השנה שהייתה - 2012

טביעת הקוסטה קונקורדיה (13.1)

כמו ב-2011, גם ב-2012 לא היו חסרים אסונות ומפגעים, לצערנו הרב. בליל ה-13 בינואר השנה, טבעה ספינת התענוגות האיטלקית הקוסטה קונקורדיה סמוך לחופי איטליה, לאחר שעלתה על שרטון וחור של כ-50 מטרים נפער בצידה השמאלי. חדירת המים אל תוך הספינה, דרך החור שנפער, גרמה לשקיעתה אך היא לא טבעה כליל. בשעת המקרה, שהתרחש מעט לאחר שהספינה יצאה מנמל סיוויטווצ'יה (כ-80 ק"מ צפונית מערבית לרומא), שהו בה 4,252 אנשים – 3,206 נוסעים ו-1,023 אנשי צוות. כמות הנפגעים באירוע עמדה על 30 הרוגים ו-64 פצועים, כאשר 2 אנשים עדיין נעדרים ומשוער שהם כבר לא בין החיים. טביעת הקוסטה קונקורדיה גרמה לנזק רב מאוד לחברה המפעילה את הספינה, קוסטה קרוז, הן תדמיתי והן כספי, כמובן. הנזק הכספי נאמד בסכום של כמיליארד דולרים. הרעש סביב הסיפור הזה לא הפסיק למשך זמן רב, בעיקר בשל העובדה שהקפטן של הספינה נעצר ונמצא כרגע במשפט שבסופו הוא צפוי להישלח לכלא עם עונש של מספר מאסרי עולם (מאות שנים), בעקבות האשמתו בגרימת התאונה, לאחר שהתקרב באופן מסוכן לחופי האי (ג'יגליו, ליד חופי איטליה), וכן בנטישת הספינה טרם השלמת פינוי כל הנוסעים ואנשי הצוות.

 

ההפגנות ברוסיה (4.2)

ההפגנות הגדולות ברוסיה והתהלוכות נגד המשטר של מפלגת "רוסיה המאוחדת" ומנהיגיה פוטין (שכיהן עד הבחירות כראש הממשלה) והנשיא היוצא מדבדב, החלו עוד בסוף דצמבר 2011, בעקבות טענות רבות של אנשי האופוזיציה במדינה על זיופים בבחירות לפרלמנט הרוסי שנערכו בתחילת חודש דצמבר לפני כשנה. ב-4 לפברואר השנה, בקור של כ-20- מעלות צלזיוס (מתחת לאפס), נערכה הפגנת המונים במוסקבה שבה השתתפו כ-100,000 איש. הפגנה זו היוותה את השיא במאבק האופוזיציה נגד המשטר הרוסי, שאמנם לא הניב תוצאות רבות, אך הצביע על נחישותם של המתנגדים לשלטון במדינה ואת הרצון לראות שינוי ותהליך של דמוקרטיזציה.

הסכם הצנע של האיחוד האירופי עם יוון (21.2)
משבר החוב של יוון המשיך להעסיק את אירופה גם השנה, ובמיוחד את ראשי המדינות המובילות באיחוד האירופי ובגוש היורו. מנהיגי המדינות החזקות בגוש היורו, סרקוזי ומרקל, הגיעו להסכמה עם יוון בנוגע לחבילת סיוע נוספת של האיחוד, אך התנו זאת בכך שיוון תאשר תוכנית צנע נוספת ותקצץ בתקציביה. תוכנית הצנע הנוספת הזו לא עברה בשלום ביוון, ובהמשך השנה נראה את השלכותיה בבחירות שיערכו לפרלמנט היווני – כאשר המפלגה הלאומנית הקיצונית, הניאו-נאצית, זכתה ל-6.9% מהקולות ול-18 מושבים, ומפלגת השמאל הקיצוני זכתה ב-26.9% וב-71 מושבים. שתי מפלגות אלו מתנגדות לתוכניות הצנע, ויקשו מאוד על המשך תפקודה של הממשלה בשנים הקרובות.

