ושבה להתחרות 4 שנים לאחר מכן. הקאמבק שלה הושלם עם הזהב בגמר האולימפי. דמוס האמריקנית, שגם היא עשתה קאמבק וזכתה באליפות העולם בשנה שעברה, זכתה בכסף והג'נובה הצ'כית זכתה בארד. לאחר מכן הגיע גמר ה-200 מטרים לנשים, כאשר אלופת העולם ב-2009, מדליסטית הכסף ב-2008 ומדליסטית הארד באליפות העולם 2011, אליסון פליקס האמריקנית, זכתה בזהב האולימפי עם תוצאה של 21.88 שניות. שלי אן פרייזר-פרייס הג'מייקנית, שזכתה בזהב ב-100 גם בבייג'ינג וגם בלונדון, ושהחלה לרוץ 200 מטרים בתחרויות הגדולות רק בשנה שעברה, רשמה הישג מדהים עם מדליית הכסף ושיא אישי של 22.09. כרמליטה ג'טר, שהייתה שנייה לפרייזר-פרייס ב-100, הגיעה שוב אחריה וזכתה בארד. אל המקומות הרביעי והחמישי הגיעו בהפרש של מאית ורוניקה קמפבל בראון הג'מייקנית, שזכתה בזהב באתונה ובבייג'ינג, ואלופת ה-400 האמריקנית, סניה ריצ'רדס-רוס. הגמר האחרון על המסלול בערב הזה היה גמר ה-110 מטרים משוכות, בו היה מועמד לזהב שיאן העולם והאלוף בבייג'ינג הקובני דיירון רובלס, במיוחד לאחר פציעתו של ליו שיאנג הסיני במוקדמות. אבל גם רובלס נפצע במהלך הגמר ולא סיים את הריצה. ארייס מריט הגיח משום מקום וזכה בזהב עם שיא אישי של 12.92, מאית פחות משיא אולימפי ו-5 מאיות פחות משיא עולם. מריט האמריקני הדהים גם את בן ארצו ג'ייסון ריצ'ארדסון, אלוף העולם שחשב שבלי רובלס יהיו לו חיים קלים אבל תוצאה של 13.04 שניות הספיקה לו רק לכסף. פרצ'מנט הג'מייקני זכה בארד. גמר נוסף באתלטיקה היה גמר הקפיצה ברוחק לנשים, בו זכתה בריטני ריס האמריקנית. סוקולובה הרוסייה, שקבעה שיא אישי של 7.07 מטרים, זכתה בכסף ודלואץ', אמריקנית נוספת, זכתה בארד. כמו כן, לאורך כל היום הזה נערכו באצטדיון האתלטיקה תחרויות הקרב 10 (תחרות שנערכת רק אצל גברים ומקבילה לקרב 7, תחרות רק לנשים). לאחר היום הראשון של התחרויות, בו נערכו תחרויות ב-100 מטרים, קפיצה לרוחק, זריקת דיסקוס, קפיצה לגובה ו-400 מטרים, הוליך את המתחרים אשטון איטון, סגן אלוף העולם, עם ניקוד של 4661. תחרויות נוספות מחוץ לאצטדיון האתלטיקה היו גמר כדורעף חופים נשים, בו ראינו בפעם האחרונה את הצמד האמריקני מיסטי מיי טריינור וקרי ג'נינגס וולש, שזכו בזהב ב-2004 ו-2008. הצמד הוסיף זכייה נוספת ואחרונה בזהב האולימפי, לאחר שגברו על צמד אמריקני נוסף, ג'ניפר קסי ואפריל רוס. גם רבע הגמר בכדורסל גברים נערך. רוסיה ודייויד בלאט פתחו את היום עם ניצחון 83:74 על ליטא של שאראס בדרך להישג נפלא ולחצי הגמר. ספרד, אלופת אירופה שלא הרשימה בסיבוב הראשון, חזרה מפיגור מול צרפת ונעזרה בהחלטות מפוקפקות של השופטים בדרך לניצחון 66:59. ארגנטינה ניצחה בדרבי הדרום-אמריקני את ברזיל 82:77, וארה"ב עלתה כצפוי גם כן לשלב הבא עם ניצחון 119:86 על אוסטרליה, שכלל 6 שלשות של קובי בראיינט בחצי השני.

היום השלושה-עשר (9.8) - בולט עושה היסטוריה, רודישה עם שיא עולם מדהים, זהב לאיטון

אחרי כמה ימים פחות מעניינים, הגיעו הימים האחרונים של המשחקים והכוכבים הגדולים של המשחקים חזרו להצגה המסכמת. אוסיין בולט הגדול ובן ארצו יוהאן בלייק התחרו שוב ראש בראש, הפעם בריצת ה-200 מטר, שיאן העולם ואלוף העולם, דייויד רודישה הקנייתי בן ה-23, הגיע לריצת ה-800 מטרים כשהוא מחזיק בשיא עולם של 1:41.01 דקות, תחרויות הקרב 10 המשיכו וגם הגמרים בקפיצה משולשת לגברים ובהטלת כידון לנשים נערכו. אז אצטדיון האתלטיקה חזר להיות מוקד העניין העיקרי במשחקים, ובו זמנית החלו גם המוקדמות בהתעמלות אומנותית, כשהגמרים יהיו בסוף השבוע. הגמר הראשון היה הגמר ל-800 מטרים, כמנה ראשונה לקראת המנה העיקרית, גמר ה-200. הופעה נפלאה של דייויד רודישה לא השאירה מקום לגבי זהות המנצח, ובסיבוב האחרון השאלה הייתה אם יהיה שיא עולם חדש. ואכן היה - 1:40.91 דקות. אבל הריצה הזו תיזכר בגלל האיכות שלה - כשכל אחד משמונת הרצים בה שבר שיא, לא מעט בגלל האיכות של רודישה. רודישה שבר ארבעה שיאים - שיא עולם, שיא אולימפי, שיא קנייתי ושיא אישי. אחריו הדהים והגיע נייג'ל אמוס בן ה-18, אלוף העולם לנוער מבוצוואנה, שכבר באולימפיאדה הראשונה שלו הביא למדינתו מדלייה ראשונה בהיסטוריה, מדליית כסף, כשהוא משפר את שיאו האישי מ-1:43.11 ל-1:41.73, תוצאה שהייתה שווה לו שיא אישי, שיא לאומי ושיא עולם לנוער. טימותי קיטום בן ה-17, קנייתי נוסף וסגן אלוף העולם לנוער (סגנו של אמוס), הדהים גם הוא עם הארד ושיא אישי של 1:42.53. בכך שברו כל שלושת הזוכים במדליות את השיא האולימפי, שעמד על 1:42.58. האמריקנים סולומון וסימונדס, שקבעו כל אחד מהם שיא אישי, הפתיעו כשהתברגו למקומות הרביעי והחמישי בגמר. האתיופי אמאן והסודני קאקי היו מועמדים למדליה וסיימו רק במקומות השישי והשביעי, אבל אי אפשר להאשים אותם - אמאן קבע שיא לאומי ושיא אישי וקאקי קבע שיא עונתי (התוצאה הטובה ביותר השנה). כדי להבין את איכות הריצה הזו, מספיק להסתכל על אנדרו אוסגי הבריטי, שסיים שמיני ואחרון בגמר למרות שקבע את השיא האישי שלו. לאחר מכן הגיע גמר ה-200 מטרים, ולמרות שלא ראינו שיא עולם, נרשמה היסטוריה. אוסיין בולט הפך לאתלט הראשון בהיסטוריה שזוכה פעמיים ברציפות ב"דאבל" של הריצות הקצרות - 100 ו-200. בכל זאת, בולט קבע תוצאה נפלאה של 19.32 (2 מאיות פחות משיא אולימפי) והקדים את בלייק, שהיה צמוד אליו, לאורך 70-80 מטרים, ב-12 מאיות (19.44 לבלייק). גם בלייק השלים אולימפיאדה נפלאה, עם שתי מדליות כסף בריצות הקצרות. הפתיע במיוחד וורן וויר הג'מייקני, שקבע שיא אישי של 19.84 שניות בדרך למדליית הארד ולפודיום כל-ג'מייקני. ספירמון סיים רביעי, מרטינה חמישי ולמטרה הצרפתי שישי. בהמשך נראה את בולט ובלייק סוגרים את התחרויות באצטדיון עם הגמר ב-4X100 שליחים לגברים. גם שני ימים של תחרויות בקרב 10 הגיעו לסיומן, ואם ה-800 מטרים היו מנה ראשונה וה-200 עיקרית, אז הקינוח הגיע בתחרות האחרונה של קרב ה-10, ריצת 1500 מטרים. אשטון איטון אמנם סיים רק שישי במקצה שלו (2 מקצים נערכו) ושביעי בסך הכל, אבל זה הספיק לו כדי לזכות בזהב בתחרות כולה. זה הספיק לו בגלל שבין השאר טריי הארדי, אמריקני נוסף, שהיה במקום השני, סיים רק במקום ה-18 בסך הכללי בריצה. הארדי קיבל את הכסף בסופו של דבר, וסוארז הקובני, שדורג שישי אחרי יום התחרויות הראשון, סיים ראשון בתחרות הטלת הכידון שנערכה ביום הזה וחמישי ב-1500, זכה בארד לאחר שקפץ למקום השלישי. גמר הגברים בקפיצה משולשת גם נערך בערב הזה, וממנו יצא עם הזהב כריסטיאן טיילור האמריקני, בזכות קפיצה של 17.81 מטרים. וויל קליי האמריקני, שזכה בארד בקפיצה לרוחק, זכה בכסף עם 17.62. פבריציו דונאטו, איטלקי בן 36 שסיים 25 בסידני ו-21 באתונה ובבייג'ין, והישגיו הגדולים ביותר בקריירה היו מדליית זהב ומדליית כסף באליפות אירופה באולמות, עשה קפיצה בשנים האחרונות, סיים עשירי בגמר אליפות העולם, רביעי בגמר אליפות העולם באולמות וזכה בזהב באליפות אירופה. הפעם הגיע דונאטו במטרה לרשום הישג מרשים, במיוחד בגילו המתקדם (יחסית לספורטאי) ועשה זאת עם מדליית הארד. הגמר האחרון היה גמר הטלת הכידון לנשים בו זכתה בזהב ספוטאקובה הצ'כית, בכסף אוברגפול הגרמנייה ובארד גרמנייה נוספת, שטאהל. בגמר כדורעף החופים לגברים זכו הגרמנים ברינק ורקרמן בזהב לאחר שניצחו את הצמד הברזילאי צ'רוטי ורגו שזכו בכסף. גם תחרויות השחייה חזרו, אבל לא בבריכה האולימפית אלא בהייד פארק. תחרות השחייה במים פתוחים ל-10 ק"מ (שיותר ידועה כמרתון השחייה) לנשים נערכה באגם סרפנטיין, במרכזו של הפארק הנודע (בו גם נערכו תחרויות הטריאתלון). ריזסטוב ההונגרייה זכתה בזהב עם זמן של 1:57:38.2 שעות, כשהיא מקדימה את היילי אנדרסון האמריקנית ב-40 מאיות. גרימאלדי האיטלקייה זכתה בארד לאחר שהקדימה ב-40 מאיות את קרי אן פאיין הבריטית, אלופת העולם והזוכה בכסף מבייג'ינג, למורת רוחו של הקהל. ארה"ב וצרפת העפילו לגמר כדורסל הנשים.

היום הארבעה-עשר (10.8) - שיא עולם מדהים לשליחות של ארה"ב, זהב ללבילאני בקפיצה במוט

נכנסים לישורת האחרונה של המשחקים בלונדון, ואצטדיון האתלטיקה המשיך לארח את הרגעים הגדולים והמרגשים, כשגם מחוץ לאצטדיון התחרויות בהתעמלות אמנותית מתקרבות לשלב הגמרים. תחרויות הרכיבה על אופני BMX הגיעו לסיומן  עם הגמרים באזור המיוחד שנבנה להן לצד הוולודרום, אולם האופניים. פאחון הקולומביאנית זכתה בזהב בתחרות לנשים, כשהיא מקדימה את ווקר האוסטרלית (כסף) וסמולדרס ההולנדית (ארד). מאריס שטרומברגס הלטבי שחזר את ההישג מ-2008 וזכה בזהב שני בקריירה בתחרות הגברים, לאחר שהקדים את ווילובי האוסטרלי שזכה בכסף ואוקוונדו הקולומביאני שזכה בארד. אוסמה מלולי הטוניסאי, שהחל להתחרות רק לפני שנה בתחרות השחייה ל-10 ק"מ, הוסיף לארד שלו מהמשחה ל-1500 מטרים זהב ממרתון השחייה לגברים בהייד פארק. לורץ הגרמני זכה בכסף ו-וויינברגר הקנדי זכה בארד. אבל מלולי, שהביא שתי מדליות לארצו טוניסיה, זכה לביקורת רבה (בדומה לאצנית גריבי) בארצו מצד גורמים מוסלמים קיצוניים שהוא הפר את צום הרמדאן לאחר ששתה לפני המשחה ל-1500 ומרתון השחייה ובמהלך מרתון השחייה (בו יש עמדות שתייה לאורך המסלול). בתחרות הקבוצתית בשחייה צורנית זכתה נבחרת רוסיה בזהב, נבחרת סין בכסף ונבחרת ספרד בארד. באצטדיון האתלטיקה נערכה תחרות המוקדמות למקצה השליחים 4X100 גברים, בו נבחרת ארה"ב (ללא גיי וביילי) סיימה ראשונה במקצה השני לאחר ששברה את השיא הלאומי של 37.40 שניות, שעמד על כנו מאז 1992 (עם נבחרת השליחים שכללה את קרל לואיס) וקבעה 37.38. הרביעייה של ג'מייקה סיימה ראשונה במקצה הראשון עם 37.39. טירונש דיבאבה לא הצליחה לשחזר את הדאבל שלה בריצות הארוכות מבייג'ין, לאחר שסיימה שלישית ועם הארד בריצה ל-5000 מטרים. בת ארצה האתיופית מסרט דפאר, הזוכה בארד בבייג'ין, שחזרה את הזכייה בזהב מאתונה עם זהב גם בלונדון. ויויאן צ'רויוט, שזכתה בארד ב-10,000, מימשה סוף סוף את הפוטנציאל שלה ושנה אחרי שזכתה בדאבל באליפות העולם, זכתה בשתי מדליות ראשונות בקריירה בלונדון עם ארד, כאמור, ב-10,000 וכסף ב-5,000. בגמר הנשים ליידוי פטיש נרשמה שערוריה קטנה, כאשר השופטים עשו טעות בחישוב היידוי של בטי היידלר הגרמנייה. היא סיימה שישית לאחר הטעות הזו, ובזכות ערעורה על ההחלטה, קודמה בצדק למקום השלישי ולארד. ליסנקו הרוסייה זכתה בזהב ובכסף זכתה ולודארצ'יק הפולנייה. נבחרת השליחות של ארה"ב בריצה ל-4X100 מטרים הדהימה כשבנוסף לזכייה בזהב שברה את שיא העולם המפוקפק בן 27 השנים של שליחות מזרח גרמניה (41.37) בכמעט שנייה עם תוצאה מדהימה של 40.82. בנבחרת השליחות האמריקנית היה אפשר למצוא את כרמליטה ג'טר (כסף ב-100, ארד ב-200) ואליסון פליקס (זהב ב-200). ג'מייקה עם קמפבל-בראון ושלי אן פרייזר-פרייס זכתה בכסף ואוקראינה הפתיעה עם הארד. גמר הנשים ל-1500 מטרים הסתיים עם זהב וכסף לטורקיה. אסלי קאקיר

אלפטקין זכתה בזהב וגמזה בולוט בכסף. ג'מאל הבחריינית זכתה בארד. בגמר הגברים ל-4X400 מטרים, נרשמה היסטוריה עם הופעתה של נבחרת השליחים של דרום אפריקה, כולל האצן עם הפרוטזות אוסקר פיסטוריוס. נבחרת איי הבהאמה עם כריס בראון (רביעי ב-400), דימיטריוס פינדר (שביעי ב-400) וראמון מילר (עשירי ב-400) הפתיעה את כולם כשזכתה בזהב. נבחרת ארה"ב הסתפקה רק בכסף, אבל כשאין לה אפילו רץ אחד בגמר ה-400 ליחידים, זה לא מפתיע. טרינידד וטובגו זכתה בארד. בגמר הקפיצה במוט רנו לבילאני הצרפתי (פעמיים ארד באליפות העולם - 2009 ו-2011) הפתיע עם הזהב ושיא אולימפי חדש של 5.97. ביורן אוטו ורפאל הולדזפה הגרמנים זכו בכסף ובארד בהתאמה לאחר ששניהם עברו גובה של 5.91 (אוטו זכה בכסף בשל פיחות הפסילות שלו לעומת הולדזפה - שקבע שיא אישי בתחרות). הדרים טים של ארה"ב עמדה בציפיות והגיעה לגמר הכדורסל ללא קשיים מיוחדים, עם 109:83 בחצי על ארגנטינה. למרות כל הקשיים בדרך, ספרד הצליחה להגיע שוב לגמר מול האמריקאים לאחר שניצחה את רוסיה של בלאט 67:59.

