פרשת הרב ליאור, מעצר ראאד סלאח והקשר ביניהם

קודם כל, אין ספק שכל אדם, גם אם הוא צריך להיות מובא למעצר, לא צריך לעבור את התהליך באמצע הכביש.
אין ספק גם, שבסך הכל יש חופש ביטוי לכולם, גם לרבנים. אבל, וזה אבל גדול ומשמעותי, אין ספק גם, שהוא היה צריך להתייצב לחקירה כבר לפני 4 חודשים, כשזימנו אותו, בלי לעשות חוכמות. הספר "תורת המלך" הוא בהחלט ספר גזעני, שלפי דעתי לא פועל לפי התורה וממש ממש לא לפי ערכי היהדות, שהיא דת של שלום ולא של הרג. אף אחד אפילו לא התכוון לפתוח במשפט נגד הרב ליאור ובסך הכל הוא נקרא לחקירה כדי להסביר את עצמו ומדוע הסכים לספר זה. אבל כאשר הוא סירב להגיע לחקירה, מכיוון שזה לא לכבודו, על המשטרה היה לעצור אותו. רב הוא לא אלוהים, וכמו שאנשים רבים, גם במערכת הפוליטית, נחקרו, זכות המשטרה לחקור גם אותו, בין אם זה יאה בעיניו ובין אם לאו. אין בכלל מקום להפגנות נגד המשטרה, פרקליט המדינה, מבקר המדינה, יועציהם ועוד. ואם בעיני 20 חברי הכנסת מהימין אין שוויון בין המעצרים של אישים מהשמאל ואישים מהימין, אז שיביעו את דעתם ללא קשר לרב ליאור.
ומה הקשר לראאד סלאח? סלאח טען כי אין עילה למעצרו בבריטניה. הרב ליאור טען כי יש לו זכות להביע את דעתו.
בעיקרון, אם לא נכנסים לעומק העניין, שניהם צודקים. אבל ליאור סירב להגיע לחקירה במשך חצי שנה, טרטר את המשטרה וחשב שהוא אלוהים, ולכן נעצר ובצדק.
השייח סלאח, שאמנם מגדיר את עצמו כשליחם של הפלסטינים, אך רק עושה להם רע ובמקום לסייע לשלום ולדו-שיח, הוא הולך ומסית להרג, אומר דברים רעים על ישראל כאילו שזה מה שיעזור ובעיקר מסית. לכן, הורתה בריטניה כי אינו רשאי להכנס למדינה. אך למרות זאת, הוא הצליח לעבור את הבידוק הביטחוני, נכנס למדינה ואפילו העביר הרצאה. אם אדם זה מעוניין להסית כחלק מחופש הביטוי שלו, הוא מוזמן לעשות זאת (ולהרוס למי שהוא לכאורה מייצג). אבל כאשר הוא חודר למדינה שאסרה עליו להכנס אליה, אין לו בכלל זכות להעיר על מעצרו.