מאמן העונה
ליאור ליובין (הפועל גלבוע\גליל) - ליובין קיבל העונה לידיו קבוצה חדשה כמעט לגמרי, עם רכז אחד בלבד וזרים לא מנוסים. ההתחלה לא הייתה טובה כל כך. גלבוע\גליל נכשלה במוקדמות היורוליג ומאוחר יותר גם ביורוקאפ, שוב הודחה ברבע גמר הגביע ובעיקר הפכה לקבוצה שנשענת על שלושה שחקנים - רודני גרין, טיילר ווילקרסון וגל מקל, הרכז היחיד של הקבוצה לאור העובדה שגוני יזרעאלי נעדר למשך חודשים רבים בשל פציעה. וורן קרטר נראה כמו מי שכל קשר בינו לבין כדורסל הוא מקרי בהחלט, מקלינטון היה לא יציב, גור פורת לא מצא את מקומו ברוטציה ונשלח במהירות לאשקלון וליאו ליונס המשיך להיות אותו שחקן מאכזב מהעונה הקודמת בהפועל ירושלים. את הסיבוב השני חתמה גליל במקום הרביעי, כשהיא נמצאת בשיוויון נקודות עם מכבי ראשון לציון ובמרחק משחק אחד בלבד מהשישית הפועל חולון. את השינוי שעבר על הקבוצה הזו, האלופה להזכירכם, בסיבוב השלישי, קשה לתאר. לאחר תבוסות מחפירות למכבי ולבני השרון בבית עם מספר נקודות מזעזע (61 מול מכבי, 48! מול בני השרון) והפסדים מטופשים בשניות האחרונות (מול ירושלים, לדוגמה), החליט ליובין לערוך מספר שינויים בסגל. גרין נשלח לאשקלון, ווילקרסון נשלח לחיפה תמורת קילינגסוורת', הפורוורד המצוין קורטני פלס הגיע (בינגו, השחקן הנכון במקום הנכון) ואליו הצטרף כוח משמעותי מתחת לסלים בדמות טיירל ביגס. האלופה דהרה בסיבוב השלישי ולא היה מי שיעצור אותה. חיפה, נתניה ואשקלון היו הקורבנות הראשונים (באמצע הפסד בהארכה לאשדוד בחוץ בנקודה). אחר כך הגיע ניצחון גדול אחרי הארכה במלחה, נקמה בבני השרון ועוד ניצחון חוץ גדול אחרי הארכה בבית מכבי על ראשון. גם מול מכבי הקבוצה נתנה פייט ונכנעה רק ב11 נקודות לאחר בריחה צהובה בדקות האחרונות. את העונה חתמו ליובין וחניכיו בניצחון יפה מול הפועל חולון, הקבוצה שיפגשו בשלב הפלייאוף. בפלייאוף כאמור, למרות פייט יפה מצד חולון (בעיקר באולם הפחים), גלבוע\גליל שלטה בדרך לפיינל פור. גם אם זה לא יגמר בגמר (שלא לדבר על אליפות), כל המחמאות מגיעות לליובין.
היו קרובים: דייויד בלאט, אפי בירנבוים
שחקן ההגנה
דורון פרקינס (מכבי תל אביב) - הרבה מהניצחונות של מכבי העונה רשומים על שמו של דורון פרקינס. בלא מעט משחקים (מול אשקלון, חולון, ראשון לציון, חיפה ואשדוד, למשל) מכבי פיגרה או הובילה בהפרש קטן במשך 2-3 רבעים ולא הייתה מנצחת את המשחק ללא תצוגה הגנתית של פרקינס. פרקינס פשוט אמלל את השחקנים שמולו ולא היסס לתת תצוגה גם בצד השני. רוצים דוגמה? שימו לב - מול ירושלים בבית בסיבוב 1 (75-55 מכבי): 11 נקודות, 4 ריבאונדים, 6 סחיטת עבירות בהתקפה. ובהגנה: 2 חטיפות ושמירה מדהימה על נעימי (3 נק' בלבד), סולומון (רק 2 נק' בחצי השני) ואוחיון (6 נק', 6\2 מהשדה); מול ירושלים בחוץ בסיבוב 2 (84-73 מכבי): 22 נקודות, 8 ריבאונדים, 6 סחיטת עבירות, 3 אסיסטים ו2 חטיפות. ומה קרה לשחקנים ממול? סולומון עם 7 בלבד ב10\2 מהשדה ויציאה ב5 עבירות, אוחיון עם 11 נקודות אבל ב10\3 מהשדה וג'ייסון ריץ' אמנם עם 20 נק' אבל באחוזים מחפירים - 14\5 מהשדה; ובמשחק השלישי? תצוגה מדהימה עם טריפל דאבל (10 נק', 10 ריב', 11 אס') + 2 חטיפות וחסימה. והשחקנים שעליהם שמר? סולומון שוב עם 7 נקודות בתצוגה נוראית (11\3 מהשדה) ואוחיון עם 2 נקודות בלבד ב5\1 מהשדה. רוצים עוד? 4 חטיפות בפתיחת העונה מול גלבוע גליל (102-75 מכבי), 5 גם מול אשקלון (88-66 מכבי), תצוגה מדהימה של 28 נק' ב28 דקות, כולל 5 אסיסטים, 4 חטיפות ו8 סחיטת עבירות מול נתניה (85-71 מכבי), 16 נק' ו4 חטיפות בניצחון החשוב בהארכה בהרצליה מול בני השרון (90-88 מכבי) ובמשחקו האחרון העונה בארץ רשם גם כן 5 חטיפות. רק שיחזור לעצמו בעונה הבאה.
