השבוע השני במערכת הבחירות 2015 הביא איתו הרבה דרמות ושינויים, והמערכת הפוליטית תעבור עוד הרבה תמורות עד ל-29.1, תאריך הגשת הרשימות.
סיכום השבוע הפוליטי בכמה נקודות מרכזיות:
האיחוד יצא לפועל - כצפוי, לבני והרצוג חברו יחדיו למפלגה אחת. הרצוג נתן ללבני הרים וגבעות ונתן לה גם רוטציה פוטנציאלית בראשות הממשלה, אבל בניגוד לכל המבקרים, אני רואה בכך מהלך חכם יחסית מבחינה פוליטית. כדי לבסס את עצמו ואת מפלגתו כמועמדים רציניים, היה חייב הרצוג לצאת מהמסגרת המיושנת והשנואה על רבים של מפלגת העבודה, וליצור גוש מרכזי יותר, גדול יותר ועם דמויות בולטות נוספות בציבוריות הישראלית. נכון שלתת ללבני, שלבד לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, הבטחה לרוטציה היא קצת מוגזמת, אבל במעשה הזה ייתכן והרצוג מיצב את עצמו כמועמד מספיק חזק לראשות הממשלה. הסקרים שפורסמו השבוע מדברים בעד עצמם ומעניקים לאיחוד מספר רב של מנדטים (פירוט מורחב בהמשך על הסקרים), אבל מה שיכריע את עתידה של המפלגה המאוחדת הוא הרשימה והאנשים שיהיו בה. אנשים כמו מופז, גלנט, ידלין או דיסקין (לפחות 2 מהם) יכולים לשנות לגמרי את המפה, מכיוון שהם יסייעו להרצוג וללבני להציג אלטנרטיבה ביטחונית לנתניהו. גם חבירה של אישיות שמזוהה עם הצד הימני יותר של המפה, עם הליכוד, לרשימה החדשה עשויה לתת זריקת מרץ לקמפיין שלה. על המשבצת הזו יכול להגיע, למשל, דן מרידור, שכבר עזב בעבר את הליכוד, ודעותיו הן יוניות. גם לח"כית ויו"ר המפלגה לשעבר יחימוביץ' יש תפקיד חשוב - אם היא תיבחר במקום הראשון בפריימריז ותהיה במקום גבוה ברשימה, היא תוכל מאוד לסייע, שכן יש לה פופולריות לא מעטה בציבור הישראלי גם בקרב ציבורים שלא מזוהים עם העבודה. אם כן, בניגוד לפרשנים וללועגים, אני לא הייתי ממהר להספיד את הצמד מבחינה פוליטית. מערכת הבחירות ארוכה ומלאת תהפוכות, ויכולה להסתיים ב-15 מנדטים ואפילו פחות לרשימה המשותפת, אבל יכולה להסתיים גם ב-25+ מנדטים.
התמונה מאתר "וואלה!", צילום: דרור עינב
ניצחון לנתניהו בליכוד - השבוע עמד בסימן ניצחון של נתניהו. הניצחון היה כפול - ניצחון במרכז הליכוד בהצבעה על הקדמת הבחירות הפנימיות בליכוד, מה שהרחיק מהמירוץ את סער, ואישור (באותה הצעה שעברה בהצבעה במרכז הליכוד) שניתן לו לשריין את מקומות 11 ו-24 לבחירתו. שם ינסה נתניהו לשבץ אדם מרכזי יותר, אהוד יותר בציבוריות הישראלית, שאין לו סיכוי של ממש להיבחר בפריימריז הליכוד. ייתכן שזה יהיה מרידור (שהוזכר גם בקשר לעבודה), או בני בגין, או אולי דמות ביטחונית כמו האלופים במיל' גלנט ורוסו. הקמפיין של הליכוד יתרכז מעתה בקריאה לחזק את נתניהו ע"י הצבעה לליכוד, ובהשמצת לפיד, לבני והרצוג.