פוטין חוזר לתפקיד הנשיא (4.3)
חודש לאחר התהלוכה הגדולה ברחובות מוסקבה, חזר פוטין לתפקיד הנשיא ושב לתפקיד בו כיהן 8 שנים (ושאותו עזב רק בשל החוק כי אסור לנשיא לכהן יותר משתי קדנציות רצופות), אחרי כהונה של 4 שנים במשרד ראש הממשלה. פוטין זכה ב-63.6% מן הקולות בבחירות שנערכו במדינה, ניצחון סוחף, כאשר הבא אחריו, גנאדי זיוגאנוב מהמפלגה הקומוניסטית, זכה ל-17% מן הקולות בלבד. גם בבחירות אלו טענה האופוזיציה לזיופים רבים ולאי-סדרים במספר גדול של קלפיות. עכשיו יש לפוטין עוד 12 שנה עד לפעם הבאה שבה יאלץ לעזוב את משרת הנשיא, מכיוון שקדנציית הנשיא הוארכה מ-4 ל-6 שנים (אם הוא לא ישנה את החוק עד אז).

צ'ארלס טיילור מואשם בבית הדין בהאג (26.4)

נשיא ליבריה לשעבר, הרודן צ'ארלס טיילור. בשל מקרים רבים של מרידות והתנגשויות אלימות במדינה, נאלץ טיילור לעזוב את תפקידו ב-2003. ב-2006 הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט מיוחד של האו"ם בסיירה לאון, ושנה לאחר מכן החל במשפטו בהאג. טיילור הואשם ב-11 סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, כאשר הוא סייע לארגון המורדיםRUF שפעל בסיירה לאון, תמך בהם, סייע להם וסיפק להם הכשרה, תמורת בצע של יהלומים אותם הם סיפקו לו. ארגון ה-RUF ביצע מעשים של טרור כנגד אזרחים, רצח, התעללות, ביזה, אונס, קניבליזם, עבדות מינית, גרימת מומים וקטיעת איברים ושעבוד. כל המעשים הללו היו בסיועו ו\או בהוראתו של טיילור. בגין פשעים אלו, הורשע ב-26.4 טיילור בכל 11 הסעיפים, ונשלח לעונש מאסר של 50 שנה.

הבחירות בצרפת – הסוציאליסטים חוזרים לשלטון (6.5)

לאחר 5 שנות שלטון של ניקולא סרקוזי, היה נראה שבבחירות האלו הוא יפסיד לכל מועמד שיוצב מולו, בשל האכזבה הגדולה של הציבור הצרפתי ממנו. הפערים בין סרקוזי לבין פרנסואה הולנד, מועמד המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות, הלכו והצטמצמו לקראת הבחירות, אך עם זאת בסיבוב הראשון, שנערך ב-22 לאפריל וממנו עלו כצפוי לסיבוב השני סרקוזי והולנד, זכה הולנד לאחוז הגבוה ביותר מבין המועמדים, 28.6%, ואחריו הגיע, כאמור, סרקוזי, עם 27.2% מהקולות. ההפתעה הגדולה בבחירות הייתה הצלחתה הגדולה של מארין לה פן, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "החזית הלאומית", ובתו של ז'אן מארי לה פן, מנהיג המפלגה הקודם, שנחשב לגזען ואנטישמי. לה פן זכתה ב-17.9%, האחוז הגבוה ביותר לו זכתה המפלגה בתולדותיה. גם "חזית השמאל" (המפלגה הקומוניסטית הצרפתית ומפלגת השמאל) בראשות ז'אן לוק מלנשון, זכתה להישג מרשים של כ-11%. הבחירות היו בעיקר על נושאי ההגירה לצרפת (שאותו קידמה לה פן) והכלכלה (שאותה קידם הולנד). בסיבוב השני גרף הולנד 51.6% מהקולות וזכה בבחירות, כשהוא גובר על סרקוזי (48.4%). הניצחון סימן את חזרתם של הסוציאליסטים לשלטון בצרפת אחרי 17 שנה של שלטון הימין, וגרם לחגיגות ברחבי פריז בפרט וצרפת כולה בכלל. עכשיו חובת ההוכחה היא על הולנד, שנחשב לטיפוס אפרורי ומשעמם, ההפך מסרקוזי, לכבוש את לב ההמונים בצרפת.