היו קרובים: דוויין מיצ'ל, שון ג'יימס
השחקן המשתפר
ניצן חנוכי (מכבי ראשון לציון) - משחקן עם פוטנציאל לא ממומש הפך חנוכי לשחקן ליגה משמעותי. 9.7 נק' למשחק, 3.3 ריב', 2.4 אס' ו1.4 חט' הם רק חלק מהמספרים המגוונים של השחקן הזה. אין ספק שלחנוכי, חבר קבוע בחמישיית ראשון, יש חלק גדול בהעפלה המפתיעה של הכתומים לפיינל פור. קרדיט גדול מגיע גם לאפי בירנבוים, שמתחילת העונה פתח עם חנוכי בחמישייה ובתמורה קיבל ממנו סדרה של 7 משחקים רצופים בדאבל פיגרס. לחנוכי היה גם חלק חשוב בניצחון הצמוד על אשקלון (89:88) כשהוא קולע 22 נקודות (5\4 משלוש), מוסר 4 אסיסטים וחוטף כדור בשניות האחרונות של המשחק על מנת להכריע את הסיפור. במשחק הבא ראשון הדהימה את הפועל ירושלים 83:80 עם 20 נק' של חנוכי. מגיע לו התואר הזה ומגיע לו להתקדם בשנה הבאה לקבוצה שמשחקת במפעל אירופי.
היו קרובים: ניב ברקוביץ', בן רייס
השחקן השישי
וויל סולומון (הפועל ירושלים) - סולומון הוא אמנם שחקן אנוכי. מאוד אנוכי. ובשביל שחקן ברמה שלו הורדה לספסל באמצע העונה יכולה לגרום לבעיות לא קטנות. אז נכון שהיו בעיות עם סולומון במהלך העונה ואף בזמן האחרון, אבל כשקטש צריך את הגארד הותיק הוא בדרך כלל מתייצב. 18 נק' הוא קלע בניצחון החשוב של הירושלמים בנתניה, שסידר להם את המקום השלישי בליגה. בפלייאוף הייתה, כאמור, פרשיית הזריקה מאימון\ציוצי הטוויטר\הפציעה שהייתה או לא הייתה, שגרמה לו להפסיד את משחק 2, אותו ניצחה י-ם בקושי, אבל הוא היה שם גם במשחק הראשון (13 נק' ב15 דקות) ו גםבמשחק האחרון ששלח את האדומים לפיינל פור בו הוא קלע 21 נקודות ב22 דקות, כולל 5 שלשות. קטש תלוי בסולומון, ירצה או לא ירצה, והוא זה שיכריע אם הוא מנהיג את הקבוצה ומוביל אותה קדימה או מחריב אותה.
היו קרובים: דייויד בלו, פילברטו ריברה
תגלית העונה
דן גרונפלד (בני השרון) - על דן גרונפלד, בנו של ארני, מנהל הניו יורק ניקס לשעבר, כבר שמענו לא מעט פעמים. אבל העונה התברר שהוא שחקן פשוט גדול. אמנם הוא לא צלף שלשות כמו שאמרו שהוא, אבל לגרונפלד יש חלק חשוב בפאזל של בני השרון ולמרות שהקבוצה לא עלתה לפיינל פור, הוא שחקן שחייב להישאר. קלעי טוב מכל הטווחים (כשצריך קולע מצוין בחוץ, רוב המשחקים בכלל לא זורק מעבר לקשת), ריבאונדר טוב מאוד (4.5 למשחק) ובעל יכולת הובלת כדור. האמריקאי-יהודי מניו יורק הסתגל באופן מצוין לליגה - מלך הסלים הישראלי - והראה שהוא יכול לשחק ב3 עמדות (2,3,4). 19 נק' (כולל 3\3 מחוץ לקשת) הוא קלע בניצחון הגדול על מכבי אי שם בסוף נובמבר. גם בניצחון בהארכה על חיפה בחוץ הוא היה גדול עם 28 נק', 7 ריב' ו4 אס', 27 נק' הוא צלף על הראש של הפועל במלחה בהפסד קבוצתו, כשהוא היחיד שמחזיק אותה בחיים. גרונפלד גם היה מצוין בהפסד האחרון לראשון לציון, ששלח את השרונים הביתה, עם 28 נק'. בכלל, הייתה תחושה שהוא מופיע לכל משחק, גם לכאלו שהקבוצה שלו לא מתפקדת בהם, ולראיה העובדה שהוא קלע בספרות כפולות ב25 משחקים! מתוך 30 העונה (כולל 4 כאלה בפלייאוף).
היו קרובים: יאן מרטין, סילבן לנדסברג
No comments:
Post a Comment