היסטריית פריימריז בבית היהודי - הסקרים מנבאים למפלגת הבית היהודי כמות גדולה מאוד של מנדטים, בין 15 בסקרים לא מחמיאים ל-20 בסקרים מחמיאים, ועשרות של מועמדים כבר נוהרים אל עבר הפריימריז במטרה להשיג מקום ריאלי ברשימה בדרך לכנסת, החל מעיתונאית "מקור ראשון" סופיה רון-מוריה, המשך ברונן שובל, שהיה יו"ר תנועת "אם תרצו" ומזכ"ל ישראל ביתנו העולמית, וכלה בעקיבא מהצמד עקיבא וענהאל, המוכרים כ"שושי ושושה" מהמירוץ למיליון. כשהעגלה הולכת ומתחזקת, כולם קופצים פנימה.
בעיות בש"ס - השבוע הקרוב יהיה מכריע עבור מפלגת ש"ס. המפלגה, שהולכת ומאבדת מכוחה לכחלון ובנט, נמצאת עמוק בתוך משבר קשה בין ראש המפלגה הנוכחי דרעי לקודמו ישי, ומועצת חכמי התורה צפויה להציב אולטימטום לישי שיהיה הנחת מכתב התפטרות שישמש את המפלגה במידה ויחרוג מהכללים שיציבו לו לפני הבחירות (תמיכה בדרעי). פיצול בש"ס עשוי לשנות גם כן את תמונת הבחירות, את תמונת הקואליציה הצפויה של נתניהו לאחר הבחירות ואת חלוקת הכוחות בימין הדתי.
רשימת "כולנו" של כחלון - יש כבר שם למפלגה של כחלון, יש כבר מצע, מייסדים והתבטאויות שממצבות את כחלון במרכז-ימין, יותר מרכז מנתניהו והליכוד. הרשימה שלו תהיה לשון המאזניים לאחר הבחירות. אין סיכוי ממשי שהוא יצטרף למרכז-שמאל אם הימין יהיה חזק, אבל היחלשות ממשית של נתניהו עשויה להוביל אותו לממשלה שלא בראשות נתניהו. בשבוע הבא תהיה גם לכחלון רשימה, ואז נהיה יותר חכמים.
החשיבות של קביעת הרשימות - רשימות המפלגות והדמויות שיהיו בהן יהיו אלו שלדעתי יכריעו את הבחירות. האם הרשימה של נתניהו תהיה קיצונית ותפגע בו? האם הרשימה של בנט תהיה רשימה שתוכל לקחת עוד קולות מנתניהו או רשימה שתבריח קולות לליכוד וליש עתיד כמו בבחירות הקודמות? מי יהיו השמות החדשים במפלגות ואיך תורכב רשימתו של כחלון? התשובות לשאלות אלו יובילו לתנודות מנדטים בין המפלגות השונות.
סקרים - בעוד מספר שבועות אציג כאן מודלים גרפיים שיציגו את ממוצעי הסקרים והשינויים שחלים במפת המנדטים בין שבוע לשבוע. בינתיים ניתן לסכם את סקרי השבוע האחרון - הרשימה המשותפת של לבני והרצוג הופכת לגדולה ביותר בכנסת, עם יותר מ-20 מנדטים אבל בפער קטן יחסית מהליכוד, שיורד עוד ומגיע ל-20-21 מנדטים בלבד; בנט נשאר יציב על 15-18 מנדטים בסקרים, לפיד יורד בעקבות איחוד הרצוג-לבני ומגיע ל-9-10 מנדטים (בסקרים מסוימים אף פחות), ליברמן עולה קצת לכיוון ה-10-11 וגם כחלון חזק יותר ומגיע למספרים דו-ספרתיים. גם מרצ נפגעת מהאיחוד של העבודה והתנועה ויורדת מ-7-8 מנדטים ל-6. ש"ס מתחזקת מעט אבל עדיין חלשה מאוד יחסית למערכות בחירות קודמות - 7-8 מנדטים בלבד, ולראשונה מזה שנים היא נמצאת נמוך יותר בסקרים מאחותה האשכנזית יהדות התורה, שיציבה על 7-8 מנדטים גם כן ברוב הסקרים. אצל המפלגות הערביות, חד"ש ורע"ם-תע"ל מתחזקות ל-5 מנדטים כל אחת, בעוד בל"ד נעלמת מהמפה; יש להניח שיהיה שינוי לאחר החלטה על איחוד כזה או אחר בין מפלגות אלו. שתי תחזיות לגבי הסקרים: מכאן ואילך נראה ירידה ושחיקה במספר המנדטים הן של האיחוד הרצוג-לבני והן של הליכוד, ויותר פיזור של הכוח בין כלל המפלגות. עלייה מחודשת אל מעל לקו 20 המנדטים צפויה לאחר הרכבת הרשימות והתחלת הקמפיינים.