יובל היהלום לכהונת אליזבת השנייה (1-4.6)
מלכת בריטניה, אליזבת השנייה, חגגה השנה את יובל היהלום (60 שנה) למלכותה, והאירוע צוין בכל מדינות חבר העמים הבריטי, וכמובן בבריטניה עצמה. ב-6 לפברואר נערך מטח כבוד על גדת נהר התמזה לציון היובל, וב-20 במרץ נשאה המלכה נאום חגיגי בפרלמנט הבריטי לציון המאורע. ב-19 במאי נערך מצעד צבאי מיוחד בטירת ווינדזור, וב-1 ביוני החל סוף שבוע ארוך, של 4 ימים, בו הגיעו החגיגות לשיאן. חגיגות אלו היו גם יריית הפתיחה לשנה מלאת אירועים בלונדון, ובראשם כמובן האולימפיאדה (אליה נגיע בהמשך). ב-3 ביוני נערך משט יובל היהלום החגיגי בנהר התמזה שבלונדון, ובו השתתפו למעלה מ-1,000 ספינות וכ-20,000 איש. המלכה ובני משפחתה היו על אחת מהספינות במשט, שעל פי ספר השיאים של גינס, הוא המשט הגדול ביותר אי פעם. יום למחרת נחתמו החגיגות בקונצרט מיוחד, שנערך בחזית ארמון בקינגהם, והופק על ידי ה-BBC וסולן להקת טייק דאת, גארי בארלו. להקת מדנס, אני לנוקס, טום ג'ונס, סטיבי וונדר, סר אלטון ג'ון וסר פול מקרטני היו בין האמנים שהופיעו. עם זאת, על השמחה העיב אשפוזו של הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה.

הבחירות לנשיאות מצרים (16-17.6)

בפעם הראשונה לאחר המהפכה והפלת שלטון מובארק, נערכו בחירות לתפקיד הנשיא, כאשר המועצה הצבאית ששלטה במדינה עד לקיום הבחירות, הבטיחה להעביר את השלטון למועמד המנצח בבחירות. אמנם האיסלמיסטים זכו בבחירות לפרלמנט, אך בבחירות לנשיאות היה נראה כי המנצח יהיה עמרו מוסא, לשעבר מזכ"ל הליגה הערבית, וחילוני. המועמד המוסלמי המוביל היה עבדל מוניים אבול פתוח. בסיבוב הראשון של הבחירות התקבלו תוצאות מפתיעות מאוד, כאשר המועמד של "מפלגת החירות והצדק" (למעשה, מפלגת האחים המוסלמים), מוחמד מורסי זכה ל-24.8% מהקולות ולמקום הראשון, בעוד אחריו הגיע אחמד שפיק, ראש הממשלה האחרון בתקופת מובארק, עם 23.7%. טרם הסיבוב השני, הוערך כי המחנה החילוני והליברלי (וכן הקופטים הנוצרים) יתמוך בשפיק על מנת למנוע התאסלמות מצרים, בעוד תושבי הכפרים והעיירות, שרובם לא יודעים קרוא וכתוב, ונחשבים לדתיים יותר וכאמור, משכילים פחות, יתמכו במורסי. אכן כך היה – שפיק אמנם ניצח בקהיר, אך מורסי גרף את רוב הקולות, 51.7%, מול 48.3% לשפיק. כהונתו של מורסי, עד עכשיו, מאופיינת במחלוקות רבות, ורצונו להעביר חוקה שרובה איסלמית נתקל בהתנגדות רבה ובהפגנות בכיכר תחריר ובקהיר כולה, ולכן הוא נאלץ לעדן אותה מעט. במשאל העם על החוקה, שהתקיים ב-8 וב-15 לדצמבר, נחל מורסי ניצחון מוחץ כאשר 64% מהציבור תמכו בחוקה החדשה, לעומת 36% בלבד שהתנגדו.

נפרדים מ"ג'ורג' הבודד" (24.6)

בסוף יוני, הלך לעולמו הצב האחרון מתת-המין צב האי פינטה (אחד מאיי גלאפגוס), ועם מותו נכחד תת-המין כולו. צב זה היה ידוע בכינויו "ג'ורג' הבודד" (Lonesome George) וחי, כאמור, באיי הגלאפגוס שבאוקיינוס השקט. גילו המשוער היה 100 שנים, כאשר הוא נצפה לראשונה באי פינטה בשנת 1971. במשך שנים, נעשו ניסיונות לזווג את ג'ורג' וצבות מתתי-מין קרובים, אך כל ניסיונות אלו, ליצירת דור המשך לג'ורג', נכשלו. בפעם היחידה שנוצרו ביצים, היו אלו ביצים עקרות. ג'ורג' הבודד נחשב לסמל איי הגלאפגוס ולסמל לניסיונות שימור מינים בסכנת הכחדה, ולחשיבות שימור זה.