היום החמישה-עשר (11.8) - בולט נפרד מלונדון בסטייל; קנייבה עם הישג מרשים; דיילי עם ארד

היום הלפני אחרון של המשחקים הגיע, והגיע הזמן להיפרד מאצטדיון האתלטיקה (המרתון לגברים נערך מחוץ לאצטדיון) ולהגיע לשלבים הסופיים של תחרויות משחקי הכדור. קודם כל באתלטיקה - מחוץ לאצטדיון נערכו תחרויות ההליכה. על רקע הנוף הלונדוני ניצח סרגיי קירדיאפקין הרוסי בתחרות ההליכה ל-50 ק"מ גברים עם שיא אולימפי של 3:35:59 שעות. ג'ארד טאלנט האוסטרלי, שזכה בכסף ב-50 ק"מ ובארד ב-20 ק"מ בבייג'ינג, שחזר את הישגו מבייג'ינג עם כסף ב-50 ק"מ הליכה, עם שיא אישי. כמו כן סיים טאלנט שביעי ב-20 ק"מ בתחרות בלונדון. סי הסיני זכה בארד, גם הוא עם שיא אישי של 3:37:16 שעות. בתחרות הנשים ל-20 ק"מ הליכה זכתה בזהב לשמאנובה הרוסייה, שקבעה גם שיא עולם של 1:25:02 שעות. קניסקינה, רוסייה נוספת, זכתה בכסף וקייאנג הסינית זכתה בארד. קשורן וולקוט מטרינידד וטובגו בן ה-19 בסך הכל זכה בזהב בהטלת כידון לגברים עם שיא לאומי של 84.58 מטרים. וולקוט, שזכה השנה בזהב באליפות העולם לנוער, רשם הישג מרשים כשהפך לאלוף הצעיר ביותר במקצוע בכל הזמנים ולאלוף הלא-אירופאי השני בכל הזמנים והראשון מאז 1952. אלכסנדר פייאטניטציה האוקראיני זכה בכסף ורוסקנן הפיני זכה בארד. אנה צ'יצ'רובה, אלופת העולם ושלישית בבייג'ינג, זכתה בזהב בקפיצה לגובה לאחר שעברה גובה של 2.05 מטרים. בריג'יטה בארט האמריקאית זכתה בכסף לאחר שקבעה שיא אישי עם 2.03 ושוקלינה הרוסייה, שגם היא קבעה שיא אישי (עברה גם היא 2.03, בארט זכתה בכסף בשל עודף הפסילות של שוקלינה), זכתה בארד. מו פארח, שהפך לגיבור בריטי כבר בתחילת תחרויות האתלטיקה, השלים דאבל מדהים בריצות הארוכות לאחר שזכה בזהב בריצה ל-5,000 מטרים עם תוצאה של 13:41.66 דקות. מיד אחריו הגיע גברמסקל האתיופי ושלישי הגיע לונגוסיווה הקנייתי. בריצה ל-800 מטרים זכתה בזהב סבינובה הרוסייה, שהקדימה את קסטר סמנייה הדרום-אפריקנית שזכתה בכסף (שאחרי שזכתה באליפות העולם ב-2009 ושיפרה את השיא האישי שלה ביותר מ-4 שניות, נאלצה לעבור סדרת בדיקות משפילות שיקבעו את מינה בעקבות חשדות שהיא גבר; לבסוף הופרכו האשמות אלו). פויסטוגובה הרוסייה זכתה בארד. נבחרת ארה"ב ב-4X400 שליחים זכתה בזהב בריצה הנ"ל עם תוצאה של 3:16.87. את ארה"ב ייצגו בריצה די די טרוטר (ארד ב-400), אליסון פליקס (זהב ב-200), פרנ'צנה מקורורי (שביעית ב-400) וסניה ריצ'רדס-רוס (זהב ב-400). רוסיה עם אנטיוקה (זהב ב-400 משוכות) זכתה בכסף וג'מייקה בארד. התחרות האחרונה באצטדיון האתלטיקה בלונדון 2012 הייתה גמר ה-4X100 שליחים לגברים. אז אם חשבתם שבולט יכול לעבור תחרות שלמה בלי לשבור שיא עולם, טעיתם. נבחרת השליחים של ג'מייקה טסה קדימה כבר מהתחלה, לא טעתה בחילופים, ניצלה פריצות מהירות של נסטה קרטר ומייקל פרייטר, ואחרי שבלייק השלים 100 מטרים משלו ו-300 מטרים בסך הכל, הוא העביר את המקל לבולט כשהוא בשיוויון עם הרץ האחרון של האמריקנים ריאן ביילי (חמישי ב-100). אבל בולט כמו בולט, לא ספר אף אחד, פתח פער על ביילי והגיע לקו הסיום עם זמן כללי של 36.84, 20 מאיות יותר משיא העולם הקודם!. אבל גם ארה"ב רשמה הישג מרשים, ביחד עם גאטלין, גיי וביילי, כשהיא משווה את שיא העולם הקודם, 37.04. ולהזכירכם, השיא האמריקני עמד עד ל-10.8.12, יום לפני כן, על 37.40, 36 מאיות לפני כן, שיא שהחזיק 20 שנה (ו-16 שנה כשיא עולם). הרביעייה מקנדה הדהימה כשהגיעה שלישית, אבל מספר שניות לאחר הריצה נודע לקנדים שהם נפסלו בשל העברה של המקל מעבר לתחום המותר של הרץ המעביר. רביעיית השליחים של טרינידד וטובגו ניצלה את הפסילה וקפצה מהמקום הרביעי לשלישי, מה שהעניק להם את מדליית הארד. אז התחרויות באצטדיון האתלטיקה תמו, אבל שאר התחרויות עדיין לא. בגמר הקרב-רב האישי בהתעמלות אומנותית זכתה בזהב ייבגניה קנייבה הרוסייה, שהשלימה הישג מרשים והיסטוריה לאחר ששחזרה את הזכייה שלה בזהב מבייג'ינג והפכה לראשונה אי פעם שזוכה בשתי מדליות זהב בקרב-רב אישי בהתעמלות אומנותית.

קנייבה היא אלופת העולם, אלופת אירופה והאלופה האולימפית, והשליטה הבלתי-מעורערת של הענף. בכלל התחרויות שנערכו מאז 2008 (כולל תחרויות במכשירים ספציפיים שלא נערכות באולימפיאדה), 84 תחרויות, ניצחה קנייבה ב-74 מהם! (תחרויות אישיות בלבד). כמו כן היא לא הפסידה לעולם בתחרות קרב-רב אישי. דמיטרייבה הרוסייה זכתה בכסף. אלייה גרייבה האזרית, שסיימה שלישית באליפות העולם, וליובו צ'רקשינה הבלרוסית, שסיימה רביעית באליפות העולם, החליפו מקומות באולימפיאדה כשצ'רקשינה סיימה שלישית ועם הארד וגרייבה נותרה ללא מדליה. צ'רקשינה היא היחידה שניצחה אי פעם את קנייבה בתחרות במכשיר מסוים באליפות אירופה (תרגיל הכדור ב-2011). גמר נוסף ביום הזה היה גמר הקפיצה למים מ-10 מטר לגברים. טום דיילי, התקווה הבריטית שנחל אכזבה בתחרות לזוגות, התחרה וזכה בארד עם ציון כולל של 556.95. דיילי חגג עם הקהל וזכה לאהדה רבה ממנו. דייויד בודיה, סגן אלוף העולם וזוכה בארד בתחרות לזוגות, רשם קפיצה אחרונה נפלאה עם ציון של 102.6, עקף את אלוף העולם קיו בו שנאלץ להסתפק בכסף, וזכה בזהב בתחרות. הציון הכללי של בודיה היה 568.65. נבחרת נורווגיה זכתה בזהב בתחרות הכדוריד לנשים לאחר שניצחה בגמר את מונטנגרו 26:23. בארד זכתה נבחרת ספרד. נבחרת גרמניה זכתה בזהב בתחרות ההוקי לגברים לאחר שניצחה בגמר 2:1 את הולנד. אוסטרליה זכתה בארד. נבחרת ברזיל זכתה בזהב בתחרות הכדורעף לנשים לאחר ניצחון 3:1 במערכות בגמר על ארה"ב. בארד זכתה יפן. תחרויות קרב 5 מודרני (סיוף, שחייה ל-200 מטר, רכיבה על סוסים - קפיצות ראווה ואירוע משולב של ירי באקדח מ-10 מטר וריצת שדה של 3,000 מטר) נערכו ביום הזה, והזוכה בזהב היה סבובודה הצ'כי. קאו הסיני זכה בכסף ומרוסי ההונגרי זכה בארד. סבובודה השיג 5928 נקודות, שיא אולימפי חדש. הדרים-טים הנשית, נבחרת ארה"ב, זכתה בזהב בטורניר כדורסל הנשים אחרי 86:50 בגמר על צרפת. אוסטרליה, שגברה על רוסיה 83:74, זכתה בארד.

היום השישה-עשר (12.8) - זהב ל"דרים טים"; רוסיה עם הזהב בהתעמלות אומנותית קבוצתית

היום האחרון למשחקים האולימפיים, ואילו משחקים הם היו. הרבה רגעי שמחה, אושר, עצב, התרגשות והפתעה. אבל רגע לפני שהם נסגרים התחרויות האחרונות מגיעות לשלבי הגמר. נבחרת קרואטיה זכתה בזהב בטורניר הכדור-מים לגברים לאחר שניצחה בגמר 8:6 את איטליה. נבחרת סרביה זכתה בארד. נבחרת ברזיל כבר הובילה 2:0 במערכות והוליכה לקראת סיום המערכה השלישית בגמר טורניר הכדורעף לגברים, אבל רוסיה הדהימה. הנבחרת הרוסית חזרה מפיגור, ניצחה 29:27 במערכה, המשיכה ל-25:22 במערכה הרביעית והשוותה ובמערכה המכרעת ניצחה 15:9 בדרך לזהב מדהים. הברזילאים נשארו עם הכסף. איטליה ניצחה 3:1 במערכות את בולגריה המפתיעה וזכתה בארד. בטורניר הכדוריד לגברים, השלימה נבחרת צרפת הישג נפלא עם שלוש זכיות רצופות בזהב אולימפי, לאחר שניצחה בגמר 22:21 את שוודיה, לעיני 5,000 צרפתים שהגיעו עד ללונדון כדי לחזות בהישג הנפלא של הנבחרת שלהם. קרואטיה זכתה בארד בטורניר. תחרויות ההתעמלות האומנותית הגיעו לסיומן עם גמר הקרב-רב הקבוצתי, בו זכתה בזהב רוסיה. בלרוס סיימה שנייה ועם הכסף ואיטליה זכתה בארד. כיאה למסורת האולימפיאדה, ביום האחרון נערך המרתון לגברים. שלוש הקפות של מסלול באורך 13 ק"מ ברחבי לונדון ועוד מסלול מיוחד של 3 קילומטרים ו-195 מטרים עד לקו הסיום נדרשו לעבור המתחרים, ובסך הכל 42 ק"מ ו-195 מטרים. מתוך 105 מתחרים, רק 85 סיימו. סטפן קיפרוטיץ' האוגנדי בן ה-23 היה חלק מהדבוקה שפיגרה לאורך רוב הריצה אחרי ווילסון קיפסאנג קיפרוטיץ' הקנייתי, אבל אחרי כ-30 ק"מ הדביק ביחד עם אבל קירוי הקנייתי את קיפרוטיץ' הקנייתי. קיפרוטיץ' האוגנדי, סטפן (למי שהתבלבל), ברח כ-6-7 ק"מ לפני הסיום מצמד הקנייתים ומשם לא הביט אחורה בדרך אל קו הסיום ולזהב. אבל קירוי, אלוף העולם, ו-ווילסון קיפסאנג קיפרוטיץ' (שהוביל למשך רוב הריצה) הקנייתים זכו בכסף ובארד בהתאמה. זוהר זמירו הישראלי סיים במקום ה-81. טורניר הכדורסל הגיע לסיום, והגמר שהבטיח רבות, בין ארה"ב, נבחרת הכוכבים והמכונה "דרים טים", לבין ספרד, אלופת אירופה, אכן קיים. אמנם אף אחד לא האמין שהספרדים יכולים לנצח את האמריקנים, אבל הם האמינו. אמנם זה נגמר ב-107:100 לאמריקנים, אבל אחרי פייט אדיר של הספרדים שקיבלו 24 נקודות מפאו גאסול, 21 מחואן קרלוס נבארו ו-17 ממארק גאסול. ובכל זאת, האמריקנים רצו לקבל פייט כדי להוכיח את הווינריות שלהם, והם אכן הוכיחו. שלושת השחקנים הטובים בעולם, קווין דוראנט (30 נקודות, 9 ריבאונדים), לברון ג'יימס (19 נקודות, 7 ריבאונדים, 4 אסיסטים) וקובי בראיינט הוותיק (17 נקודות) היו שם בשביל ארה"ב ברגעים המכריעים, וזה נגמר עם הזהב כצפוי. עוד לפני משחק הגמר, נערך המשחק על מדליית הארד בין רוסיה לארגנטינה. אז נכון שישראל חזרה בלי מדליה, אבל המאמן האמריקאי-ישראלי ומאמן מכבי ת"א דייויד בלאט, שמאמן גם את נבחרת רוסיה, הוליך את נבחרתו אל מדליית הארד לאחר ניצחון 81:77 על ארגנטינה במשחק דרמטי ומרתק. בלאט השלים קדנציה של 7 שנים נפלאות בנבחרת רוסיה, שכללו זהב באליפות אירופה ב-2007, מקום תשיעי באולימפיאדה ב-2008, מקום שביעי באליפות אירופה ב-2009, מקום שביעי באליפות העולם ב-2010, ארד באליפות אירופה ב-2011 וארד באולימפיאדה ב-2012.

תחרויות קרב 5 מודרני לנשים סגרו את האולימפיאדה והיו התחרויות האחרונות באולימפיאדת לונדון. הזוכה בכסף באליפות העולם 2009 ובארד באליפות העולם 2011, לאורה אסאדאוסקייטה, זכתה בזהב בלונדון עם ניקוד כולל של 5408, שיא אולימפי חדש. סמנת'ה מארי הבריטית זכתה בכסף ויאנה מרקס הברזילאית, זכתה בארד. אז זהו זה, תמו המשחקים האולימפיים בלונדון 2012, עם טעם של עוד, והרבה רגעי הנאה. ניפרד בתמונות.

סיכום בתמונות - מדליסטים אולימפיים

סיכום אולימפי - חלק ב'

היום השישי (2.8) - דגלאס עושה היסטוריה; שיא עולם לסוני, טומרקין בגמר, פלפס עם עוד זהב

יום לפני פתיחת תחרויות האתלטיקה, המשחקים האולימפיים המשיכו לספק את הסחורה עם אירועים מרגשים ומעניינים. בגמר הקרב-רב בהתעמלות מכשירים לנשים, עשתה גבריאל דגלאס מארה"ב היסטוריה, כשהפכה לאפרו-אמריקאית הראשונה שזוכה בזהב במקצוע. דגלאס צברה ציון כולל של 62.232 בסיכום ארבעת המכשירים - קפיצות וקורה בהם סיימה ראשונה מבין כל המתעמלות, מקבילים מדורגים בהם סיימה שלישית וקרקע בו סיימה רביעית. במקומות השני והשלישי התמקמו הרוסיות ויקטוריה קומובה ואליה מוסטפינה, שהיו חלק מהנבחרת שזכתה בכסף בגמר הקבוצתי. אלכסנדרה "אלי" רייזמן היהודייה מארה"ב פספסה את מדליית הארד למרות שהייתה בשיוויון נקודות עם מוסטפינה בשל העדיפות של מוסטפינה עליה בשובר שיוויון, וסיימה רביעית. בתחרויות הספרינט הקבוצתי באופניים, זכתה נבחרת גרמניה בזהב בתחרות הנשים, בעוד סין זוכה בכסף ואוסטרליה בארד. בתחרות הגברים זכתה בזהב נבחרת בריטניה עם כריס הוי (האיש שיוסיף עוד מדליית זהב וישתווה לוויגינס במספר המדליות האולימפיות הגבוהות ביותר של בריטי בכל הזמנים) ולעיני הקהל הביתי עם זמן ששווה שיא אולימפי חדש. צרפת הגיעה שנייה והגרמנים זכו בארד. התחרויות בבריכת השחייה כבר התקרבו לסיומן ביום השישי, אבל נותרו עוד מספר גמרים ותחרויות מעניינות. את הערב פתחו משחי חצי הגמר ל-50 מטר לגברים, שלא בישרו על תוצאת הגמר (פרטים בימים הבאים), ולאחריהם הגיע גמר 200 מטרים חזה לנשים. רבקה סוני האמריקנית זכתה בזהב בקלילות ושברה שוב את שיא העולם שקבעה יום לפני כן - והפעם העמידה אותו על 2:19.59 דקות. סוזוקי היפנית זכתה בכסף ואפימובה הרוסייה בארד. גמר 200 מטרים גב לגברים היווה מוקד עניין גם בישראל, מכיוון שהשתתף בו השחיין הישראלי יעקב טומרקין. טומרקין השווה בעצם עלייתו לגמר את הישג השיא של איתן אורבך ב-2000 ונבחרת השליחים של ישראל ב-1996 שהעפילו לגמר וסיימו במקום השמיני. טומרקין שבר את השיא הזה בגמר ורשם הישג נוסף - מקום שביעי בגמר, הישג שיא של ישראלי בבריכת השחייה בכל הזמנים, כבר בגיל 20 ובאולימפיאדה הראשונה שלו. טיילר קלארי האמריקני זכה בזהב במשחה עם שיא אולימפי חדש, ריוסוקה אירי היפני זכה בכסף וראיין לוכטה בארד. הגמר הבא היה דו-קרב נוסף בין לוכטה לפלפס (ואחרון ככל הנראה) ב-200 מטרים מעורב אישי לגברים. הפעם פלפס לא השאיר מקום לזהות המנצח כבר מההתחלה, וקבע תוצאה של 1:54.27 דקות בדרך למדליית זהב נוספת. לוכטה הגיע בסופו של דבר שני והסתפק בכסף, לאזלו צ'ה ההונגרי, גם הוא ככל הנראה בהופעה אחרונה בבריכה האולימפית, זכה בארד. המשחה האחרון של הערב היה גמר 100 מטרים חופשי לנשים, בו ניצחה רנומי קרומודג'וג'ו ההולנדית עם שיא אולימפי חדש של 53 שניות. הרסימניה הבלרוסית זכתה בכסף וטאנג הסינית בארד. את יום התחרויות בכלל סגר המשחק של הדרים-טים האמריקאית, ארה"ב מול ניגריה, בו ניצחו האמריקנים ב-83 הפרש, 156:73, ושברו כמה וכמה שיאים, כולל שיא הנקודות באולימפיאדה ושיא ההפרש בניצחון.