בורסת השמות - כמו שכבר אמרתי קודם, רשימת המועמדים לרשימת הבית היהודי רק הולכת ומתארכת יותר ויותר, ותכף היא כבר תגיע למספר מצביעי המפלגה. מצטרף נוסף לבית היהודי הוא גם מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, שנתפס כמתון יותר. גם סמנכ"ל ההסברה במועצת יש"ע יגאל דילמוני והרב הראשי הצבאי לשעבר ומקורבם של בנט ושקד אביחי רונצקי הודיעו על הצטרפותם למירוץ במפלגה. אצל כחלון, הוזכרו השבוע כמועמדים להצטרף שמות חדשים, כגון מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, איש העסקים רמי לוי, עו"ד הצמרת ציון אמיר, ראש עיריית חיפה יונה יהב, הח"כ לשעבר מטעם הליכוד והשגריר ב-OECD כרמל שאמה-הכהן, אשת העסקים ובעלי הפועל באר שבע אלונה ברקת, יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר אבי לוזון, העיתונאי רינו צרור, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן וגם ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' שבכלל חבר במפלגת העבודה. מי מהם בסופו של דבר יהיה ברשימה נדע בשבוע הבא. הרב חיים אמסלם, שרץ בבחירות הקודמות ברשימה עצמאית, עשוי לחבור לליכוד, לכחלון או ללפיד. גם מעולם התרבות הגיעו שמות חדשים - הבלוגר עומרי חיון הכריז שירוץ ברשימה קיימת אבל עדיין לא ברור איזו, אביב גפן הוזכר כמועמד להצטרף ליש עתיד ואפילו פנינה רוזנבלום שוקלת לרוץ ברשימה עצמאית. מרים פרץ, האם ששכלה שני בנים בשירות צבאי והתפרסמה בזכות פעילותה החברתית, סירבה לרוץ בליכוד; ראש עיריית ת"א רון חולדאי שוב הוזכר כמועמד להצטרף לפוליטיקה הארצית, ובעוד העיתונאית גל גבאי דחתה הצעה לרוץ ברשימת מרצ, בפריימריז הקרובים של המפלגה יתמודדו גם העיתונאית אבירמה גולן, הפעילים החברתיים אבי דבוש ואיתי סבירסקי והאלוף במיל' אייל בן-ראובן.
בשבוע הבא אחזור עם טור חדש ועם סיכום עוד שבוע במערכת הפוליטית בבחירות 2015.