הטבח בקולורדו (20.7)

השנה הקשה בארה"ב הייתה בעיקר בשל מקרי הרצח הרבים במדינה בה מותר, כזכור, לאזרח להחזיק נשק. ביום שישי, ה-20 ליולי 2012, אירע פיגוע ירי מזעזע בעיר אורורה שבקולורדו. מעט לאחר חצות, בעת הקרנה לילית של הסרט "עלייתו של האביר האפל" מסדרת באטמן, נכנס הרוצח ג'יימס הולמס אל עולם הקולנוע, פיזר בו עשן ולאחר מכן, החל לירות לעבר הנוכחים. כתוצאה מהירי הזה, נהרגו 12 אנשים ו-58 נפצעו. הולמס נעצר מחוץ לאולם הקולנוע דקות לאחר מכן וכעת עומד למשפט, אך הקלות המזעזעת שבה נעשה הירי הזה, שינתה מעט את חשיבתם של האמריקנים ואולי הניעה את הגלגלים למהלך שמוביל הנשיא אובמה כעת (ועליו נפרט בהמשך).

המשחקים האולימפיים בלונדון (27.7-12.8)

האירוע שאוהדי הספורט ברחבי העולם, וגם לא מעט אנשים שפחות אוהבים ספורט, מחכים לו בדריכות במשך 4 שנים, הגיע בסוף יולי 2012 – האולימפיאדה. תחרות הספורט הגדולה והמשמעותית ביותר בעולם נערכה השנה בלונדון, ואיזה משחקים אלו היו. אמנם לא מדובר בסין של לפני 4 שנים, עם טקס פתיחה וירטואוזי ומאורגן להפליא (יש לומר, אף יותר מדי מאורגן), אך המשחקים בלונדון היו הצלחה כבירה הן בשל איכות התחרויות בהן, בשל הסדר שהצליחו להשליט הבריטים בעיר ובשל הציפייה הגדולה לראות את האולימפיאדה מגיעה לאחת מהערים היפות והמיוחדות בעולם. טקס הפתיחה, שהופק ע"י דני בויל, היה אמנם פחות וירטואוזי מזה שנערך בבייג'ינג, אך בהחלט מרשים. הוא החל עם ספירה לאחור, והטקס עצמו נפתח ע"י בראדלי וויגינס (הזוכה הבריטי של הטור דה פרנס השנה, הבריטי הראשון לזכות בתואר זה אי פעם), שצלצל בפעמון האצטדיון. במהלכו הופיעו רואן אטקינסון (“מיסטר בין"), דניאל קרייג (בתפקיד ג'יימס בונד, בקטע שצולם מראש והוקרן באצטדיון, ושבו השתתפה גם המלכה אליזבת), ג'יי קיי רולינג (שהקריאה קטע מהסיפור פיטר פן) וכמובן, פול מקרטני, שחתם את הטקס עם השיר "היי ג'וד". ובאשר למשחקים עצמם – הם בהחלט מימשו את המוטו האולימפי, של "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". אוסיין בולט, האצן הג'מייקני, הוכיח שוב שהוא האדם המהיר ביותר שחי אי פעם עלי אדמות, עם 3 מדליות זהב סוחפות במרחקים הקצרים (100 מטר, 200 מטר, 4X100 מטר שליחים). מייקל פלפס פרש בסטייל כשהוא "מוכתר" רשמית לספורטאי הגדול ביותר במשחקים האולימפיים בכל הזמנים, עם 6 מדליות בלונדון (4 זהב, 2 כסף), ובסך הכל 22 מדליות בקריירה, הספורטאי המעוטר ביותר אי פעם. גם "הדרים טים", נבחרת ארה"ב בכדורסל, עשתה את המצופה ממנה וכוכבי ה-NBA שלה הובילו אותה לזהב הנכסף. בסך הכל, האולימפיאדה בלונדון הייתה מרשימה, מלאת שיאים וריגושים. אנחנו מחכים כבר לריו 2016.