היום השביעי (3.8) - פלפס עם זהב ב-100 פרפר, שיא עולם לפרנקלין; האתלטיקה יוצאת לדרך

היום השביעי של המשחקים היה גם היום האחרון של תחרויות הבוקר בבריכה - עם משחי המוקדמות ב-50 מטרים חופשי לנשים, 1500 מטרים חופשי לגברים, 4X100 מעורב לנשים ו-4X100 מעורב לגברים. בערב נערך משחה חצי הגמר ב-50 מטרים חופשי לנשים, כשקרומודג'וג'ו עולה בקלילות מהמקום הראשון לגמר. הגמר הראשון בתחרויות השחייה בערב היה 200 מטרים גב לנשים, בו מיסי פרנקלין האמריקנית בת ה-17 השלימה הישג נפלא עם זהב במשחה, שיא עולם ודאבל במשחי הגב, לאחר שזכתה בזהב גם ב-100 מטרים. אנסטסיה זואבה הרוסיה פיצתה על כשלונה ב-100 מטרים גב עם כסף במרחק הכפול. בייסל האמריקנית סיימה שלישית ועם הארד. בגמר 100 מטרים פרפר לגברים, המשחה האישי האחרון של מייקל פלפס באולימפיאדת לונדון ואולי בקריירה כולה, פלפס זכה שוב בזהב למרות שפתח לא טוב את המשחה - והיה רק שביעי אחרי 50 מטרים. צ'אד לה קלוס, האיש שניצח את פלפס ב-200 מטרים פרפר, פתח גם הוא לא טוב והיה שמיני ואחרון לאחר 50 מטרים אבל התקדם לאט לאט ובסופו של דבר הגיע שני, 23 שניות אחרי המנצח, ביחד עם ייבגני קורוטישקין הרוסי (שניהם קיבלו מדליית כסף, לא הוענקה מדליית ארד). מילוראד צ'אביץ', הסרבי שהפסיד לפלפס במאית בבייג'ינג וכמעט הרס לו את חלום 8 המדליות המוזהבות, הוביל לאחר 50 מטרים אבל נחלש וסיים רק רביעי. במשחה הארוך ביותר לנשים, 800 מטרים חופשי, ניצחה קייטי לדקי האמריקנית בת ה-15 בלבד, ושוב הוכיחה שהאולימפיאדה הזו שייכת לצעירים, בעיקר בבריכה. לדקי כמעט שברה את שיא העולם, אבל בסופו של דבר הסתפקה "רק" בזהב. הספרדייה מירייה גרסיה-בלמונטה זכתה בכסף, ואדלינגטון הבריטית, המוזהבת ב-400 ו-800 בבייג'ינג, זכתה שוב בארד, כמו ב-400. את גמרי הערב לפני אחרון של הבריכה חתם המשחה ל-50 מטרים גברים, בו הפתיע וזכה פלורנט מנאודו הצרפתי, אחיה של השחיינית שזכתה בשלוש מדליות ב-2004, לורה מנאודו. קולין ג'ונס האפרו-אמריקני רשם הישג יפה עם הכסף, וסזאר סיילו הברזילאי, האלוף האולימפי לפני ארבע שנים, הסתפק בארד לאחר שהקדים את בן ארצו ברונו פראטוס בשתי מאיות בלבד. האתלטיקה יצאה לדרך ביום השביעי של האולימפיאדה, בו ראינו את פתיחת התחרויות בקרב 7 לנשים (למעשה נערכת לנשים בלבד, גברים מתחרים בקרב 10) עם ג'סיקה אניס, הבריטית והפייבוריטית לזהב. עוד אירועים היו מוקדמות 100 מטרים לנשים ומוקדמות 400 מטרים משוכות לגברים. בערב כבר ראינו שני גמרים - גמר 10,000 מטרים לנשים. טירונש דיבאבה האתיופית, שרשמה דאבל בריצות הארוכות לנשים בבייג'ינג ועוד לפני כן זכתה בארד ב-5,000 באתונה, זכתה בזהב גם בלונדון ללא קושי עם תוצאה של 30:20.75 דקות, השיא העונתי שלה. סאלי קיפייגו ו-וויויאן צ'רויוט הקנייתיות זכו בכסף ובארד בהתאמה, תוך כדי ששתיהן קובעות שיאים אישיים. בגמר הדיפת כדור הברזל לגברים זכה בזהב תומאס מג'ווסקי הפולני, שטורל הגרמני זכה בכסף והופה האמריקני זכה בארד. עוד תחרויות ביום הזה היו הגמר והמשחק על הארד בטורניר הבדמינטון לזוגות מעורבים, בהם זכו צמדים סיניים הן בזהב והן בכסף. בארד זכו צמד מדנמרק. תחרויות הטרמפולינה לגברים נערכו גם כן באותו יום, כשהמוקדמות נערכו בבוקר ואחרי הצהריים נערך הגמר. דונג דונג הסיני זכה בזהב, אושקוב הרוסי בכסף ולו הסיני בארד.

היום השמיני (4.8) - היום הגדול של הבריטים; נפרדים מפלפס ומהבריכה
יום שבת ה-4.8 השלים שבוע מרשים ודרמטי של תחרויות. היום הזה היה יום נפלא ומרשים למארחת בריטניה, במיוחד באתלטיקה, אבל הוא היה בראש ובראשונה היום האחרון של תחרויות השחייה. בפעם האחרונה בבריכה, זכינו ליום של גמרים בלבד לאחר שכל תחרויות המוקדמות וחצאי הגמר הושלמו יום לפני כן. משחה הגמר הראשון של ערב הסיום היה גמר 50 מטרים חופשי לנשים. במשחה הזה ראינו את קרומודג'וג'ו ההולנדית משלימה דאבל בבריכות הקצרות עם זהב גם ב-50 מטרים וגם ב-100 מטרים חופשי, וגם במשחה הזה היא שוב קבעה שיא אולימפי חדש. הרסימניה הבלרוסית, שהגיעה שנייה אחרי קרומודג'וג'ו גם במרחק הכפול, שוב זכתה בכסף ו-וולדהויס ההולנדית זכתה בארד כדי להשלים תחרויות נפלאות בבריכה מבחינת הולנד. עוד מדינה שהיו לה תחרויות נפלאות בבריכה היא סין, ובמיוחד לשחיין הגבר המוביל שלה, סון יאנג, שהשלים אולימפיאדה אדירה מבחינתו עם 4 מדליות, 2 מוזהבות, אחת מכסף ואחת מארד. במשחה הארוך ביותר לגברים, 1500 מטרים חופשי, השלים יאנג אולימפיאדה אדירה עם זהב מרשים ושיא עולם חדש של 14:31.02, 3 שניות מהר יותר משיא העולם ויותר מ-8 שניות מהבא אחריו. קוצ'ריין הקנדי זכה בכסף ואוסמה מלולי הטוניסאי, שהזמן הגדול שלו עוד יגיע בהמשך התחרויות, זכה בארד. התוצאה של המשחה ל-4X100 מעורב לנשים הייתה ידועה מראש, והשאלה הייתה האם יהיה שיא עולם. אז אכן, כפי שהיה צפוי, ארה"ב זכתה בזהב ולא אכזבה כששברה את שיא העולם. ובאמת היה קשה לנצח את הנבחרת האמריקנית, עם 4 אלופות אולימפיות, כל אחד במקצוע מעורב אחר, וששלוש מביניהן שיאניות עולם - מיסי פרנקלין (זהב ב-100 גב עם שיא אולימפי, זהב ב-200 גב עם שיא עולם) שוחה את הגב, רבקה סוני (כסף ב-100 חזה, זהב ושיא עולם ב-200 חזה) שוחה את החזה, דנה וולמר (זהב ושיא עולם ב-100 פרפר) שוחה את הפרפר ואליסון שמיט (כסף ב-400 חופשי, זהב ב-200 חופשי עם שיא אולימפי) שוחה את החלק החופשי (חתירה). אוסטרליה עם סיבום וקוטס זכתה בכסף ויפן הפתיעה וזכתה בארד. המשחה האחרון של הערב ושל תחרויות השחייה באולימפיאדת לונדון בכלל, היה 4X100 מעורב לגברים, וכמה סמלי, אחד מהרביעייה האמריקאית היה מייקל פלפס, בהופעה האחרונה שלו בבריכה האולימפית ובתחרות שחייה מקצועית בכלל לפני הפרישה. הרביעייה האמריקנית, שכללה את מת'יו גריברס (אלוף ב-100 גב עם שיא אולימפי), ברנדן האנסן (ארד ב-100 חזה), פלפס כמובן (כסף ב-200 פרפר וזהב ב-100 פרפר) וניית'ן אדריאן (זהב ב-100 חופשי) זכתה בזהב האחרון בבריכת השחייה של לונדון עם 3:29.35, מאית איטי יותר מהשיא האולימפי. יפן חתמה תחרות מדהימה מבחינתה בבריכת השחייה עם מדליה נוספת - כסף, והאמת היא שכאשר יש לך ברביעיית השליחים את ריוסוקה אירי (ארד ב-100 גב, כסף ב-200), טקשי מצודה (ארד ב-200 פרפר) ואת קוסוקה קיטאג'ימה (בשיאו היה האלוף הבלתי-מעורער במשחי החזה), זה לא כ"כ מפתיע. אוסטרליה עם ג'יימס מגנוסן זכתה בארד וסיימה תחרות די מאכזבת מבחינתה בבריכה, בוודאי לא כזו שתאמה את הציפיות. אז זהו, תחרויות השחייה בלונדון נגמרו, עם 8 שיאי עולם חדשים (ואחד שנקבע פעמיים, 200 מטרים חזה, ע"י רבקה סוני) ו-16 שיאים אולימפיים חדשים (מתוכם 2 שנשברו לאחר מכן ע"י קביעת שיא עולם חדש, ו-2 שנשברו לאחר מכן ע"י קביעת שיא אולימפי חדש נוסף). מייקל פלפס, למרות הירידה בכושרו, סיים את האולימפיאדה האחרונה שלו ואת הקריירה בכלל עם 6 מדליות, 4 זהב ו-2 כסף, והיה, כמו באתונה ובבייג'ינג, הספורטאי המעוטר ביותר בבריכה והספורטאי המעוטר ביותר בכלל במשחקים. פלפס סיים עם מספר המדליות הגבוה ביותר באולימפיאדות בכל הזמנים (22) ומספר מדליות הזהב הגבוה ביותר בכל הזמנים (18). כוכבים נוספים בבריכה היו מיסי פרנקלין, שכבר בגיל 17 זכתה ב-5 מדליות, 4 זהב ו-1 ארד, והציפיות ממנה לקראת ריו הן בשמיים. אליסון שמיט האמריקנית בת ה-22 גם היא עשתה שיפור מדהים מאז בייג'ינג וזכתה ב-5 מדליות הפעם, 3 זהב, 1 כסף, 1 ארד, וגם היא צפויה להיות מבין השחייניות המובילות בריו. ריאן לוכטה בן ה-28 היה תמיד בצילו של פלפס, הפעם הוא ניסה לשבור את ההגמוניה אבל עשה זאת רק במשחה ל-400 מעורב אישי. בכל זאת, 5 מדליות (2 זהב, 2 כסף, 1 ארד) ביחד עם 6 המדליות מהעבר (3 זהב, 1 כסף, 2 ארד) כבר שמות אותו בין הספורטאים הגדולים בתולדות המשחקים, והוא מבטיח להיות גם בריו.
טוב, אז אחרי שעזבנו את הבריכה, אפשר להתפנות ליום הגדול של הבריטים. אמנם ההצלחות הגדולות והמרשימות היו באתלטיקה, אבל גם במקצועות אחרים היה להם יום נפלא - בחתירה למשקל נמוך זוגות נשים, הצמד הבריטי הוסקינג וקופלנד זכו בזהב. הצמד הסיני זכה בכסף והיווניות זכו בארד. בחתירה לרביעיות גברים, הרביעייה הבריטית יצאה עם ידה על העליונה ועם הזהב, בעוד אוסטרליה וארה"ב זכו בכסף ובארד בהתאמה. בחתירה ליחידות נשים, זכתה קנאפקובה הצ'כית בזהב, אריקסן הדנית בכסף וקרואו האוסטרלית בארד. הבריטים הוסיפו עוד מדליה, מכסף, בחתירה למשקל נמוך זוגות גברים. אז אם דיברנו על ההצלחה של הבריטים באתלטיקה, הגיע הזמן להסביר. עוד לפני האתלטיקה זכתה נבחרת בריטניה בזהב באופני מסלול קבוצתי לנשים. הבמה התפנתה בערב לאצטדיון האתלטיקה ולג'סיקה אניס, הבריטית שהייתה הפייבוריטית לזכות בזהב בתחרות הנשים קרב 7, ופספסה את האולימפיאדה בבייג'ינג בגלל פציעה. הערב הגדול של בריטניה היה גם הערב הגדול של אניס, שזכתה בזהב בקרב 7 לעיני הקהל הביתי, לאחר שהפגינה דומיננטיות מרשימה לאורך כל שלבי התחרות, וניצחה את ריצת ה-800 מטרים שהיא התחרות האחרונה בקרב 7. שוורצקופף הגרמנייה זכתה בכסף וצ'רנובה הרוסייה בארד. גמר ה-10,000 מטרים היה חגיגה נוספת לבריטים עם הניצחון של מו פארח. פארח, שנולד בסומליה, עבר לבריטניה בגיל 8 בלי לדעת מילה באנגלית, וכשהחל את הקריירה שלו ייצג את בריטניה. האהבה של הקהל לפארח והשמחה שלהם כאשר הוא זכה בזהב הייתה הוכחה לכך שפארח השתלב בבריטניה, והפך לחלק מהעם, למרות היותו מהגר. גלן רופ האמריקני, שמתאמן עם פארח, הפתיע וזכה בכסף, ובארד זכה טריקו בקלה האתיופי שהקדים את בן ארצו קנניסה בקלה, הכוכב של הריצות הארוכות ב-2004 ו-2008 (2 זהב ב-10,000, 1 זהב ו-1 כסף ב-5,000). גמר נוסף באתלטיקה היא גמר הנשים בזריקת דיסקוס, בו זכתה פרקוביץ' הקרואטית. הרוסייה פישצ'אלניקובה זכתה בכסף ולי הסינית זכתה בארד. גם גמר הקפיצה לרוחק היה חגיגה לבריטים, עם הזכייה של גרג ראת'רפורד הבריטי בזהב. ראת'רפורד קבע תוצאה של 8.31 שהספיקה לו לזהב. מיצ'ל וואט האוסטרלי זכה בכסף ו-וויל קליי האמריקני זכה בארד. אבל האירוע הגדול ביותר של היום הזה היה גמר ה-100 מטרים לנשים. שלי אן פרייזר-פרייס הג'מייקנית וכרמליטה ג'טר האמריקנית היו המועמדות לזהב לפני, ומי שיצאה בסופו של דבר עם הזהב הייתה פרייזר-פרייס שקבעה תוצאה של 10.75 שניות. ג'טר זכתה בארד עם 10.78 וקמפבל-בראון הג'מייקנית זכתה בארד עם 10.81. בתחרות הגברים ב-20 ק"מ הליכה זכה צ'ן הסיני בזהב. טריאתלון הנשים הפך לסיפור גדול שהוכרע רק בפוטו-פיניש בין ספיריג השווייצרית לנורדן השוודית, והענקת הזהב לספיריג גרמה להרבה תרעומת מצד השוודים. בכל מקרה, תשפטו בעצמכם עם התמונה כאן. תחרויות נוספות היו הגמר והמשחק על הארד בטניס זוגות גברים. הצמד הצרפתי בנטו וגאסקה זכו בארד בטורניר, בעוד הצמד הטוב בעולם והמדורגים 1, האחים בריאן האמריקנים, זכו בזהב אחרי שניצחו צמד צרפתי נוסף, לודרה וצונגה. גם טורניר טניס היחידות הגיע לשלבי הסיום שלו, עם ניצחון של אזרנקה הבלרוסית במשחק על הארד וניצחון חלק של סרינה וויליאמס האמריקנית על שראפובה הרוסייה בגמר.

