בשנים האחרונות התגוררתי בעיר בשם סנטיאגו דה קומפוסטלה בצפון ספרד, במסגרת לימודי הדוקטורט שלי. כעת, כשאני לקראת סיום הלימודים ושוהה בישראל בתקופת החורף, אני מתחיל להתמלא געגועים לחורף האירופאי.
בין ההלווין לחג המולד, מתמלאת העיר בקישוטים ובחגיגיות.
הגשם שיורד כמעט בכל יום, לצד הקור, השקט, והצבעים הכתומים שמאפיינים את הקישוטים ואת עלי הסתיו, השרו עליי תחושה של מלנכוליה נעימה, כזו שלא חשתי בעבר.
הגשם שיורד כמעט בכל יום, לצד הקור, השקט, והצבעים הכתומים שמאפיינים את הקישוטים ואת עלי הסתיו, השרו עליי תחושה של מלנכוליה נעימה, כזו שלא חשתי בעבר.
נדמה לי שרק לאחר שחזרתי לסיר הלחץ הישראלי, לרעש ולחום, יכולתי להעריך את החוויה הזו בצורה טובה יותר. בשנים שלפני כן, עבדתי כעוזר מחקר והוראה באוניברסיטת תל אביב והשלמתי מאסטר; זו הייתה תקופה נפלאה מהרבה בחינות, אך גם כזו של עומס וסטרס גדול, שונה כל כך מהשקט של קומפוסטלה.
באמצעות צילומים של שוק חג המולד בעיר הסמוכה ויגו ושל הקישוטים, העוגה האופיינית (Tarta de Santiago), והגשם היורד בעיר סנטיאגו, אני מקווה להעביר את תחושת הגעגוע הזו.
No comments:
Post a Comment