סיכום השבוע הפוליטי בכמה נקודות מרכזיות:
האיחוד יצא לפועל - כצפוי, לבני והרצוג חברו יחדיו למפלגה אחת. הרצוג נתן ללבני הרים וגבעות ונתן לה גם רוטציה פוטנציאלית בראשות הממשלה, אבל בניגוד לכל המבקרים, אני רואה בכך מהלך חכם יחסית מבחינה פוליטית. כדי לבסס את עצמו ואת מפלגתו כמועמדים רציניים, היה חייב הרצוג לצאת מהמסגרת המיושנת והשנואה על רבים של מפלגת העבודה, וליצור גוש מרכזי יותר, גדול יותר ועם דמויות בולטות נוספות בציבוריות הישראלית. נכון שלתת ללבני, שלבד לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, הבטחה לרוטציה היא קצת מוגזמת, אבל במעשה הזה ייתכן והרצוג מיצב את עצמו כמועמד מספיק חזק לראשות הממשלה. הסקרים שפורסמו השבוע מדברים בעד עצמם ומעניקים לאיחוד מספר רב של מנדטים (פירוט מורחב בהמשך על הסקרים), אבל מה שיכריע את עתידה של המפלגה המאוחדת הוא הרשימה והאנשים שיהיו בה. אנשים כמו מופז, גלנט, ידלין או דיסקין (לפחות 2 מהם) יכולים לשנות לגמרי את המפה, מכיוון שהם יסייעו להרצוג וללבני להציג אלטנרטיבה ביטחונית לנתניהו. גם חבירה של אישיות שמזוהה עם הצד הימני יותר של המפה, עם הליכוד, לרשימה החדשה עשויה לתת זריקת מרץ לקמפיין שלה. על המשבצת הזו יכול להגיע, למשל, דן מרידור, שכבר עזב בעבר את הליכוד, ודעותיו הן יוניות. גם לח"כית ויו"ר המפלגה לשעבר יחימוביץ' יש תפקיד חשוב - אם היא תיבחר במקום הראשון בפריימריז ותהיה במקום גבוה ברשימה, היא תוכל מאוד לסייע, שכן יש לה פופולריות לא מעטה בציבור הישראלי גם בקרב ציבורים שלא מזוהים עם העבודה. אם כן, בניגוד לפרשנים וללועגים, אני לא הייתי ממהר להספיד את הצמד מבחינה פוליטית. מערכת הבחירות ארוכה ומלאת תהפוכות, ויכולה להסתיים ב-15 מנדטים ואפילו פחות לרשימה המשותפת, אבל יכולה להסתיים גם ב-25+ מנדטים.
התמונה מאתר "וואלה!", צילום: דרור עינב
ניצחון לנתניהו בליכוד - השבוע עמד בסימן ניצחון של נתניהו. הניצחון היה כפול - ניצחון במרכז הליכוד בהצבעה על הקדמת הבחירות הפנימיות בליכוד, מה שהרחיק מהמירוץ את סער, ואישור (באותה הצעה שעברה בהצבעה במרכז הליכוד) שניתן לו לשריין את מקומות 11 ו-24 לבחירתו. שם ינסה נתניהו לשבץ אדם מרכזי יותר, אהוד יותר בציבוריות הישראלית, שאין לו סיכוי של ממש להיבחר בפריימריז הליכוד. ייתכן שזה יהיה מרידור (שהוזכר גם בקשר לעבודה), או בני בגין, או אולי דמות ביטחונית כמו האלופים במיל' גלנט ורוסו. הקמפיין של הליכוד יתרכז מעתה בקריאה לחזק את נתניהו ע"י הצבעה לליכוד, ובהשמצת לפיד, לבני והרצוג.
היסטריית פריימריז בבית היהודי - הסקרים מנבאים למפלגת הבית היהודי כמות גדולה מאוד של מנדטים, בין 15 בסקרים לא מחמיאים ל-20 בסקרים מחמיאים, ועשרות של מועמדים כבר נוהרים אל עבר הפריימריז במטרה להשיג מקום ריאלי ברשימה בדרך לכנסת, החל מעיתונאית "מקור ראשון" סופיה רון-מוריה, המשך ברונן שובל, שהיה יו"ר תנועת "אם תרצו" ומזכ"ל ישראל ביתנו העולמית, וכלה בעקיבא מהצמד עקיבא וענהאל, המוכרים כ"שושי ושושה" מהמירוץ למיליון. כשהעגלה הולכת ומתחזקת, כולם קופצים פנימה.