היום התשיעי (5.8) - בולט עונה לכל המבקרים
השבוע השני של המשחקים נפתח, והקצב רק המשיך לעלות עם גמרים מותחים ומרשימים באתלטיקה, תחרויות הגמר בהתעמלות מכשירים והגמרים בטניס. המרתון לנשים נערך ביום התשיעי לאולימפיאדה, ובו ראינו קבוצת מובילות ברורה כבר מאמצע הריצה - גלאנה האתיופית, ייפטו וקייטני הקנייתיות ופטרובה הרוסייה. בשלב מסויים ברחו שלושת הראשונות לקייטני שנשארה מאחור. בקילומטר האחרון ברחו גלאנה וייפטו לפטרובה ולאחר מאבק צמוד ובהפרש של 5 מאיות בלבד, ניצחה טיקי גלאנה האתיופית את הריצה עם זמן של 2:23.07, שיא אולימפי חדש. אחריה כאמור הגיעה פרישה ייפטו הקנייתית וזכתה בכסף. בארד זכתה פטרובה הרוסייה, בעוד קייטני שהייתה פייבוריטית לניצחון בריצה הגיעה רק רביעית. בהתעמלות מכשירים, פתח את התחרויות גמר תרגיל הקרקע לגברים, בו השתתף גם אלכס שטילוב הישראלי (והגיע למקום השישי המכובד אך פחות מציפיותיו למדליה). קאי זו הסיני זכה בזהב, קוהיי אוצ'ימורה, אלוף הקרב-רב, חתם תחרות נפלאה מבחינתו בלונדון עם הכסף ואבליאזין הרוסי זכה בארד. בגמר הקפיצות לנשים זכתה בזהב איזבסה הרומנייה. מיקיילה מרוני, חלק מנבחרת ארה"ב שזכתה בזהב הקבוצתי, זכתה במדליית הכסף ופאסקה הרוסייה זכתה בארד. את תחרויות ההתעמלות ליום התשיעי חתם הגמר לגברים בסוס הקפיצות. ברקי ההונגרי זכה בזהב, בעוד הבריטים לואיס סמית' ומקס וויטלוק זכו בכסף ובארד בהתאמה. בשייט, נערך שיוט המדליות של הדגם Finn לגברים, בו זכה בן איינסלי הבריטי בן ה-35. לעיני הקהל הביתי, השלים איינסלי הישג מרשים, כאשר זכה במדלייה החמישית שלו והזהב הרביעי שלו (כסף ב-1996, זהב ב-2000, זהב ב-2004, זהב ב-2008 וזהב ב-2012) והתחרה בשייט מקצועי בפעם האחרונה. הבריטים התרגשו מאוד לראות את איינסלי, גיבור לאומי ואחד מטובי השייטים בכל הזמנים, זוכה במדליית זהב באולימפיאדה האחרונה שלו, על אדמת בריטניה. כאמור, גם הטניס הגיע לנקודות המכריעות, וטורניר טניס הזוגות לנשים הסתיים עם זהב אמריקאי, לאחיות וויליאמס (ונוס וסרינה, אלופת היחידות) שגברו על הלאבקובה והראדקה הצ'כיות. בארד זכו קירילנקו ופטרובה הרוסיות. חואן דל פוטרו הארגנטינאי השלים טורניר נפלא עם זכייה בארד אחרי ניצחון על נובאק דיוקוביץ', השני בעולם. בגמר טניס הגברים ליחידים שבר אנדי מארי את הקללה שיש עליו ועל הבריטים, ולאחר שהפסיד לרוג'ר פדרר בווימבלדון ופספס את ההזדמנות להיות הבריטי הראשון שזוכה בגראנד סלאם הביתי מאז 1936, נקם בפדרר דווקא במגרש של ווימבלדון, האול-אינגלנד קלאב, עם ניצחון חלק 6:4, 6:1, 6:2 ו-3:0 במערכות. זה היה הטורניר הגדול הראשון שבו זוכה מארי, ומי יודע, אולי מכאן זה ילך יותר טוב. בכל מקרה, הבריטים חגגו את הניצחון הגדול הזה. מעט אחרי המשחק הזה עלה שוב מארי לשחק, הפעם עם לורה רובסון בגמר טורניר הזוגות המעורבים. הפעם הוא הפסיד, לאזרנקה (שזכתה בארד ביחידות) ומירני הבלרוסים, אבל לצאת מהאולימפיאדה עם זהב וכסף זה כבר הישג גדול בשבילו. במדליית הארד זכו האמריקנים מייק בריאן (אחד מהאחים בריאן שזכו בזהב בזוגות) וליסה ריימונד. שוב באצטדיון האתלטיקה, הפעם גמר 400 מטרים לנשים. סניה ריצ'רדס-רוס האמריקנית, זוכת מדליית הארד בבייג'ין, זכתה בזהב. אוהורוגו הבריטית זכתה בכסף ועוד אמריקנית, די-די טרוטר, זכתה בארד. גמר הקפיצה המשולשת לנשים היה בסימן אולגה ריפאקובה הקזחית, סגנית אלופת העולם, שהביאה כבוד לארצה וזכתה בזהב שני בסך הכל לארצה באתלטיקה, 12 שנה לאחר הראשון. איברגוון הקולומביאנית זכתה בכסף וסלדואה האוקראינית זכתה בארד. אלוף אירופה וסגן אלוף העולם, קריסטיאן פארס ההונגרי, גבר על פרימוז' קוזמוס הסלובני, מדליסט הזהב ב-2008 ואלוף העולם לשעבר, ועל קוג'י מורופושי היפני , מדליסט הזהב ב-2004 ואלוף העולם הנוכחי, בדרך לזהב בלונדון. קוזמוס זכה בכסף ומורופושי הסתפק בארד. גמר ה-3,000 מטרים מכשולים לגברים הסתיים עם זהב (אזקיאל קמבוי) וארד (אבל קיפרופ מוטאי) לקניה, ועם כסף לצרפתי למהידיין מקהיסי-בן עבד. האירוע שהוא אולי המעניין ביותר במשחקים, ובטוח הנצפה בהם, הגיע ב-21:50 שעון לונדון, כאשר אוסיין בולט, זוכה 3 מדליות זהב עם 3 שיאי עולם בבייג'ינג, זוכה 3 מדליות זהב עם 2 שיאי עולם באליפות העולם באתלטיקה בברלין 2009, זוכה 2 מדליות זהב עם שיא עולם אחד באליפות העולם באתלטיקה בדאגו 2011, וככל הנראה האדם המהיר ביותר שחי אי פעם עלי אדמות, עלה על המסלול בגמר ה-100 מטר. מולו עמדו בני ארצו יוהאן בלייק, אלוף העולם המכהן, ואסאפה פאוול, שיאן העולם לשעבר, ג'סטין גאטלין, האלוף ב-2004 שהתקמבק וטייסון גיי, האיש שקבע את התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה האמריקנים. וחוץ מזה, באליפות העולם של 2011 בולט פסל בגמר ה-100 מטר, והוא הפסיד במבחנים של ג'מייקה לבלייק. אבל כמו במקרה של פלפס, בולט צחק על כולם בדרך לזהב. למרות פתיחה לא טובה בולט תפס פיקוד על הריצה אחרי 40 מטר, ומשם זה היה מופע יחיד של האיש הכי מהיר בעולם, עם 9.63, שיא אולימפי, התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה והתוצאה הטובה ביותר של בולט מאז 2009. בלייק קבע את השיא האישי שלו עם 9.75, אבל זה הספיק רק לכסף. גאטלין וגיי נשארו צמודים עד הסוף, אבל ה-9.79 של גאטלין, השיא האישי שלו, גבר על ה-9.80 של גיי שנשאר בחוץ. אבל המראה קורע הלב של הריצה הזו היה אסאפה פאוול, שפתח נפלא אבל נפצע במהלך הריצה וסיים אותה אחרון עם 11.99, שוב מחוץ לפודיום.

היום העשירי (6.8) - סאנצ'ז מתקמבק עם זהב ב-400 משוכות, קיראני ג'יימס זוכה ב-400 מטרים
נכנסים ליום העשירי של המשחקים, והאתלטיקה תופסת תאוצה עם תחרויות הגמר. הגמר הראשון של האתלטיקה ביום הזה היה גמר הדיפת כדור הברזל לנשים. נדזיה אוסטפצ'וק הבלרוסית, אלופת העולם לשעבר ומדליסטית הארד בבייג'ינג, הפתיעה כשזכתה בזהב על חשבונה של ולרי אדאמס הניו-זילנדית, אלופת העולם שלוש פעמים ברציפות והזוכה בזהב ב-2008. קולודקו הרוסייה זכתה בארד. אלא שהתוצאות לא החזיקו מעמד לאורך זמן - יום לאחר סיום המשחקים נמצאה אוסטפצ'וק חיובית בדגימה שנלקחה ממנה לבדיקת הסמים הרגילה, ולמעשה הוכח כי היא השתמשה בסטרואידים אנאבוליים לפני התחרות. אדאמס קודמה לזהב, קולודקו לכסף וליג'יאו גונג הסינית ניצלה את הפסילה של הזוכה וזכתה במדליית הארד. גם גמר הקפיצה במוט לנשים נערך ביום העשירי למשחקים, ובו ילנה איסינבייבה, שיאנית העולם ופעמיים אלופה אולימפית, לא הצליחה לזכות שוב בזהב והסתפקה בארד (אך עברה בגובה של 4.70, שנחשב לטוב מבחינתה בהתחשב בכושרה הרע לפני התחרות). ג'ניפר שור האמריקנית ויריסליי סילבה הקובנית עברו שתיהן את הגובה של 4.75, אך בשל עודף הפסילות של סילבה זכתה שור בזהב וסילבה בכסף. בשייט נרשמה היסטוריה כאשר פבלוס קונטידס הקפריסאי זכה במדליית הכסף בדגם הלייזר לגברים, וזכה במדלייה הראשונה של ארצו במשחקים האולימפיים בכל הזמנים. מי שניצח אותו וזכה בזהב היה האוסטרלי טום סלינגסבי, אלוף העולם 5 פעמים ברציפות ולפני כן סגן אלוף העולם. אחרי שנכשל בבייג'ינג, סלינגסבי עמד בציפיות באולימפיאדה בלונדון. גם הגמרים בהתעמלות המכשירים המשיכו, ובגמר מכשיר הטבעות לגברים זכה ארתור נברטה זנטי הברזילאי בזהב. אחריו היו צ'ן הסיני (כסף) ומורנדי האיטלקי (ארד). בגמר המקבילים המדורגים לנשים זכתה אליה מוסטפינה הרוסייה (ארד בקרב-רב אישי, כסף בקבוצתי) בזהב, קקסין הה הסינית בכסף וטווידל הבריטית בארד. בגמר הקפיצות לגברים זכה בזהב יאנג הדרום-קוריאני, אבליאזין (זוכה הארד בקרקע) בכסף ורדיבילוב האוקראיני בארד. אצטדיון האתלטיקה אירח בערב את גמר ה-400 מטרים משוכות. פליקס סאנצ'ז מהרפובליקה הדומיניקנית, זוכה הזהב ב-2004, שאיבד מכושרו וכשל בבייג'ינג ובאליפות העולם ב-2009, החל בניסיון קאמבק בשנתיים האחרונות, סיים רביעי בדאגו 2011, והגיע ללונדון עם תקווה לזכות במדליה. אבל סאנצ'ז הפתיע את כולם וקבע תוצאה של 47.63 שניות, התוצאה הגבוהה ביותר שלו מאז 2004 (אז זכה בזהב עם אותה תוצאה) בדרך לזהב מדהים. סאנצ'ז הקדיש את ניצחונו לסבתו, שמתה לפני מספר חודשים. טינסלי האמריקני זכה בכסף וחאבייר קולסון, סגן אלוף העולם, הסתפק במדליית הארד. גמר ה-3,000 מטרים מכשולים הסתיים עם זהב לאלופת העולם הרוסייה זריפובה (שקבעה את שיאה האישי), כסף לטוניסאית גריבי וארד לאספה האתיופית. דרך אגב, במקום לזכות במחמאות מארצה, גריבי "זכתה" דווקא בקללות וכעס מצד הגורמים האיסלמיים הקיצוניים בטוניסיה, בגלל שרצה עם בטן חשופה ומכנסיים קצרים מדי. בגמר ה-400 מטרים, האירוע האחרון של הערב, זכה בזהב קיראני ג'יימס בן ה-19 והביא זהב ראשון בהיסטוריה לגרנדה. סנטוס הדומיניקני זכה בכסף וגורדון הטרינידדי בארד.

סיכום אולימפי - חלק א'

המשחקים האולימפיים נגמרו, וזהו הזמן לסכם אותם. כל יום נחשפנו לכוכבים חדשים ונזכרנו שוב בגדולתם של הכוכבים הותיקים. בפוסט הנ"ל הסיכום יהיה ע"פ ימים ואירועים.

היום הראשון (28.7) - לוכטה כוכב עליון (לפחות ליום אחד)
היום הראשון של תחרויות האולימפיאדה (אם לא לוקחים בחשבון את מוקדמות הכדורגל שהחלו מספר ימים לפני כן) היה בסימן בריכת השחייה, שעמדה במרכז העניינים בשבוע הראשון של המשחקים. אירועי המדליות המובילים של היום הראשון נערכו כמובן במרכז ספורט המים בלונדון (Aquatics Centre), כאשר נערכו גמרים במשחים ל-400 מטר מעורב אישי גברים, 400 מטר מעורב אישי גברים, 400 מטר חופשי לגברים ובמשחה השליחים לנשים 4X100 חופשי. גמר ה-400 מטר מ.א. לגברים סומן מראש כדו-קרב בין פלפס ללוכטה, כאשר בתחילת המשחקים היה נראה שאלו המשחקים בהם לוכטה יהיה הכוכב הגדול בבריכה ופלפס, שנמצא לקראת סיום הקריירה, יאלץ להסתפק בפירורים בעקבות כושרו הרע (באליפות העולם ב-2011 ובמבחנים האמריקאיים היה בינוני). כבר בבוקר התרחשה מיני-סנסציה, כאשר פלפס עלה בקושי לגמר (למרות שניצח את המקצה שלו) מהמקום השמיני במוקדמות, ולאזלו צה, 5 פעמים אלוף אירופה במשחה הנ"ל, נשאר במקום התשיעי ומחוץ לגמר. בערב כבר התממשו כל התחזיות האופטימיות לגבי לוכטה והשחורות לגבי פלפס, כאשר בגמר המשחה ל-400 מ.א. זכה לוכטה בזהב ואילו פלפס נדחק למקום הרביעי ואל מחוץ לפודיום לראשונה מאז אולימפיאדת 2000. במשחה ל-400 מטר חופשי (השחיינים יכולים לשחות בכל הסגנונות, בוחרים תמיד בחתירה - הסגנון המהיר ביותר) פתח סון יאנג את האולימפיאדה הנפלאה שלו עם זהב ושיא אולימפי חדש. במשחה ל-400 מעורב אישי נשים ניצחה יה שיוון הסינית בת ה-16, סיפור שהפך לאחד המדוברים במשחקים. שיוון קבעה שיא עולם מדהים כאשר קיזזה יותר משנייה מהשיא הקודם ושחתה את 50 המטרים האחרונים יותר מהר מהזוכה במשחה לגברים, לוכטה, דבר הנראה בלתי אפשרי מבחינה פיזיולוגית. תוצאה מדהימה זו גרמה להאשמות רבות כלפי שיוון שהיא נוטלת חומרים אסורים, האשמות אותן הכחישה במהרה. את יום התחרויות בבריכה סגרה נבחרת אוסטרליה עם מדליית זהב ב-4X100 חופשי ושיא אולימפי חדש, כשהיא גוברת על הולנד של קרומודג'וג'ו (בהמשך זוכת שתי מדליות זהב) ועל ארה"ב (עם מיסי פרנקלין בהופעה ראשונה בבריכה). 
הכוכב הגדול של התחרויות מחוץ לבריכה היה אלכסנדר וינוקורוב הקזחי, שזכה בזהב במירוץ הכביש לגברים. וינוקורוב היה בצעירותו הבטחה גדולה, זכה במדליית הכסף באולימפיאדת סידני, סיים במקומות ה-3 וה-5 בטור דה פרנס בתחילת שנות ה-2000 וזכה בואלטה ב-2006. בטור של 2007 סומן וינוקורוב כפייבוריט ומימש את הציפיות לאורך רובו, אבל לקראת סופו נכשל בבדיקת סמים, הושעה ופרש מפעילות. בשנתיים האחרונות חזר וינוקורוב להתמודד במטרה לזכות במדלייה בלונדון, ואכן חלומו התגשם. כעת, הודיע וינוקורוב, זה הזמן לפרוש סופית. בגמר חץ וקשת הקבוצתי לגברים גברה איטליה על ארה"ב וזכתה בזהב.

היום השני (29.7) - הצרפתים מכים את האמריקנים "שוק על ירך"
אם כבר מדברים על כוכבי הבריכה, אי אפשר שלא להזכיר את משה גרטל, השדר האגדי של תחרויות השחייה בערוץ הראשון. את הערותיו יש כאלו שאוהבים ויש כאלו שלא (אני מאלו שאוהבים). בכל מקרה, אחד מהרגעים הזכורים בישראל מאולימפיאדת לונדון 2012 היה גמר 4X100 חופשי לגברים, בו הצרפתים הוליכו לאורך כל המשחה וכמעט הרסו את חלום 8 מדליות הזהב של פלפס, אבל ג'ייסון ליזאק היהודי, אחד שכבר חווה הפסדים עם ארה"ב במשחי שליחים, הדהים כשעקף ב-50 המטרים האחרונים את אלוף העולם הצרפתי אלאן ברנאר. אמירתו של גרטל אז "הלך חלום 8 המדליות של פלפס. אני אומר לכם, הצרפתים יכו את האמריקנים שוק על ירך" זכורה לו לרעה בעקבות ניצחון הצרפתים. הפעם, באולימפיאדה בלונדון, הצרפתים באמת היכו את האמריקנים שוק על ירך. ארה"ב הובילה לאורך כל המשחה, אבל ב-50 המטרים האחרונים דווקא השחיין הצעיר יאניק אנייל הצליח לעקוף את הכוכב של היום הקודם בבריכה, ראיין לוכטה האמריקני, ולתת לצרפת מדליית זהב ונקמה מתוקה בארה"ב. תוך כדי שהצרפתים חגגו את הניצחון, חשף אחד מרביעיית השליחים הצרפתית פביאן ז'ילו קעקוע בעברית "אני כלום בלעדיכם". כמובן שהקעקוע זכה להדים וכותרות רבות גם כאן בישראל. הפעם ההפסד לא היה באשמתו של פלפס, שדווקא שחה די טוב, אבל הוא נאלץ להסתפק הפעם בכסף. תגובתו לאחר המשחה הייתה: "לפחות הפעם זכיתי במדליה". לא נורא, שטף מדליות הזהב עוד יבוא. בכלל, זה היה יום נפלא לצרפתים, שנציגתם קמיל מופה זכתה בזהב במשחה ל-400 מטר חופשי עם שיא אולימפי חדש. אליסון שמיט האמריקאית הגיעה אחריה, בעוד האלופה האולימפית מבייג'ינג, אדלינגטון הבריטית, נאלצה להסתפק בארד מול הקהל הביתי. דנה וולמר האמריקנית, שקבעה שיא אולימפי חדש כבר במוקדמות ביום שבת, זכתה בקלילות בזהב ב-100 מטר פרפר לנשים, תוך כדי שהיא שוברת את שיא העולם והשיא האולימפי אותו היא עצמה קבעה יום לפני והופכת לשחיינית הראשונה שיורדת מ-56 שניות במשחה ל-100 מטרים פרפר. את ערב הגמרים בבריכה חתם המשחה ל-100 מטר חזה גברים, בו שייט לניצחון קמרון ואן דר בורג הדרום-אפריקאי, שקבע גם שיא עולם חדש של 58.46 שניות. ואן דר בורג, שביתו נפרץ השנה, שכח מכל צרותיו וזכה בזהב תוך כדי שהוא מקדים ב-47 מאיות את השני וביותר משנייה את השלישי. ואיפה הזוכה בזהב מבייג'ין קיטאג'ימה? רק חמישי. גם ביום השני של האולימפיאדה הבריכה תפסה את רוב הכותרות, כאשר התחרויות הבולטות הנוספות היו גמר חץ וקשת הקבוצתי לנשים בו זכתה דרום קוריאה לאחר ניצחון על סין בגמר, בעוד מוקדמות הכדורסל יצאו לדרך עם ניצחון קליל של הדרים-טים (ארה"ב) על צרפת. במוקדמות התעמלות המכשירים לנשים הודחה במפתיע אלופת העולם בקרב-רב ג'ורדין וויבר האמריקאית, לאחר שסיימה במקום הרביעי שהיה אמור להספיק לה לעלות לגמר (24 הראשונות במוקדמות עולות) אבל חוקי התחרות מאפשרים רק לשני מתעמלות מאותה המדינה להיות בגמר, ומאחר ושתי האמריקניות גבריאל דגלאס ואלכסנדרה רייזמן (יהודייה, שהתחרתה לצלילי "הבה נגילה") הקדימו אותה, היא נשארה בחוץ.