מהומות בעולם הערבי בעקבות "תמימות המוסלמים" (11.9)
ב-11.9 החלו בעולם הערבי (למעשה, בחלקו המוסלמי של עולם זה) מהומות בעקבות פרסום הסרט "תמימות המוסלמים" ביוטיוב, סרט חובבני ודל תקציב היוצא נגד המוסלמים ונגד דת האיסלאם. המהומות היו קשות ומשמעותיות, כאשר רוב המחאה הופנתה כנגד ארה"ב. באותו יום, נערכה הפגנה של כ-3,000 איש בקהיר מול השגרירות האמריקנית, שבמהלכה אחד מהמפגינים הצליח להגיע אל גג המבנה ולהחליף את דגל ארה"ב בדגל שחור איסלמיסטי. בלילה שבין ה-11 ל-12 בספטמבר, נערכה התקפה על הקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב, ע"י קבוצה חמושה של אל-קעידה. 4 מאנשי הצוות הדיפלומטי האמריקני, ובראשם ג'יי כריסטופר סטיבנס (שגריר ארה"ב בלוב), נרצחו באירוע. תחילה האירוע קושר לסרט הנ"ל, אך מאוחר יותר התברר שהייתה זו מתקפה מתוכננת של אל-קעידה. הפגנות אלו המשיכו עד ל-29.9, במוקדים שונים (כולל בארה"ב ובאירופה), אך במקביל נערכו גם הפגנות מעורבות (של מוסלמים, נוצרים ויהודים, בעיקר בארה"ב ודרום אמריקה, למען אחווה והן כנגד הסרט והן כנגד המהומות כתוצאה ממנו, שגבו את חייהם של חפים מפשע.

הוריקן סנדי (22-31.10)

סופת ההוריקן סנדי הייתה הסופה המשמעותית ביותר שפגעה באזור צפון אמריקה והקריביים השנה. ב-22 לאוקטובר, בעיצומו של מסע הבחירות בארה"ב ושבועיים לפני היום המכריע, נאלצה ארה"ב לזנוח את הקרב בין אובמה לרומני ולהתכונן לקראת הפגיעה של הסופה. ב-27 לאוקטובר פגעה הסופה בחוף המזרחי של ארה"ב, גרמה למותם של כ-131, לפציעתם של מאות והשאירה מאות אלפים ללא חשמל. מספר האנשים שנותרו ללא קורת גג היה גם כן גבוה, מעל 100,000. הנשיא אובמה פעל מראש והכין את המדינה לפגיעת הסופה, ולכן הנזקים מוזערו והיו נמוכים יותר מאלו שהיו מתרחשים, לולא הפעילות המוקדמת הזו. ניתן לומר שהיה זה גם מפנה בבחירות, כאשר אובמה נטל את ההובלה בסקרים, הן הכלליים והן במדינות המתנדנדות, ולא שמט אותה עד ליום הבחירות עצמו. זכורה, בין השאר, העובדה כי מושל ניו ג'רזי, הרפובליקני כריס כריסטי, שיבח את אובמה על התנהלותו במשבר הזה. הפגיעה הייתה לא רק בארה"ב כאמור, אלא גם בקריביים (בעיקר בהאיטי) ובקנדה.

  עוד 4 שנים לאובמה (6.11)
ב-6.11, לאחר מערכת בחירות צמודה, ארוכה ומתישה לשני המועמדים, גבר הנשיא המכהן, ברק אובמה מהמפלגה הדמוקרטית, על יריבו הרפובליקני מושל מסצ'וסטס לשעבר מיט רומני, ונבחר לכהונה שנייה כנשיא ארה"ב. אובמה זכה ל-50.6% מהקולות, וניצח ב-27 מדינות, שהעניקו לו 332 אלקטורים, מול 47.9%, 24, ו-206 בהתאמה לרומני. אובמה הוביל בבטחה בתחילת מערכת הבחירות, אך ניצחונו של רומני בעימות הראשון שינה את התמונה והעניק לו את ההובלה. ניצחונו של אובמה בשני העימותים האחרונים ותפקודו במהלך ההוריקן סנדי, הטו לטובתו את הכף וסייעו לו לנצח בבחירות האלו. רומני, שלו היו לא מעט פליטות פה (בעיקר על 47% שלא משלמים מיסים) במהלך מערכת הבחירות, נאלץ לשלם את המחיר על היחלשותה הכללית של המפלגה הרפובליקנית בקרב הציבור הכללי (בשל הגידול באוכלוסייה ההיספנית).