בעיות בש"ס - השבוע הקרוב יהיה מכריע עבור מפלגת ש"ס. המפלגה, שהולכת ומאבדת מכוחה לכחלון ובנט, נמצאת עמוק בתוך משבר קשה בין ראש המפלגה הנוכחי דרעי לקודמו ישי, ומועצת חכמי התורה צפויה להציב אולטימטום לישי שיהיה הנחת מכתב התפטרות שישמש את המפלגה במידה ויחרוג מהכללים שיציבו לו לפני הבחירות (תמיכה בדרעי). פיצול בש"ס עשוי לשנות גם כן את תמונת הבחירות, את תמונת הקואליציה הצפויה של נתניהו לאחר הבחירות ואת חלוקת הכוחות בימין הדתי.
רשימת "כולנו" של כחלון - יש כבר שם למפלגה של כחלון, יש כבר מצע, מייסדים והתבטאויות שממצבות את כחלון במרכז-ימין, יותר מרכז מנתניהו והליכוד. הרשימה שלו תהיה לשון המאזניים לאחר הבחירות. אין סיכוי ממשי שהוא יצטרף למרכז-שמאל אם הימין יהיה חזק, אבל היחלשות ממשית של נתניהו עשויה להוביל אותו לממשלה שלא בראשות נתניהו. בשבוע הבא תהיה גם לכחלון רשימה, ואז נהיה יותר חכמים.
החשיבות של קביעת הרשימות - רשימות המפלגות והדמויות שיהיו בהן יהיו אלו שלדעתי יכריעו את הבחירות. האם הרשימה של נתניהו תהיה קיצונית ותפגע בו? האם הרשימה של בנט תהיה רשימה שתוכל לקחת עוד קולות מנתניהו או רשימה שתבריח קולות לליכוד וליש עתיד כמו בבחירות הקודמות? מי יהיו השמות החדשים במפלגות ואיך תורכב רשימתו של כחלון? התשובות לשאלות אלו יובילו לתנודות מנדטים בין המפלגות השונות.
סקרים - בעוד מספר שבועות אציג כאן מודלים גרפיים שיציגו את ממוצעי הסקרים והשינויים שחלים במפת המנדטים בין שבוע לשבוע. בינתיים ניתן לסכם את סקרי השבוע האחרון - הרשימה המשותפת של לבני והרצוג הופכת לגדולה ביותר בכנסת, עם יותר מ-20 מנדטים אבל בפער קטן יחסית מהליכוד, שיורד עוד ומגיע ל-20-21 מנדטים בלבד; בנט נשאר יציב על 15-18 מנדטים בסקרים, לפיד יורד בעקבות איחוד הרצוג-לבני ומגיע ל-9-10 מנדטים (בסקרים מסוימים אף פחות), ליברמן עולה קצת לכיוון ה-10-11 וגם כחלון חזק יותר ומגיע למספרים דו-ספרתיים. גם מרצ נפגעת מהאיחוד של העבודה והתנועה ויורדת מ-7-8 מנדטים ל-6. ש"ס מתחזקת מעט אבל עדיין חלשה מאוד יחסית למערכות בחירות קודמות - 7-8 מנדטים בלבד, ולראשונה מזה שנים היא נמצאת נמוך יותר בסקרים מאחותה האשכנזית יהדות התורה, שיציבה על 7-8 מנדטים גם כן ברוב הסקרים. אצל המפלגות הערביות, חד"ש ורע"ם-תע"ל מתחזקות ל-5 מנדטים כל אחת, בעוד בל"ד נעלמת מהמפה; יש להניח שיהיה שינוי לאחר החלטה על איחוד כזה או אחר בין מפלגות אלו. שתי תחזיות לגבי הסקרים: מכאן ואילך נראה ירידה ושחיקה במספר המנדטים הן של האיחוד הרצוג-לבני והן של הליכוד, ויותר פיזור של הכוח בין כלל המפלגות. עלייה מחודשת אל מעל לקו 20 המנדטים צפויה לאחר הרכבת הרשימות והתחלת הקמפיינים.