היום השלישי (30.7) - הפריצה של אנייל, אלופה אולימפית בת 15 והאכזבה של בריטניה
גם ביום השלישי של המשחקים, הפוקוס המשיך להיות על בריכת השחייה. יאניק אנייל הנפלא המשיך את המומנטום מהניצחון המדהים של השליחים הצרפתיים על האמריקנים וזכה גם במדליית הזהב במשחה האישי ל-200 מטר חופשי לגברים, בהפרש של כמעט שתי שניות מהבאים אחריו - הפעם היו אלו שניים שהגיעו בו זמנית במקום השני, שניים שהייתה להם אולימפיאדה נפלאה - פארק טאוון הדרום-קוריאני וסון יאנג הסיני. ריאן לוכטה המשיך לצלול מהמקום בו פתח את האולימפיאדה ואפילו לא הצליח לזכות במדליה במשחה לאחר שהגיע אחרי הצמד האסייתי - רק במקום הרביעי. אירוע נוסף בבריכה היה גמר 100 מטרים לנשים, בו מיסי פרנקלין התחילה את המסע לעבר 5 המדליות (4 זהב, 1 ארד) עם זהב בקרב צמוד מול סיבום האוסטרלית. הפייבוריטית לניצחון הרוסייה אנסטסיה זואבה סיימה במקום הרביעי ונשארה ללא מדליה. מת'יו גרייברס האמריקני זכה במדליית הזהב ב-100 מטרים חזה לגברים, כשניק ת'ומן, אמריקאי נוסף, מגיע למקום השני. ריוסוקה אירי היפני המשיך את התחרות המצויינת של נציגי יפן בבריכה עם מדליית ארד. אבל האירוע הגדול ביותר בבריכה ביום התחרויות השלישי היה ללא ספק גמר ה-100 מטרים חזה לנשים, בו הפייבוריטית לניצחון ומדליסטית הכסף מבייג'ינג רבקה סוני הפסידה בפוטו-פיניש לרותה מיילוטיטה הליטאית בת ה-15 בלבד, שעשתה היסטוריה מדהימה כבר בגילה וזכתה במדלייה הראשונה של ליטא בשחייה בכל הזמנים. אם הניצחון יומיים לפני כן של יה שיוון ב-400 מ.א. תוך כדי שבירת שיא עולם נראה לא הגיוני ונובע מחומרים אסורים, הרי שהיום הנפלא הן של מיסי פרנקלין (שבהמשך תזכה ב-3 מדליות זהב נוספות) בת ה-17 והן של מיילוטיטה בת ה-15 (שמתאמנת בבריטניה) שלא חשודות בלקיחת חומרים אסורים, יחד עם הפריצה הנפלאה של יאניק אנייל בן ה-20, הוכיחו שהאולימפיאדה הזו שייכת לצעירים. אבל בריטניה הייתה עסוקה ביום הזה בעיקר באכזבה של טום דיילי, גיבור בריטניה בן ה-18 בסך הכל, שכבר באולימפיאדת בייג'ינג, בגיל 14, רשם הופעה מרשימה עם מקום שביעי בקפיצה למים מ-10 מטר אישי ומקום שמיני בקפיצה למים מ-10 מטר זוגות. הפעם, כאשר האולימפיאדה בלונדון וכל הלחץ עליו, נכשלו דיילי ובן זוגו לקפיצה במים מ-10 מטר להשיג מדליה וסיימו במקום הרביעי. הסיפור האישי של דיילי, שאביו נפטר בשנה האחרונה לאחר מאבק ממושך בסרטן, שבה לבבות רבים בבריטניה, ואכן כאשר לאחר התחרות כתב לו אזרח בריטי בטוויטר "אכזבת את אביך, אתה צריך להתבייש" אותו אדם נעצר ע"י המשטרה. בסופו של דבר דיילי הצליח להשיג מדליה - בקפיצה למים מ-10 מטר אישי - לקראת סוף המשחקים, אבל על כך נדבר בהמשך. דרמה לא פחות גדולה התרחשה באולם ההתעמלות בגמר הקרב-רב הקבוצתי לגברים, כאשר לאחר שכבר נקבעו זוכי המדליות - סין בזהב, בריטניה בכסף ואוקראינה בארד - והאוקראינים כבר החלו לחגוג, ערערו היפנים על הציון של התרגיל האחרון שלהם, אותו ביצע המתעמל הטוב ביותר בקרב-רב האישי, קוהיי אוצ'ימורה, ושלפניו הם היו במקום השני. הערעור התקבל, ויפן קפצה למקום השני ולמדליית הכסף, בריטניה נפלה למקום השלישי ולמדליית הארד למורת רוחו של הקהל ואוקראינה, שכבר חגגה זכייה במדליה, נפלה למקום הרביעי ונשארה ללא מדליה. שערוריית השיפוט הזו תפסה כותרות רבות וביקורות, בעיקר על הדרך בה נעשו הדברים ולא על קבלת הערעור עצמה. בכל מקרה, החגיגה של בריטניה (שכזכור התאכזבה באותו יום מטום דיילי) נשארה גדולה, שכן זו המדליה הראשונה של הבריטים בהתעמלות מאז 1912.

היום הרביעי (31.7) - פלפס שובר את שיא המדליות; זהב לארה"ב בהתעמלות מכשירים קבוצתי
היום הרביעי היה בסימן מייקל פלפס, ששבר את שיא המדליות בכל הזמנים ועקף את המתעמלת מסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 לריסה לטינינה. משחי הערב בבריכה נפתחו עם גמר 200 מטרים חופשי לנשים, כאשר בדיוק כמו במרחק הכפול (400 מטרים) הגיעו מופה הצרפתית ושמיט האמריקנית לשני המקומות הראשונים, רק שהפעם התחלפו היוצרות - שמיט סיימה ראשונה ומופה רק שנייה. שמיט רשמה גם שיא אולימפי חדש של 1:53.61 דקות. הגמר השני ביום התחרויות הרביעי בשחייה היה גמר ה-200 מטרים פרפר, בו התחרה מייקל פלפס. בגמר זה התרחשה הפתעה אדירה, כאשר פלפס, הפייבוריט הברור לניצחון והאיש שהוביל לאורך 150 מטרים, הפסיד בפוטו-פיניש לצ'אד לה-קלוס הדרום אפריקני. באותו שלב של הערב פלפס נראה חלש בהרבה מהאולימפיאדה הקודמת, ואף אחד לא ממש שם לב שעם מדליית הכסף במשחה הזה הוא השווה את שיא המדליות בכל הזמנים (18). בהמשך הערב הוא עוד יוכיח שיש לו את היכולת. הסנסציה הסינית יה שיוון בת ה-16 זכתה בזהב נוסף, הפעם במשחה ל-200 מטרים מעורב אישי, תוך כדי שהיא קובעת פעמיים שיא אולימפי חדש, בחצי הגמר ובגמר. העובדה שהפעם היא לא קבעה שיא עולם חדש הפחיתה מעט את החשדות כלפיה לגבי שימוש בחומרים אסורים. אלישיה קוטס האוסטרלית המשיכה אולימפיאדה נפלאה מבחינתה, אך קצת מתחת לאור הזרקורים, כאשר זכתה בכסף (ובסופו של דבר השלימה זכייה ב-3 מדליות מכסף, אחת מזהב ואחת מארד). לברנץ האמריקאית זכתה בארד תוך כדי שהיא משאירה מאחור את הדאבליסטית במשחי המעורב אישי ב-2008, סטפני רייס (שנותרה ללא מדליה במשחקים). המשחה האחרון של הערב הזה השיב למייקל פלפס את כבודו ואיפשר לו לקבוע היסטוריה. זה היה המשחה ל-4X200 חופשי, משחה שבו ניצחה ארה"ב עם רביעיית השליחים ראיין לוכטה, דוויין קונור, ריקי ברנס ומייקל פלפס. פלפס שחה אחרון והראה יכולת טובה מאוד בדרך למקום הראשון, לזכייה בזהב 15 ומדליה 19 בסך הכל, שהעבירה אותו למקום הראשון בטבלת המדליות בכל הזמנים על חשבון לריסה לטינינה. זו הייתה גם נקמה בצרפתים, שהפעם לא הצליחו להדביק את הפער מהאמריקנים וסיימו שניים. במקום השלישי סיימו הסינים עם סון יאנג שעקף את קלמנס הגרמני ונפולאון האוסטרלי ב-100 המטרים האחרונים. פלפס התפנה לחגוג אחרי המשחה הזה וקביעת השיא המדהים של 19 מדליות (אותו ישפר בסיום האולימפיאדה ל-22), כאשר אימו צופה בו בקהל.
יום אחרי גמר הקרב-רב הקבוצתי בהתעמלות מכשירים לגברים, הגיע הגמר הקבוצתי לנשים - בו תיקנה ארה"ב את הרושם הרע מהמקום החמישי בגמר הגברים וזכתה בזהב בצורה חד-משמעית, עם חבורת המתעמלות הנהדרות שלה גבריאל דגלאס (האלופה האולימפית בקרב-רב), מיקיילה מרוני (מדליית כסף בקפיצות), אלכסנדרה רייזמן היהודיה (זהב בקרקע, ארד בקורה, מקום רביעי בקרב-רב), קיילה רוס וג'ורדין וויבר (אלופת העולם בקרב-רב וכזכור מקום רביעי במוקדמות, שלא הספיק לה על מנת לעלות לגמר מכיוון שדגלאס ורייזמן הקדימו אותה). רוסיה זכתה בכסף בעוד רומניה השלימה הישג נפלא עם ארד שהמשיך רצף זכיות שלה במדלייה כלשהי בקרב-רב מאז 1976 (10 אולימפיאדות רצופות).

היום החמישי (1.8) - זהב מפתיע לאדריאן; וויגינס משלים שנה נפלאה; אוצ'ימורה עם הזהב בקרב-רב

ביום החמישי של התחרויות בלונדון תשומת הלב ירדה קצת מבריכת השחייה ביום שבו הגמרים לא היו עם הכוכבים הגדולים (אבל עדיין היו ביום הזה כמה רגעים נפלאים בבריכה) לטובת תחרות גמר הקרב-רב בהתעמלות מכשירים לגברים והמירוץ נגד השעון באופניים. מבחינת מעריצי האופניים, בראדלי וויגינס הבריטי נחשב עד לאחרונה כרוכב אפור למדי ו"פועל שחור" שעובד בשביל הרוכב המוביל בקבוצתו במירוץ היוקרתי והחשוב ביותר בענף הטור דה פרנס. וויגינס, שנולד בגנט ב-1980 ועבר ללונדון עם אמו בגיל שנתיים. מתחילת שנות ה-2000 זכה וויגינס (לא כולל האולימפיאדה האחרונה)  ב-3 מדליות זהב, 1 מכסף ו-2 מארד באולימפיאדה כנציג בריטניה, 3 מהן מהמירוצים הקבוצתיים עם נבחרת בריטניה. עם זאת, כבר לפני מספר שנים הוא נחשב לספורטאי נערץ בבריטניה, במיוחד בעקבות 3 המדליות שלו באולימפיאדת אתונה 2004, הישג שיא לספורטאי בריטי מאז 1964. וויגינס הוא גם שלוש פעמים אלוף עולם באופני מסלול. בשנתיים האחרונות וויגינס שיפר משמעותית את היכולת שלו במירוצים נגד השעון, ולאחר שהשיג את המקום השלישי באירוע האופניים ואלטה דה אספניה ב-2011, השנה הגיע השדרוג המשמעותי באמת שלו, עם זכייה בטור דה פרנס לאחר שהוא הוביל לאורך רוב שלבי הטור. אל האולימפיאדה הוא כבר הגיע כגיבור בריטי אמיתי (תכף נסביר למה), זכה לכבוד כשצלצל בפעמון שהודיע רשמית על פתיחת המשחקים האולימפיים בטקס הפתיחה. במירוץ נגד השעון שנערך ביום החמישי למשחקים וויגינס זכה בזהב בזמן של 50:39.54 דקות, בפער של כמעט דקה מהבא אחריו. בכך רשם וויגינס היסטוריה נוספת, ולאחר המשחקים האלו הוא אוחז בארבעה שיאים מרשימים: הוא הזוכה הבריטי הראשון בכל הזמנים בטור דה פרנס (וזה מה שהפך אותו לגיבור של ממש בבריטניה השנה), הרוכב הראשון בכל הזמנים שזכה גם בטור דה פרנס וגם במדליית זהב אולימפית באותה שנה, אחד מ-100 הספורטאים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של המשחקים (מקום 93) והספורטאי הבריטי המעוטר ביותר, יחד עם רוכב אופניים נוסף בשם כריס הוי (אליו נגיע בהמשך), בכל הזמנים עם 7 מדליות אולימפיות. קוהיי אוצ'ימורה, אלוף העולם בקרב-רב שלוש פעמים ברציפות (2009-2011), אלוף העולם בקרקע 2011 ומדליסט הכסף מבייג'ינג בקרב-רב, הגיע למשחקים האלו כמתעמל הטוב ביותר בעולם וכשנראה שהוא נמצא דרגה אחת מעל שאר המתעמלים. במוקדמות זה הלך רע, אוצ'ימורה נפל כמה פעמים ועלה לגמר רק מהמקום התשיעי (גם ה-24 היה מספיק לו, אבל בשביל אוצ'ימורה זה היה נראה רע). אבל בגמר הוכיח אוצ'ימורה שהוא מתעמל מדהים וזכה בזהב עם 92.690 נקודות בסך הכל, כשהוא מבטיח את זכייתו בתחרות כבר לפני המכשיר האחרון (הקרקע), למזלו הרב (שכן בקרקע הוא נפל וסיים רק שמיני מבין המתעמלים בתרגיל). אל המקום השני הגיע במפתיע מרסל נגויין הגרמני ובמקום השלישי ובארד זכה דנאל לייבה האמריקני. אלכס שטילוב הישראלי סיים במקום ה-12 (הישג נפלא לכל הדעות) עם מקום ראשון מבין כל המתעמלים בתרגיל הקרקע. במרכז הערב בתחרויות השחייה עמד הגמר ל-4X200 חופשי לנשים, בו השליחות של ארה"ב (ביניהן שלוש אלופות אולימפיות - פרנקלין, וולמר ושמיט) זכו בזהב עם שיא אולימפי חדש. בכסף זכתה אוסטרליה ובארד צרפת, בעיקר בזכות פתיחה טובה של השליחה הראשונה שלהן קמיל מופה. בגמר 200 מטרים חזה לגברים אלוף העולם בן ה-23 דניאל גיורטה ההונגרי זכה בזהב עם שיא עולם נהדר של 2:07.28 דקות. ג'יימיסון הבריטי זכה בכסף, ובארד זכה ריו טטאישי היפני, שהותיר מחוץ לתמונת המדליות את בן ארצו קוסוקה קיטאג'ימה, הכוכב של משחי החזה ב-2004 ו-2008. לייואנג ג'יאו הסינית זכתה בזהב ב-200 מטרים פרפר לנשים עם שיא אולימפי חדש. במשחה ל-100 מטרים חופשי גברים נרשמה הפתעה גדולה כאשר ניית'ן אדריאן האמריקני, רק מקום שישי באליפות העולם לפני שנה, גבר בפוטו-פיניש ובהפרש של מאית על אלוף העולם והפייבוריט הברור לזכייה בזהב במשחה ג'יימס מגנוסן האוסטרלי, ממנו היו ציפיות גבוהות במיוחד לפני המשחקים באוסטרליה. היידן הקנדי זכה בארד, כאשר יאניק אנייל (4), הכוכב שהוביל את הצרפתים לזהב ב-4X100 חופשי ומדליסט הזהב ב-200 מטרים חופשי, וסזאר סיילו, מדליסט הארד בבייג'ינג ואלוף העולם לשעבר (6), נשארו ללא מדליה. עוד אירוע מרכזי בבריכה באותו ערב היה חצי גמר 200 מטרים חזה לנשים, בו רבקה סוני האמריקנית, מדליסטית הכסף ב-100 חזה בבייג'ינג ובלונדון והאלופה ב-200 ב-2008, קבעה שיא עולם מדהים כבר בחצי הגמר בדרך למקום הראשון ולגמר עם תוצאה של 2:20 דקות, שיפור של 12 מאיות לשיא הקודם. חכו לגמר (רמז: עוד שיא).