שערוריית המתיחה וההתאבדות של ג'סינתה סלדנה (7.12)

בתחילת דצמבר, אושפזה הדוכסית מקיימברידג' ואשתו של הנסיך וויליאם, קייט, בבית החולים ע"ש המלך אדוארד השביעי שבלונדון, בעקבות בחילות קשות וחולשה. ההדלפות והשמועות לא איחרו לבוא, ואכן יצאה בסופו של דבר כי הדוכסית קייט מידלטון בהריון. שני מנחי תוכניות רדיו באוסטרליה, מל גרייג ומייק כריסטיאן, החליטו לבצע מתיחה על מנת לדלות פרטים על מצב בריאותה של קייט. הם התחזו למלכה אליזבת ולנסיך צ'רלס, והתקשרו לבית החולים. האחות ג'סינתה סלדנה (ממוצא הודי) ענתה לטלפון, והעבירה אותו מיד אל האחות האחראית על קייט שהעבירה ל"מלכה ובנה" פרטים על מצבה של קייט. כאשר התגלה שזוהי מתיחה, ננזפה סלדנה ע"י הנהלת בית החולים והיא חשה בושה עמוקה. בעקבות מקרה זה, החליטה סלדנה להתאבד בתלייה בביתה ב-7.12. במכתב שהשאירה, ציינה סלדנה את כעסה על המותחים ועל הנהלת בית החולים. התאבדותה גרמה לשערורייה בבריטניה ובאוסטרליה, מגישי תוכניות הרדיו הושעו, ואף הופיעו בטלוויזיה כשהם בוכים, מביעים חרטה, ומתנצלים. הם אמנם התנצלו, אך סלדנה כבר לא בין החיים – מה שנקרא מעט מדי ומאוחר מדי.

הטבח בניוטאון (14.12)
קצת פחות מ-5 חודשים לאחר הטבח בקולורדו, הגיע טבח נוסף בארה"ב, בעיר ניוטאון שבקונטיקט, ובמקום שבו רצח שכזה הוא הנורא והנתעב ביותר – בבית ספר יסודי. הרוצח, אדם לאנזה בן ה-20, רצח תחילה את אמו (שאגרה בביתה כמויות גדולות של נשק, מחשש לאירוע אפוליקפטי), ולאחר מכן המשיך לבית הספר, ירה לכל עבר וגרם למותם של 26 איש (20 ילדים, 6 מבוגרים), טרם התאבד בירייה. מסע הירי הזה, שהיה מזעזע לכל אורכו וכלל רצח של ילדים ומורים שהסתתרו מתחת לשולחנות ובארונות. מעשה הרצח המזעזע גרם לנשיא אובמה להכריז שהוא מעוניין לבצע רפורמות באחזקת הנשק, שהיא כיום חוקית ואפשרית כמעט לכל אזרח, לאחר הכשרה קצרה. האם באמת יהיה ניתן לבצע את הרפורמות האלו? קשה להאמין, מכיוון שבארה"ב ישנו לובי גדול שתומך ב"זכות להחזיק נשק", ושיקשה על כל ניסיון לשנות את החוק ולהעביר רפורמות שכאלו.

מה עוד קרה השנה: בישראל אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות, שתוצאתה כבר פחות או יותר ידועה מראש. השנה גם התרחש מבצע "עמוד ענן", שבמהלכו נורו רקטות מעזה לעבר גוש דן וירושלים לראשונה מזה שנים רבות. מעבר חד למוזיקה, שם השיר "גנגאם סטייל", שבוצע על ידי זמר דרום קוריאני אנונימי, הפך לתופעה תרבותית, עבר את מיליארד הצפיות ביוטיוב, ועוד היד נטויה. בבריטניה הייתה זו שנה מלאת אירועים, טובים ופחות טובים, ואירוע נוסף שהתרחש בה השנה היה 50 שנה לסרטי "ג'יימס בונד", אירוע שצוין יחד עם יציאתו של סרט נוסף בסדרה, “סקייפול". ארה"ב עברה מערכת בחירות, ואובמה נבחר ל-4 שנים נוספות, אבל גם הכלכלה שלה הייתה במרכז העניינים. האיחוד האירופי זכה בפרס נובל לשלום, אבל המשיך להתמודד עם הקשיים בגוש היורו, בעיקר של יוון, ספרד ואיטליה. אה, וסוף העולם לא הגיע ב-21.12. מי יודע, אולי בשנה הבאה.