בורסת השמות - כמו שכבר אמרתי קודם, רשימת המועמדים לרשימת הבית היהודי רק הולכת ומתארכת יותר ויותר, ותכף היא כבר תגיע למספר מצביעי המפלגה. מצטרף נוסף לבית היהודי הוא גם מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, שנתפס כמתון יותר. גם סמנכ"ל ההסברה במועצת יש"ע יגאל דילמוני והרב הראשי הצבאי לשעבר ומקורבם של בנט ושקד אביחי רונצקי הודיעו על הצטרפותם למירוץ במפלגה. אצל כחלון, הוזכרו השבוע כמועמדים להצטרף שמות חדשים, כגון מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, איש העסקים רמי לוי, עו"ד הצמרת ציון אמיר, ראש עיריית חיפה יונה יהב, הח"כ לשעבר מטעם הליכוד והשגריר ב-OECD כרמל שאמה-הכהן, אשת העסקים ובעלי הפועל באר שבע אלונה ברקת, יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר אבי לוזון, העיתונאי רינו צרור, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן וגם ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' שבכלל חבר במפלגת העבודה. מי מהם בסופו של דבר יהיה ברשימה נדע בשבוע הבא. הרב חיים אמסלם, שרץ בבחירות הקודמות ברשימה עצמאית, עשוי לחבור לליכוד, לכחלון או ללפיד. גם מעולם התרבות הגיעו שמות חדשים - הבלוגר עומרי חיון הכריז שירוץ ברשימה קיימת אבל עדיין לא ברור איזו, אביב גפן הוזכר כמועמד להצטרף ליש עתיד ואפילו פנינה רוזנבלום שוקלת לרוץ ברשימה עצמאית. מרים פרץ, האם ששכלה שני בנים בשירות צבאי והתפרסמה בזכות פעילותה החברתית, סירבה לרוץ בליכוד; ראש עיריית ת"א רון חולדאי שוב הוזכר כמועמד להצטרף לפוליטיקה הארצית, ובעוד העיתונאית גל גבאי דחתה הצעה לרוץ ברשימת מרצ, בפריימריז הקרובים של המפלגה יתמודדו גם העיתונאית אבירמה גולן, הפעילים החברתיים אבי דבוש ואיתי סבירסקי והאלוף במיל' אייל בן-ראובן.
בשבוע הבא אחזור עם טור חדש ועם סיכום עוד שבוע במערכת הפוליטית בבחירות 2015.
2 comments:
הינך מצליח , בכול פעם לחדש, לתאר ולסקר את המציאות הפוליטית באותו כישרון גאוני כפי שהומרוס סיקר את עלילות ראשית תרבות יוון בחיבוריו האגדתיים, כשמש שג'פרי צ'וסר תיאר בפואמות הנצחיות שלו את אנגליה של המאה ה14, כשם שפרד אסטר וברישניקוב הציגו בפניי התבל את רזי המחול והתנועה .... בפליאה, בשקיקה , בדעת , בהתרגשות , בהודייה הנני קורא את כתיבת, את מילותיו ואת ההגיגים שלך, ומכולם הנני שואב דעת ובינה, כאדם אשר שותה ממעיין נסתר וחמים.
חברך,
דניאל שומקין
לנכדי האהוב
כמה ידע ויכולת השקעת בסקירה זאת. ממרום שנותי (מרום? אולי נכון יותר להגיד משפל שנותי) אני מביט על הפוליטיקה בישראל בספקנות ובחוסר ענין. פעם הייתי פריק של פוליטיקה, נשמתי, אכלתי ושתיתי פוליטיקה ו"זכיתי"אפילו להופיע באחת הרשימות לכנסת במיקום מאוד מאוד לא ריאלי. על שלמה המלך נאמר כי בצעירותו שר את שיר השירים, בגר החכים כתב את משלי הזקין כתב את קהלת. הבל הבלים הכל הבל, מה שהיה הוא מה שיהיה. אבל אתה כל החיים לפניך, עלה והצלח, עסוק בהתלהבות בכל המענין בחיים וראה טוב סבא
Post a Comment