בהמשך: החלק השני והשלישי

הסדרה שתיזכר לדורות

ההפסד הכואב אתמול באתונה לפאו, יצר תחושה של אכזבה ופספוס בקרב שחקני מכבי ת"א ואוהדיה, אבל באמת צריך להצדיע לקבוצה ולמאמן על שהוציאו מעצמם 200% ויותר, שלא ויתרו בשום רגע, ושנתנו את כל מה שיש להם על המגרש ומחוצה לו. מכבי, בעונה לא יציבה, שכללה עזיבה של שחקן מפתח רגע לפני העונה (פארגו), החתמת אגדה אירופאית שהסתיימה בריב בינו לבין המאמן (פאפאלוקאס), הבאת שחקן NBA לתקופה קצרה שגרמה למשבר אחרי עזיבתו (פארמר), התאקלמות ארוכה לשחקן חדש (לנגפורד), עונה אישית רעה (פניני, סופו, לעיתים גם אליהו) והבאת שחקן לא מתאים לקבוצה (מאלט), הצליחה להגיע מרחק התקפה אחת מפיינל פור שני ברציפות. פנאתינייקוס היא קבוצה טובה, אפילו מצויינת, שמשחקת בצורה מאומנת, אבל היא לא הטובה באירופה. צסק"א וברצלונה טובות ממנה (למרות שזה לא אומר שהן ינצחו אותה בפיינל 4). באשר למכבי, כעת עליה להתרכז בשאר משימותיה העונה, ולנסות להשאיר בעונה הבאה את רוב הסגל. עם עוד חיזוק קטן, וללא האדריאטית, בעונה הבאה תוכל מכבי לשוב למעמד הגדול הזה. בינתיים, כדאי לקום ולהצדיע למאבק של הקבוצה הזו, ששווה כמו תואר אירופאי, אם לא יותר.

האירועים הבולטים של 2011 בעולם

שיטפונות בריו דה ז'נרו (11-12.1)
2011 החלה רע מאוד ל16.4 מיליון התושבים של מחוז ריו דה ז'נרו בברזיל. בלילה שבין ה11 ל12 בחודש ינואר, הבחינו החזאים הברזילאים בדבר משונה מאוד - גשמים חזקים במיוחד שבד"כ לא נפוצים באזור, גם לא בתקופת החורף. כמויות המשקעים שירדו בלילה זה היו גבוהות מהממוצע לחודש שלם, גרמו לשיטפונות ולמפולות בוץ שחדרו אל הערים העניות נובה פריבורגו וטרזופוליס וגרמו למותם של כ900 איש. אסון זה הוא אחד מהקשים בהיסטוריה של ברזיל ולשם שיקומם של הערים ותיקון הנזקים שנגרמו השקיעה הממשלה הברזילאית 470 מיליון דולר.

האביב הערבי יוצא לדרך – טוניסיה (13.1 – 18.12.10)

אם הייתם אומרים לפני שנה שההפגנות בתוניסיה יבעירו אביב עמים חדש ושנת מהפכות, היו חושבים שאתם משוגעים. אבל ההפגנות הללו שהחלו כתוצאה מאבטלה ומשנים של אפליה וזלזול בזכויות אדם, הבעירו סיר לחץ שרק חיכה לרגע שבו יוכל להתפוצץ. המחאה רק הלכה והחריפה, הנשיא בן עלי ניסה לדכא את ההפגנות ותגבר את כוחות הביטחון, אבל המחאות רק הלכו והחריפו, אנשים רבים שהיו מובטלים התאבדו והפכו לסמל תוניסאי, ובן עלי, שראה שחייו בסכנה, ברח מהמדינה והשאיר אותה באנרכיה מוחלטת. את מקומו תפס יו"ר הפרלמנט, שהודיע ב-14 ביוני שבן עלי, שהספיק לחלות במחלה קשה ולאבד את הכרתו מאז עזב את השלטון, יישפט שלא בפניו ע"י בית דין אזרחי. תוך 6 ימים החליט בית המשפט בפסק דין בזק שבן עלי ורעייתו אשמים וגזר עליהם 35 שנות מאסר וקנס של 65 מיליון דולרים. באוקטובר, תוך כדי שהמהומות נמשכות והשלטון במדינה רופף, נערכו בחירות חדשות ופתוחות במדינה שבהם ניצחה מפלגת התחייה האיסלאמית. ניצחון זה הוביל לחששות של החילונים, שהיו הרוב במהפכה, שטוניסיה תהפוך לבסיס איסלאמי קיצוני.

האביב הערבי – מצרים (11.2 – 25.1)

לאחר נפילת השלטון בטוניס, הגיעו המהומות למצרים בסוף ינואר. הנשיא מובארק לא התרגש ושלח 30,000 חיילים לדכא את המהומות שהתפרשו על פני כל שטח המדינה. הלחץ על מובארק מטעם העולם גבר ככל שהימים נקפו, מספר המפגינים רק עלה והשתמשות המשטרה והצבא בגז מדמיע ובנשק כלפי המפגינים גרמו למרמור ולכעס. לאחר 28 בינואר, שהוכרז כ"יום שישי של זעם" ובו הגיעה רמת ההפגנות לשיא, הטילה הממשלה עוצר ברחובות וכלאה את ראשי האופוזיציה. רק ב30 לינואר הכריז מובארק על רפורמות קלות, מה שהיה מעט מדי ומאוחר מדי. התרכזות כוחות הצבא והמשטרה במוקדי הפגנות אפשרו בריחה של אלפי אסירים מבתי הכלא. לאחר שראה שהמחאות לא עוצרות, הכריז הנשיא המצרי שלא יתמודד בבחירות הבאות לנשיאות ושסגנו, עומר סולימאן, ינהל מו"מ מול המפגינים. המו"מ התעכב ונתקל בקשיים, ההפגנות המשיכו ונאומו של מובארק ב-10 לפברואר, בו העביר את מרבית סמכויותיו לסגנו, שידר מצוקה וחולשה. יום לאחר מכן הוא החליט לעזוב סופית את תפקידו על מנת להרגיע את הרוחות במדינה והעביר את שלטונו לידי המועצה הצבאית. בנובמבר האחרון נערכו בחירות לפרלמנט בהם ניצחו, ככל הנראה, האחים המוסלמים (עוד לא פורסמו התוצאות הסופיות). דבר זה, בצירוף ההסתערות על שגרירות ישראל בספטמבר והמשבר בין המדינות בעקבות הפיגוע בגבול ביניהן, הוביל לחששות שהשלום שנחתם ב-1979 עשוי להתפרק ואף שההפיכה תביא למלחמה אזורית.

רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ' (21.2)

ב-21 בפברואר 2011 רעדה האדמה באי הדרומי של ניו-זילנד בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר. הנזק היה עצום בעיר השנייה בגודלה במדינה - קרייסטצ'רץ',181 איש איבדו את חייהם, מתוכם 3 ישראלים וכ-2000 איש נפצעו.

אירוע זה הוא אחד מהאירועים הקשים ביותר שהתרחשו בניו-זילנד במשך כל שנות קיומה, והנזקים שנגרמו למדינה ולתושבי האי הדרומי היו עצומים.

האביב הערבי – אלג'יריה (22.2)

ההפגנות והמחאות בעולם הערבי הגיעו גם לאלג'יריה עוד בסוף 2010, ונשיא המדינה עבד אל-עזיז בוטפליקה הפך לאיש השנוא ביותר בה. בסוף פברואר החליט בוטפליקה לערוך רפורמות מקיפות על מנת להבטיח את הישארותו בשלטון, וב-22 לחודש זה בוטל מצב החירום שהכריזה המדינה באמצע שנות ה-90, מה שאפשר את הגדלת חופש הביטוי והעיתונות והחלת הזכות למשפט צודק. צעדים אלו החלישו את ההפגנות במדינה, ולקראת הקיץ הן דעכו לגמרי. בניגוד למדינות ערביות אחרות, הנשיא פעל מהר יחסית, והשאיר את שלטונו יציב לעת עתה.

האביב הערבי – מרוקו (10.3)

האבטלה והמצב הכלכלי בכלל השפיעו גם על מרוקו, והרצון לזכויות אדם ולהפסקת האוטוקרטיה הוביל להפגנות גדולות במיוחד במדינה נגד השלטון. המלך מוחמד השישי החליט לפעול, ובמרץ הודיע על הקמת ועדה שתבחן את החוקה, תבדוק את מצבה ואת תקינותה של הרשות השופטת, תרחיב את מספר המפלגות הפוליטיות ותדון בנושא מתן סמכויות נוספות לרשויות המקומיות. הועדה הגישה את מסקנותיה ביוני, ובעקבותיהן התקיים משאל עם על שינויים בחוקה שצלחו ברוב גדול. פרלמנט הוקם ובאוקטובר נערכו בחירות ראשונות אליו בהן ניצחה המפלגה האיסלאמית. ניצחון זה סימן התחזקות איסלאמית כתוצאה מגל המחאה במדינות ערב וגרם לחששות בקרב מוסלמים חילונים וכן בקרב מדינות המערב.

רעידת האדמה והצונמי ביפן (11-14.3)

מבין אסונות הטבע שפקדו את העולם ב2011, היה זה הקשה והנוראי מכולם. רעידת האדמה הקשה ביותר שהתרחשה ביפן ב140 השנים האחרונות והרביעית בעוצמתה שנמדדה אי פעם. הרעידה התרחשה באי הגדול ביותר של יפן: הונשו וגרמה לנזק עצום בעיר סנדאי. הבעיה רק גדלה ככל שנקפו השעות ורעידת האדמה הקשה הובילה לצונמי קשה עוד יותר והרסני, שהגיע גם לטוקיו וגרם, ביחד עם רעידת האדמה, לדליפת חומר גרעיני מתחנת הגרעין פוקושימה. הנזקים בלתי נתפסים - 15,800 הרוגים, 5,900 פצועים ו3,700 נעדרים. אירוע זה זכה להד גדול בכל רחבי העולם ורוב מדינות העולם שלחו ליפן סיוע שיעזור לה למצוא את הנעדרים, לאסוף את הגופות שנותרו ולשקם את ההריסות.

האביב הערבי – בחריין (14-15.3)

גם על האי הקטן במפרץ הפרסי, שנשלט ע"י מלך, לא פסחה המחאה הערבית. כפיפות השלטון לשיעה הרגיזה את התושבים הסונים, כמו גם השחיתות השלטונית ותהליך הדמוקרטיזציה במדינה שקרטע. כתוצאה מכך החלו בפברואר מהומות בעיר. ב14 למרץ נכנסו כוחות צבא סעודיה למדינה על מנת להגן על המלך, ויום לאחר מכן הכריז המלך על חוקי חירום למשך 3 חודשים. דבר זה החליש את המחאה העממית אך במאי היא שבה והתחזקה, מה שהוביל את המלך לפתוח במו"מ עם המפגינים. עד לרגע זה לא נפתרה הבעיה בבחריין וההפגנות נמשכות.

האביב הערבי – ירדן (25.3)

גם בממלכה השכנה לישראל היו הפגנות, שהגיעו לשיאן ב25 במרץ כאשר אלפי מפגינים דרשו את החלפת ראש הממשלה והחלת רפורמות במדינה. המלך עבדאללה פעל כבר באותו יום, החליף את הממשלה ויישם רפורמות חדשות. עם זאת האבטלה והאינפלציה לא דעכו וגל המחאה הירדני המשיך לפעול במתכונת עמומה, מה שהוביל להחלפה נוספת של הממשלה ע"י המלך באוקטובר.

האביב הערבי – איראן (15-18.4)

המהומות יצאו גם מחוץ למדינות ערב והגיעו לדיקטטורה האיסלאמית הגדולה ביותר. גל ראשון של מחאות היה בין ה10-20 בפברואר, בראשות מנהיגי האופוזיציה, ודוכא בכוח רב ע"י השלטונות. מעריכים כי 20 אנשים נרצחו ע"י השלטונות בעקבות מהומות אלו. הגל השני של ההפגנות היה חלש יותר והתקיים בעיקר בעיר אחבז. משמרות המהפכה צרו על המקום, הרגו 15 מפגינים ופצעו עשרות נוספים. לאחר כישלון ודיכוי הפגנות אלו התמעט מאוד מספר ההפגנות שנערכו במדינה, מה שהעניק לשליט אחמדינג'אד ולמנהיג הדתי חמינאי זמן להתעסק בתוכנית הגרעין של המדינה.

חתונת הנסיך הבריטי וויליאם וקייט מידלטון (29.4)

בין כל אסונות הטבע וגלי המחאות, התרחש באפריל אירוע שסוקר בהרחבה בכל העולם וזכה לתהודה גדולה בבריטניה - חתונתם של הנסיך וויליאם ובחירת ליבו קייט מידלטון. היה זה אירוע מעניין במיוחד, שניתן היה לערוך מחקר אנתרופולוגי רק על כובעיהם של האנשים שהשתתפו בו. היה זה גם דה-ז'ה-וו לחתונתם של הנסיך צ'רלס והנסיכה דיאנה ב1982, והבריטים באשר הם קיוו וממשיכים לקוות שגורלה של קייט יהיה שונה מגורלה של דיאנה. היה זה גם יום של תקווה ושמחה לרבים בעולם, ויום שמח במיוחד לנסיך ולאיש שיהיה מלך בריטניה בעתיד. אם כן, בין כל הדברים הלא-נעימים שקרו השנה, היה אירוע זה פנינה של שמחה, יופי, הוד והדר.

אוסמה בן לאדן מחוסל ע"י ארה"ב (1.5)

כשהוא נמצא בנקודת שפל מבחינת אהדת הציבור אליו, ורגע לפני הכניסה לשנת בחירות, הגביר נשיא ארה"ב אובמה את המאמצים לאיתור הארכי-טרוריסט בן לאדן וחיסולו. האמריקנים איתרו את המקום שבו מסתתר בן לאדן בסוף 2010 וערכו תצפיות והכנות למבצע במהלך החודשים הראשונים של 2011. ההכנות הושלמו בסוף אפריל, והנושא הועבר לפתח שולחנו של אובמה. הנשיא אשרר את המבצע, שזכה לשם "מבצע חנית נפטון" והוא יצא לדרך ב-1 למאי. כוחות האוויר והים של ארה"ב פתחו במתקפה משולבת ומפתיעה על שטח פקיסטן, כשהם מסתערים על מקום המסתור של בן לאדן, הורגים מספר מקרוביו ועוזריו ותופסים חלק מהם. הם ניהלו מרדף קצר אחרי ראש אל קאעידה שניסה לחמוק מהכוחות ללא הצלחה, וחוסל מיידית על ידם. על המבצע וחיסול הארכי-טרוריסט הודיע ברק אובמה בלילה שבין ה-1 ל-2 במאי, לאחר שהאמריקנים זיהו ב100% את גופתו של בן לאדן והוכיחו שזה באמת הוא. אלפי אמריקנים חגגו ברחובות הערים הגדולות את הנקמה של ארה"ב על האיש שגרם למותם של עשרות אלפי אמריקנים ושל מיליונים בכל רחבי העולם. היה זה גם מין סגירת מעגל - חיסולו של האיש שאחראי לפיגועי התאומים, בקרבת יום הזיכרון העשירי לאירוע. מבצע זה העלה בצורה דרסטית את הפופולריות של הנשיא האמריקני.

ג'ון דמיאניוק מורשע ברצח יהודים (12.5)

24 שנים לאחר שהובא למשפט בישראל מי שנחשד כ"איוון האיום", ו-18 שנים לאחר שזוכה מחמת הספק, אחד מהפושעים הנאצים האחרונים שנותרו בחיים הואשם בגרמניה במעשה שונה ממה שהואשם בו בישראל – חמור פחות, אך עדיין מזוויע. בית המשפט בגרמניה קבע שדמיאניוק סייע לרצח של יותר מ-28,000 יהודים ופסק על הקשיש בן ה-91 גזר דין של 5 שנים. גם בספרד הוא מבוקש כיום והתביעה הספרדית מבקשת להעמידו למשפט על מעשים נוספים שביצע במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, בה ככל הנראה שימש כשומר במחנות ריכוז ועבודה. היה זה יום מרגש לרבים, שראו בכך את הצדק נעשה ותיקון לזיכויו בישראל בשנות ה-90.

ראטקו מלאדיץ' נעצר (26.5)

האינטרפול וסוכנות הביון הסרבית חיכו לרגע זה הרבה שנים – אחד מפושעי המלחמה הסרביים הגדולים ביותר נעצר והובא לבית הדין הבינלאומי בהאג. מלאדיץ' היה רמטכ"ל צבא סרביה במהלך מלחמת יוגוסלביה, והשתתף ברצח העם הבוסני בין השנים 1992-1995. הוא היה מבוקש בבית דין זה החל מ-1995, אך עד 2001 חי בחופשיות בסרביה. לאחר מעצרו של סלובודאן מילושביץ' הוא ירד למחתרת והסתתר. ב-2010 הועלתה הסברה שהוא נפטר, אך במאי הוכיח האינטרפול שזה לא נכון והביא אותו למשפט שיעשה צדק עם קורבנותיו. מלאדיץ' נחשב לפושע המלחמה הגדול והמשמעותי ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. ב-3 ביוני החל משפטו של מלאדיץ' בהאג והוא מואשם ב-11 סעיפים של רצח עם, פשעים נגד האנושות, השמדה, רצח, גירוש בכוח, טרור, חדירה לפרטיות וחטיפת אנשי או"ם.

האביב הערבי – סוריה (31.5 – מתמשך)

החל ממרץ 2011, נלחם נשיא סוריה בשאר אל-אסד על חייו ושלטונו באמצעים של רצח וטרור. אסד פעל בצורה ישירה וקשה כנגד עמו ובמיוחד המפגינים נגדו. המחאה בסוריה התחזקה במאי והגיעה לשיאה ביום שישי ה20 לחודש זה בהפגנות בערים הגדולות במדינה - הבירה דמשק, חאלב, לטקיה וחומס. משטרו של אסד הגיב בחריפות להפגנות אלו והצבא הסורי הרג 34 מפגינים רק ביום זה. בנוסף דווח כי חייל סורי שסירב לירות על מפגינים הוצא להורג על ידי קצינים מיחידתו. אירוע זה הצית את האש בין המפגינים, מה שגרם לאסד להורות על שחרור כל העצירים הפוליטיים ב31.5. האופוזיציה הסורית הגיבה שמחווה זו היא מעטה מדי ומאוחרת מדי, ולמחרת קיימה כנס בטורקיה בו גיבשה רעיונות להמשך המחאה וקראה לאסד לרדת משלטונו. אירוע שנקשר גם בישראל נערך בגבול ישראל-סוריה ב-5 ביוני, יום השנה לכיבוש רמת הגולן ע"י ישראל. עשרות סורים צבאו על הגדר וניסו לחצותה, מה שהוביל לחילופי אש בין הצדדים ולהריגתם של כ10-5 סורים (לפי הסורים נהרגו 22). האופוזיציה הסורית טענה שאנשים אלו נשלחו ע"י אסד על מנת להסיט את האש מהמהומות במדינתו. בהפגנות ב-8 ביוני הצליחו אנשי האופוזיציה הסורית להרוג רבים מחיילי הצבא שהסתערו עליהם. מחשש לנקמה ברחו אלפי סורים לטורקיה, שהעניקה להם מחסה ושבה ותקפה את אסד, ידידו הטוב לשעבר של ר"מ טורקיה. כוחות הביטחון הסורים כיתרו מאוחר יותר בחודש זה את האזור ומנעו מעבר פליטים נוספים. כמו כן החלו מתקפות אוויריות של הצבא על המפגינים וטנקים הוכנסו לערים שבהם הייתה כמות גדולה של מורדים. ארה"ב, בריטניה וצרפת דרשו הטלת סנקציות על סוריה אך סירובן העיקש של רוסיה וסין עמד ועדיין עומד בדרכן. בסוף יוני ובתחילת יולי ההפגנות רק התחזקו, והוקמה מועצה לאומית כנגד אסד. ב-8 ביולי נערכה ההפגנה הגדולה ביותר ובה הפגינו חצי מיליון איש נגד השלטון. דיאלוג בין המפגינים לשלטון החל ביולי, אך רוב המפגינים החרימו אותו. תומכי אסד בסוריה פרצו לשגרירויות ארה"ב וצרפת במדינה, בעוד ארדואן ר"מ טורקיה ארגן כנס אופוזיציה סורי במדינתו. מספר מדינות ערביות, ביניהן ערב הסעודית ובחריין, החזירו את שגריריהן מדמשק כאות מחאה. סנקציות חדשות ומחמירות על סוריה הוטלו ע"י ארה"ב והאיחוד האירופי בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר.

האירוע החשוב ביותר במהלך ההתקוממות העממית בסוריה התרחש בסוף אוקטובר. אסד חתם הסכם עם הליגה הערבית בו הבטיח כי צבאו יפסיק לטבוח במפגינים, אבל הפר אותו במהירות וב-12 בנובמבר, בעקבות הפרת ההסכם, השעתה הליגה הערבית את סוריה מכל פעילות בארגון עד להודעה חדשה. בימים האחרונים שינתה רוסיה מעט את עמדתה, והחלה לגבש מסמך לפתרון הבעיה הסורית. צרפת ובריטניה הביעו התנגדות למסמך שלא כולל אמברגו נשק על הסורים.

האביב הערבי – תימן (5.6)

בתימן החלו להפגין בעקבות שחיתות ואבטלה, ונגד השינויים החוקתיים שרצה להכניס הנשיא עלי עבדאללה סאלח. ההתקוממות בתימן שונה מעט משאר המדינות הערביות, וגרמה למעין מלחמת אזרחים בין שבטים.

הצהרתו של סאלח כי לא יתמודד בבחירות ב-2013 וכי אלו יהיו חופשיות, לא סיפקה את המפגינים שהמשיכו למחות. ב-10 במרץ ניסה סאלח להיאחז בשלטון והציע לבחון מעבר לשיטה פרלמנטרית אך זה היה מעט מדי בעיני האופוזיציה. ב-4 באפריל, לאחר התנגשויות קשות בין המפגינים לבין כוחות הביטחון התימניים, קראה ארה"ב לסאלח להתפטר. מדינות המפרץ, ביחד עם המעצמות האירופיות וארה"ב, ניסו לשכנע את הנשיא התימני להתפטר מתפקידו בתהליך שייקח חודשיים, ובתמורה הוא יזכה לחסינות משפטית. נראה היה שהוא יסכים, אך עם זאת שני ניסיונות לחתום על הסכם כזה נכשלו (30.4 ו-18.5). בסוף מאי השתלט ארגון הטרור אל-קאעידה על מספר ערים במדינה והתעמת עם המפגינים ועם השלטונות. שר ההגנה של תימן פרש מתפקידו והצטרף לשורות המורדים, מה שסיבך עוד יותר את המצב במדינה. ב-5 ליוני התברר כי במהלך הפצצה של גורמי אופוזיציה על הארמון הנשיאותי נפצע באורח קשה הנשיא סאלח, והוא הועבר לסעודיה לקבלת טיפול. מאוחר יותר נחשף כי הוא סבל מכוויות ב40% מגופו. אל-קאעידה המשיך לנצל את הכאוס במדינה וחטף עשרות חיילים, בעוד סאלח הופיע בראיון מסעודיה בו נראה חבול והבטיח שיחזור לארצו בהקדם ויקדם רפורמות. לאחר שדחה את שובו מספר פעמים, חזר סאלח בסופו של דבר לתימן ב-23 בספטמבר וחודשיים לאחר מכן חתם על ההסכם עם מדינות המערב. בעקבות חתימה על הסכם זה הוא פרש מתפקידו ולעת עתה המהומות בתימן נחלשו.

המדינה ה-193 באו"ם – דרום סודאן (9.7)

אחרי שנים של מלחמות וטבח מצד מנהיגי סודאן המוסלמיים כלפי תושבי דרום המדינה שהם נוצרים ברובם, נחתם ב-2005 הסכם שלום בין הצדדים ובו הובטח שיתקיים משאל עם בין תושבי הדרום בעניין אוטונומיה לחבל. עם זאת, העניין התעכב בשנים האחרונות והביא למצב של פליטים רבים שברחו מהמדינה ומלחמות אזרחים ושבטים. בינואר 2008 יצאו כוחות צבא סודאן מהחבל ושלוש שנים מאוחר יותר התקיים משאל עם בין תושבי החבל בשאלה האם להקים מדינה עצמאית או להישאר מחוברים לצפון המדינה כסודאן המאוחדת. רוב עצום של 99% מהקולות הצביע בעד מדינה עצמאית, ובתחילת יולי הוקמה רשמית המדינה. בירתה היא העיר ג'ובה. בין ישראל לדרום סודאן כוננו יחסים דיפלומטיים ב-28 ליולי, ובשבועות הקרובים צפוי נשיא המדינה החדשה סלבה קיר (בתמונה) להגיע לביקור בישראל.

מתקפת הטרור בנורבגיה (22.7)

ב-22 ליולי, יום שישי רגיל, התרחשה בנורבגיה מתקפת טרור משולבת שהיא גם אירוע הטרור הראשון אי-פעם על שטחה. אנדרס ברייויק, אדם בן 32 הסובל מהפרעות נפשיות ומחזיק בדעות קיצוניות וגזעניות, הטמין פצצה בתוך מכונית סמוך לקריית הממשלה בבירה אוסלו וגרם לפיצוץ מכונית תופת. כתוצאה מאירוע זה נהרגו 8, נפצעו עשרות ונגרם נזק רב למבנים באזור ולבנייני הממשלה וחפץ חשוד נוסף התגלה במשרדי ערוץ הטלוויזיה TV2.

שעתיים לאחר פיצוץ מכונית התופת, הגיע ברייויק, כשהוא מחופש לשוטר, למחנה של פעילים צעירים של תנועת השלטון (הליברלית) באי אוטויה הסמוך לבירה הנורבגית, פתח באש על הפעילים וטבח בהם. כתוצאה מאירוע מזוויע זה נהרגו 69 צעירים, כאשר רבים קפצו לאגם הסמוך למחנה וברחו מהמקום תוך כדי שברייויק מנסה לפגוע גם בהם. עוד באותו יום נתפס המרצח, שביצע מעשים מזוויעים אלו בעקבות דעותיו הפוליטיות (ימין קיצוני) הנוגדות את דעות המפלגה השלטת במדינה (שמאל) ושנאתו למוסלמים. לאחרונה קבע בית המשפט הנורבגי כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין בשל מחלת נפש וכרגע הוא מוחזק בבידוד עם פסיכיאטר צמוד. הנזקים נאמדו ב77 הרוגים ומאות פצועים.

מים על המאדים? (5.8)

ב-5 לאוגוסט הודיעה סוכנות החלל האמריקנית נאס"א שגשושית של הסוכנות, שתפקידה לבדוק את המאדים, צילמה תמונות העשויות להעיד על מים שנמצאים במאדים במהלך עונות החום. הודעה זו גרמה להפתעה רבה בעולם, ובעקבות כך החלו מדענים רבים להעלות השערות בנוגע לממצאים אלו. נאס"א בודקת כיום צילומים אלו, בעוד הגשושית ממשיכה לחקור את המאדים בתקווה למצוא ממצאים נוספים.

המהומות בלונדון (6-15.8)

המהומות והמחאות לא עצרו גם בממלכה המאוחדת, ובמהלך אוגוסט החלו מיעוטים החיים בעיר הבירה של המדינה להפגין נגד המשטרה ולעורר מהומות באזורים מסויימים שלה. ימים אלו הביאו איתם גל של בזיזות בחנויות, השלטת כאוס ברחובות ובלגן בלונדון. ר"מ בריטניה דייויד קמרון הורה לעצור את כל המתפרעים ולהביאם לדין, ובנאום שנשא ב-11 לחודש אמר ש"המהומות נובעות מהבדלים תרבותיים ולא כתוצאה מבעיות כלכליות" וכן ש"המתפרעים לא מבינים שזוהי מדינת חוק והם ישלמו על פשעיהם". כמו כן אמר קמרון בראיון שבין העצורים נמצאים גם ילדים בני 11, ותקף את אלו שמשתמשים בהם ככלי טקטי. שיא המשבר הגיע כאשר הכריזה ממשלת בריטניה על עוצר ברחובות לונדון. צעדים אלו, ביחד עם תגבור כוחות המשטרה, סייעו לסיים את המהומות בהקדם, אך מבחינתם של המיעוטים בלונדון הכעס עדיין נשאר.

האביב הערבי – הפיכה בלוב (20-28.8)

השלטון הדיקטטורי בלוב היה יעד נוסף אליו כיוונו העמים הערביים במהלך האביב הערבי. הפגנות במדינה החלו ב-15 בפברואר, והדיקטטור קדאפי דיכא הפגנות אלו כבר מהתחלתן. אבל המורדים בלוב השתמשו בעריקים מהצבא ובנשקים שהשיגו על מנת לכבוש חלקים מהמדינה, וב-21 לפברואר כבשו את העיר בנגאזי, השתלטו על בניינים ממשלתיים ושרפו את בניין הפרלמנט. המורדים השתלטו על רוב מזרח המדינה, ובתוכו גם העיר הגדולה טוברוק. רבים מאנשי ממשלו של קדאפי ערקו לשורותיהם, ואילו נאמניו הגבירו את פעילותם ובעזרת מטוסים הפציצו את הערים שנכבשו ע"י המורדים. רוב מנהיגי העולם קראו לקדאפי להפסיק לתקוף את אזרחיו, אך הוא טען שזוהי קנוניה נגדו. עיצומים הוטלו על לוב ובמדינה התפתח מצב של מלחמת אזרחים.

במהלך מרץ נראה היה שהמומנטום עובד לטובתו של קדאפי, הוא כבש חלק גדול מהערים שנשלטו ע"י המורדים וביצע מעשי טבח בערים אלו. ב-19 לחודש זה החליטו מדינות נאט"ו לפתוח במתקפה אווירית בינלאומית על לוב במטרה להפיל את שלטון קדאפי. שבוע לאחר תחילת המתקפה נסוגו מעט כוחותיו של קדאפי והמורדים השתלטו על הערים אדג'בייה וברגה. במשך חודש (עד ל-23 באפריל) אף אחד מהצדדים לא רשם התקדמות כלשהי וארגוני טרור השליטו כאוס במדינה. ב-23 באפריל הצליחו המורדים, שוב בעזרת כוחות נאט"ו, לכבוש את העיר השלישית בגודלה במדינה – מיסראתה.

בחודשים מאי-יוני נחשפו פשעי מלחמה שביצעו קדאפי וצבאו, ביניהם הכרחת חיילי הצבא ליטול כדורי ויאגרה על מנת שיאנסו את נשות המורדים. בה בעת הצטרפו מדינות רבות לאלו שכבר הכירו במועצת המעבר הלאומית שהקימו המורדים כגוף המייצג את אזרחי המדינה, וביניהן קנדה. כוחות קדאפי ניסו לכבוש את העיר מיסראתה ולהחזיר אותה לידיהם, אך עד ה-27 ביוני (היום בו הוצא צו מעצר בינלאומי לקדאפי) המורדים בלמו את הצבא ומנעו ממנו לכבוש את העיר. על מנת להשיג הפסקת אש, קראו בתחילת יולי ארה"ב וצרפת לקדאפי לעזוב את תפקידו ולהתייצב בבית הדין הבינלאומי בהאג. בלוב עצמה כבשו המורדים מחדש את העיר ברגה והתקרבו מרחק קילומטרים ספורים מהבירה טריפולי.

באוגוסט, בתמיכת כוחות נאט"ו, השתלטו המורדים על העיר א-זאוויה הסמוכה לטריפולי והם נכנסו לעיר הבירה מיד לאחר מכן (21 לאוגוסט). לאחר יום של קרבות עם נאמני קדאפי, כבשו המורדים את רוב עיר הבירה והסתערו על ארמונו של השליט באב אל-עזיזיה. קדאפי, שראה את המורדים מתקרבים אליו, ברח מן העיר ולמעשה סיים את תפקידו כראש המדינה. עד ה-28 לאוגוסט השלימו המורדים את מלאכת כיבוש טריפולי והודיעו שמועצת המעבר הלאומית עומדת כעת בהנהגת לוב. סיומו הסופי של המרד ותפיסת קדאפי – באוקטובר (נגיע לכך בהמשך).

הוריקן איירין (24-28.8)

6 שנים אחרי הוריקן קתרינה, מצב חירום בחוף המזרחי של ארה"ב. הסופה איירין הכתה בדרום מזרח ארה"ב וגרמה לנזקים בפלורידה, דרום קרוליינה וצפון קרוליינה. לקראת ה-27 באוגוסט היו תושבי ניו יורק וניו ג'רזי בכוננות ספיגה. החשש היה להצפה של נהר ההדסון ופגיעה קשה במנהטן. עם זאת, החשש והפחד התברר כמוגזם מדי, והסופה אכן גרמה לנזקים קלים לבתים ולהצפות מקומיות בניו יורק אך לא מעבר לזה. עם זאת, הוכיחה ממשלת ארה"ב בהתנהלותה באירוע זה שהיא הסיקה את הלקחים מכשלי הוריקן קתרינה שאליו לא הייתה ערוכה המדינה וספגה נזק רב בנפש וברכוש. למרות שהסופה הייתה "חלשה" יחסית, היא גרמה לנזק רב ולמותם של 56 אנשים, מתוכם 47 בארה"ב ולנזק של כ8 מיליארד דולר, מתוכו נזק של 7.4 מיליארד בארה"ב.

דרישה לצדק חברתי בישראל (3.9)

המחאה במדינות ערב לא פסחה גם על ישראל, אך בה היא הופיעה באופן שונה לגמרי. מחירי הדיור גבוהים במדינה כבר מספר שנים, כמו גם מחירי המחייה שנמצאים במגמת עלייה.

במרץ החלה להתפשט מחאה אינטרנטית בעקבות מחירו הגבוה של הקוטג' שהינו מוצר בסיסי בעיני הצרכן הישראלי. מחאה זו צברה הצלחה ענקית וגרמה לתנובה, ענקית החלב, , להוריד מחירים. קבוצת צעירים, שלא הצליחו לקנות דירה בשל המחירים היקרים, הקימו מאהל בשדרות רוטשילד שבתל אביב כצעד מחאתי. הצטרפות אגודת הסטודנטים לצעירים אלו גרמה להתעוררות חברתית, וארגונים נוספים, ביניהם השומר הצעיר, הצטרפו גם הם למחאה. ב-23 ליולי נערכה הפגנה בת"א שסחפה מספר מפתיע של מפגינים – 20,000. כתוצאה מההצלחה החלו להימתח גם ביקורות על ראשי המחאה מצד גורמי ימין תוך טענה שהם שמאלנים וחותרים תחת שלטון הימין במדינה במסווה של מצוקה חברתית. ב-26 ליולי הציע רה"מ נתניהו תוכנית חדשה הכוללת הקלות דיור נרחבות לסטודנטים. המפגינים ואגודת הסטודנטים דחו את ההצעה וב-30 ליולי הדהימו כאשר קיבצו יחדיו ב-15 ערים בישראל מספר של 100-150 אלף מפגינים. חברי כנסת רבים מהקואליציה זלזלו במחאה זו גם לאחר מפגן כוח זה, וסגן השר איוב קרא טען בישיבת סיעת הליכוד ש"אין מחאה והכל מנופח ע"י התקשורת" ואילו ראש עיריית נשר מטעם המפלגה דוד עמר טען ש"כל המוחים יושבים ברוטשילד עם נרגילות וסושי". תוך כדי כך פרסמו ראשי המחאה את דרישותיהם ורה"מ נתניהו הודיע שיקים ועדה שתדון בהן בראשות הפרופ' מנואל טרכטנברג. מפגן כוח נוסף נערך בערים הגדולות ב6.8 וכמות המפגינים בו עמדה על כ200-250 אלף, גידול של כמאה אלף מפגינים מההפגנות הקודמות. אנשי רוח ואמנים רבים הצטרפו למחאה ונאמו והופיעו בהפגנות. ב-13 לאוגוסט התקיימו הפגנות בערי הפריפריה (לא בת"א וירושלים) ומשכו כ80 אלף איש, מתוכם 25 אלף בחיפה במה שהוגדר כהפגנה הגדולה ביותר שנערכה בעיר בכל שנות קיומה. הפיגועים בגבול ישראל-מצרים החלישו את המחאה ובעקבות כך בוטלו ההפגנות המתוכננות לשבת ה-20 לאוגוסט. כמו כן נוצר קרע בין דפני ליף וסתיו שפיר, ממנהיגות המחאה, לבין מוביל מחאת הדלק זאב גראואר, מוביל מחאת הקוטג' איציק אלרוב ויו"ר אגודת הסטודנטים איציק שמולי, בנוגע להידברות עם ועדת טרכטנברג ולהפגנה ב-27 באוגוסט הגיעו רק כ-13 אלף איש. "הפגנת המיליון" שתוכננה לשבוע שלאחר מכן נראתה חסרת טעם, אך שילוב ידיים בין התנועות התומכות והצטרפות של גורמי ימין כגון "אם תרצו" ו"ישראל שלי" הביאה להפגנה הגדולה בתולדות המדינה שבה הפגינו 450 אלף איש, מתוכם כמות בלתי נתפסת של כ-300 אלף בתל אביב. מאוחר יותר פורסמו מסקנות ועדת טרכטנברג שהיו מאוד מהוססות וגרמו לכעס רב בקרב הציבור, אך פירוק המאהלים ע"י המשטרה והשלטון המקומי והחמרת המצב הביטחוני גרמו לדעיכת המחאה. הפגנה אחרונה לעת עתה נערכה ב-29 באוקטובר, כאשר 25,000 יצאו לרחובות בערים, מתוכם 20,000 בת"א.

סטיב ג'ובס נפטר (6.10)

אחרי מאבק של 8 שנים בסרטן הלבלב, נכנע גאון המחשבים והאיש שהביא לעולם את המחשב האישי, האייפוד והאייפון, למחלה. ג'ובס הקים בסוף שנות ה-70 את חברת אפל ביחד עם חברו סטיב ווזניאק. באותה עת המציאו השניים את המקינטוש - הגרסה הראשונה של הPC. ב-1983 מינה את איש "פפסי" ג'ון סקאלי למנכ"ל החברה אך בעקבות הצלחתה דחק אותו סקאלי ממנה והוא הקים את חברת NeXt, שייצרה מחשבים אישיים. ב-1987 הוא הקים ביחד עם אדווין קטמל את חברת האנימציה שתהפוך מאוחר יותר לגדולה ומשמעותית ביותר בעולם - פיקסאר (Pixar). בתקופתו עבדה החברה על סרטה המצליח הראשון שהפך לאחד משוברי הקופות הגדולים בהיסטוריה, הלא הוא "צעצוע של סיפור". ג'ובס שב לחברה אותה ייסד ב-1996 כאשר אפל קנתה את חברת נקסט, ושנה מאוחר יותר הוא מונה למנכ"ל זמני. הטכנולוגיה של חברת נקסט סייעה לאפל להשתדרג, ועם כניסת האלף החדש ג'ובס מונה למנכ"ל קבוע.

ב-2001 השיקה החברה את האייפוד שהופץ בעולם במהירות וכמות האנשים שמשתמשים בו כיום היא מיליונים. עצם העובדה שניתן לשמוע מוזיקה בצורה קלה ונוחה הפכה את המוצר לגאוני ולאהוב במיוחד. בעודו עובד על פיתוחים חדשים, התבשר ג'ובס שהוא חולה בסוג נדיר וקל יותר של סרטן הלבלב. ג'ובס נדרש לעבור ניתוח להוצאת גידול אך הוא סירב לעשות זאת תחילה והעדיף טיפולים אלטרנטיביים. רק ביולי 2004 הוא עבר את הניתוח המבוקש, אך לא נדרש לעבור כימותרפיה.

ב-2007 שוב הדהים ג'ובס את העולם כשהציג את המכשיר החדש של אפל - האייפון. ניתן להגיד שהמכשיר הנ"ל הוא המבוקש ביותר בעולם, וכמעט לכולם יש אותו.

בסוף 2008 התגלה שהוא סובל מחוסר איזון הורמונלי והוא לקח חופשה של 10 חודשים מתפקידו, במהלכם עבר השתלת כבד.

ביוני 2010, למרות שמצבו הבריאותי המשיך להידרדר והוא איבד קילוגרמים רבים, הופיע ג'ובס בפני קהל מעריצי אפל והודיע על השקת אייפון 4. עם כניסת 2011 לקח ג'ובס חופשת מחלה נוספת, במהלכה הבטיח להיות מעורב חלקית בענייני החברה. הוא הופיע פעמיים נוספת - בהשקת האייפד (מחשב אישי נייד בגודל פלאפון) 2, ובהשקת הiCloud. באוגוסט הוא פרש מתפקידו כמנכ"ל החברה אך נשאר יו"ר הדירקטוריון.

מותו ב-6 לאוקטובר מהמחלה גרם לעצב רב בקרב רבים בעולם, והוא בהחלט ייזכר בזכות ולא בחסד.

עסקת החליפין בין ישראל לחמאס ושובו של גלעד שליט (18.10)

לאחר כמעט 5.5 שנים של סבל וכאב בשבי החמאס, הוחזר לביתו חייל צה"ל בעל האזרחות הצרפתית גלעד שליט בעסקת חליפין שכללה מחיר קשה לישראל. מאז נחטף ביוני 2006 בכרם שלום ע"י חוליית חמאס, עשו משפחתו, ביחד עם אנשים רבים, ארגונים רבים ופוליטיקאים רבים מאמצים לשכנע את ראש הממשלה לבצע עסקת חילופי שבויים עם חמאס ולהחזיר את החייל השבוי הביתה. ר"מ ישראל בעת החטיפה, אהוד אולמרט, ניסה למצות את המירב בשני ערוצים - מדיני וצבאי, ובמהלך מבצעים של צה"ל בעזה (גשמי קיץ בקיץ 2006 ועופרת יצוקה בדצמבר 08-ינואר 09) ניסו כוחות צה"ל להשיב את החייל החטוף לישראל. הניסיון הצבאי לא צלח וגם הערוץ המדיני נתקע שוב ושוב כאשר הייתה תחושה שעסקה מתקרבת. הפעילות למען שחרורו של שליט לא נשארה רק בישראל והתפשטה בעולם, ובמיוחד בצרפת, בעקבות אזרחותו הצרפתית של החייל החטוף.

ראש הממשלה נתניהו חשש מהרעה במצבו של שליט בעקבות המהומות בעולם הערבי ורצה להימנע מכך שפרשת רון ארד תחזור על עצמה, וכן רצה להסיט את תשומת הלב מן המחאה החברתית ולצבור אהדה. כך הואצו המגעים בקיץ האחרון, והחמאס ניצל הזדמנות זו על מנת לסגור את העניין. כמו כן, לשלטון החדש במצרים היה חלק חשוב במיוחד בעסקה והם סייעו להשלמתה.

בתחילת אוקטובר הפתיע נתניהו כאשר פרסם את דבר העסקה המתגבשת וב11.10 התקיימה הצבעה בממשלה שבה אישרו השרים את העסקה ברוב של 26 נגד 3. העסקה כללה מחיר כבד מאוד לישראל ובמהלכה שוחררו 477 אסירים עם דם על הידיים, ביניהם ארכי-מרצחים ומבצעי פיגועים קשים, ובשבועות הקרובים ישוחררו 550 אסירים שנבחרו ע"י ישראל ורובם נשפטו על עבירות קלות. הוגשו עתירות רבות לבג"ץ כנגד השחרור, והכאב במשפחות השכולות היה גדול וקשה. עם זאת, דחה בג"ץ את העתירה משום שאינו מוסמך להתערב בהחלטות ממשלה.

ביום שלישי ה-18.10 חזר גלעד שליט לישראל דרך מצרים ושב לביתו. הוא התקבל ע"י שר הביטחון ברק, ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל גנץ. היה זה יום מלא ברגשות מעורבים, אך גם בשמחה ובגאווה שהתבטאה גם בעיתונים בעולם ששיבחו את דאגתה של ישראל לחייליה ואת מחויבותה להם.

חילופי שלטון בלוב – קדאפי נהרג ע"י המורדים (20.10)

ב-20 באוקטובר 2011 הושלמה סופית החלפת השלטון בלוב כאשר המורדים השתלטו על הערים האחרונות שנשארו נאמנות לקדאפי – באני אל וואליד וסירת, עיר הולדתו של הרודן. במהלך הפשיטה על העיר מצאו המורדים את קדאפי, שככל הנראה היה כבר פצוע (השערות אומרות שהוא נפצע ממתקפת נאט"ו על העיר) והרגו אותו במקום תוך כדי שהוא מדמם. התמונות של ההרג של קדאפי פורסמו באל ג'זירה וגררו ביקורת כלפי המורדים. ב19 בנובמבר נפל בשבי המורדים בנו של קדאפי סייף-אל איסלאם, והוא מבוקש ע"י בית הדין הבינלאומי בהאג בגין עבירות של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בנוסף הוכרזה סופית ב23.10 “לוב החדשה", ומועצת המעבר הלאומית ערכה טקס חגיגי בעיר בנגאזי. גופתו של קדאפי הוצגה לציבור במשך מספר ימים במיסראתה ומאוחר יותר הוטמנה במקום לא ידוע על מנת למנוע ממאמיניו ונאמניו לעלות לקברו.

רעידת אדמה בטורקיה (23.10)

ב-23 לאוקטובר 2011 התרחשה במזרח טורקיה רעידת אדמה קשה במיוחד בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר. הרעידה הכתה במיוחד בעיר ואן שבמזרח המדינה, וכתוצאה מכך נהרגו יותר מ-600 איש ונפצעו כ-4000. הרעידה החזקה הורגשה גם בעיראק, איראן, גיאורגיה, ארמניה, אזרבייג'אן, סוריה, לבנון ואף ישראל. למרות היחסים המתוחים בין ישראל לטורקיה, הושיטה ישראל עזרה לרפובליקה החילונית ואף סייעה בבניית אוהלים לפליטים והענקת טיפול רפואי לפצועים. אירוע זה הוא אחד מהקשים בהיסטוריה של טורקיה, והוא זכה להד גדול בכל רחבי העולם.

שיטפונות בתאילנד (25.10)

החל מהקיץ האחרון גשמי המונסון הרגילים בתאילנד הלכו והתחזקו עד שבסוף אוקטובר הם גרמו לשיטפונות קשים במיוחד, והם גרמו להרס רב. השיטפונות הגיעו גם לעיר הבירה בנגקוק והציפו את רובה. במקומות מסויימים גובה המים הגיע עד ל2.5 מטרים, ור"מ תאילנד הכריזה שאלו השיטפונות הקשים ביותר שפקדו את המדינה ב-50 השנה האחרונות. מספר הנפגעים מאסון הטבע, שהחל לאבד גובה (אך עדיין גורם נזקים גם היום) באמצע נובמבר, עומד על יותר מ-600 הרוגים וקרוב למיליון איש נפגעו ו\או רכושם נפגע בצורה קשה.

המשבר הכלכלי ביוון (6.11)

יוון סובלת מבעיות כלכליות כבר מספר שנים. המשבר הכלכלי העולמי והמיתון שהחל ב-2008, ההוצאות התקציביות של המדינה שעולות על הכנסותיה ממיסים והגרעון שמומן ע"י לקיחת הלוואות מבנקים במערב אירופה הם רק חלק מהסיבות לבעיה הקשה. האבטלה במדינה מרקיעה שחקים והמצב הכלכלי משפיע גם על התרבות והספורט במדינה. ב-2010 העביר האיחוד האירופי ליוון תוכנית סיוע של 80 מיליון אירו, והקיצוצים במדינה בהיקף של 28 מיליון אירו שיפרו מעט את המצב הכללי אך לא את מצב האזרחים ורבים יצאו להפגין ברחובות נגד ראש הממשלה פפנדראו בשל מדיניות הצנע. ביולי אישר האיחוד האירופי תוכנית סיוע נוספת בהיקף של 109 מיליון אירו, וכמו כן הוחלט לקצץ ב40% את החוב של המדינה. תוכנית זו זכתה לביקורות רבות בצרפת ובגרמניה והועלו חששות שהאיחוד האירופי יקרוס. לאחר הודעתו של ר"מ יוון שיערוך משאל עם האם לקבל את הסיוע או לא, הודיעו לו מנהיגי גרמניה וצרפת סרקוזי ומרקל שאם יערוך משאל עם תושעה תוכנית הקיצוצים, ואם העם ידחה את התוכנית יוון תוצא מהאיחוד האירופי ומגוש האירו. בעקבות איומים אלו החליט פפנדראו לבטל את משאל העם ולקבל את התוכנית, וב-6 בנובמבר הודיע, לאחר שממשלתו שרדה הצבעת אי-אמון, שלא ירוץ בבחירות הבאות ועד לקיומן תוקם ממשלת מעבר שתהיה ממשלת אחדות. מאוחר יותר הוסכם שפפנדראו לא יעמוד גם בראש ממשלת המעבר ויעזוב תא תפקידו. ב-13 לנובמבר מונה במקומו לתפקיד ראש הממשלה לוקאס פפדמוס.

מהפך בספרד (20.11)

כמו מדינות רבות באירופה ובעולם, ספרד ספגה מכה קשה בעקבות המשבר הכלכלי. אחוז האבטלה נושק ל20% ובקיץ האחרון החלה מחאת אוהלים (בדומה לישראל) בערים הגדולות במדינה. המפלגה הסוציאליסטית ששלטה במדינה עד נובמבר האחרון בראשות ר"מ ספרד ספטרו החלה לאבד גובה, לאחר 7 שנים שבהן שלטה ביד רמה. אנשי המחאה דרשו מספטרו להתפטר ולקיים בחירות חדשות, והן אכן הוקדמו בשנה. ביולי 2011 הוא פרש מראשות המפלגה הסוציאליסטית ובמקומו מונה סגנו אלפרדו פרז לתפקיד. בבחירות היה ברור שפניהם של הסוציאליסטים להפסד, ואכן כך קרה. בבחירות ניצחה מפלגת הימין "מפלגת העם" בראשות מריאנו ראחוי, כאשר היא מביסה את הסוציאליסטים וזוכה ל44%, בעוד הסוציאליסטים זוכים ל28% בלבד. בדצמבר הקרוב יעזוב ספטרו את תפקידו ולתפקיד ר"מ ספרד ימונה ראחוי (בתמונה).

טענות לזיופים ואי-סדרים בבחירות לפרלמנט הרוסי (4.12)

הבחירות לנשיאות רוסיה, שיערכו ב-2012, צפויות להיות מרתקות משחשבנו. בסוף נובמבר הודיע ר"מ רוסיה והנשיא לשעבר פוטין כי ירוץ בראשות מפלגתו בבחירות הבאות במקומו של הנשיא הנוכחי מדבדב. בבחירות לפרלמנט שנערכו ב-4 לדצמבר, איבדה במפתיע מפלגת השלטון 15% מכוחה וזכתה ב49% מהקולות בלבד. מיד לאחר הבחירות החלו תלונות רבות על זיופים ואי-סדרים בקלפיות, שגרמו לכעס ולזעם בקרב רוסים רבים, שיצאו לרחובות ותבעו ספירה חוזרת של הקולות. השלטונות ברוסיה זכו לביקורת עולמית רבה בעקבות אי חקירת טענות אלו ומעצרם של שלושה פעילי אופוזיציה בכירים בעקבות המהומות. מזכירת המדינה האמריקנית הילארי קלינטון הודיעה כי ארה"ב מצפה מרוסיה לחקור את הטענות ואף לקיים בחירות חדשות במידת הצורך, אך טענות אלו התפרשו בעיני ההנהגה הרוסית כחיטוט בעניינים שלא שלהם והביעו מורת רוח מדברים אלו. בינתיים ממשיכות ההפגנות במדינה, ונשיא ברה"מ לשעבר גורבצ'וב אף אמר בראיון כי יש לקיים בחירות חדשות על מנת לשכך את הזעם הציבורי. נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב כתב בעמוד הפייסבוק שלו שהוא לא מסכים עם דרישות האופוזיציה, ולמרות זאת הוא הורה על פתיחת חקירה משטרתית בנושא. ההפגנה הגדולה ביותר עד עכשיו נערכה במוסקבה והיא ככל הנראה כללה כ-100 אלף מפגינים. סמל המחאה הוא סרט לבן ואנשים רבים שמים אותו על חלונם או רכבם כאות מחאה.

ארה"ב יוצאת מעיראק (15.12)

אחרי 8.5 שנות לחימה בבוץ העיראקי, 4,500 הרוגים אמריקנים ועוד כ-500 בריטים, 36,000 פצועים וטרגדיה לאלפי משפחות, עוזבת ארה"ב את עיראק ומתחילה תקופה חדשה. נשיא ארה"ב אובמה מימש את הבטחת הבחירות שלו, ובאוגוסט 2010 הודיע שהכוחות האמריקנים יצאו מהמדינה עד סוף 2011. ב-15 לדצמבר הכריזה סופית ארה"ב על סיום המלחמה בעיראק, וכוחותיה (ביחד עם שאר כוחות הקואליציה, שחלקם כבר יצאו) ישלימו את יציאתם מהמדינה עד סוף החודש. שנות מלחמה אלו היו עקובות מדם, הסבו סבל למיליונים בכל רחבי העולם. יש לקוות, כי סיום המלחמה יוביל למצב טוב יותר ולא להרעת המצב. יש החוששים כי איראן וטורקיה ינסו להשתלט על המדינה המשוסעת.