רק לפני כמה חודשים, היה נדמה שהקמפיין של אליזבת וורן לנשיאות לא מתקדם לשום מקום. התחרות העיקרית על המועמדות הייתה בין ביידן לסנדרס, כשמאחוריהם נמצאים בטו אורורק, שנישא על גלי המומנטום מההתמודדות שלו מול טד קרוז בנובמבר 2018, והסנטורית קמאלה האריס מקליפורניה. הקמפיין של וורן דשדש, והפרשנים הסיקו ששערוריית הגנטיקה הילידית-אמריקנית שלה פגעה בה.
בתחילת חודש מאי החלה וורן לעלות בסקרים, מ-5-6% ל-10%-12%. המספרים הללו הלכו וצמחו, עד שבחודש יוני היא הגיעה למצב של שוויון במקום השני עם סנדרס והאריס. במהלך הקיץ, מועמדויותיהם של סנדרס והאריס הלכו ונחלשו, ו-וורן, שרשמה הופעות מוצלחות בעימותים הראשונים שנערכו, המשיכה להתחזק בסקרים. לאחרונה היא אף עקפה את ביידן ועלתה למקום הראשון בממוצעי הסקרים, כשהיא מובילה גם במדינה הראשונה שתצביע בפברואר 2020, איווה.
אליזבת וורן מכריזה באופן רשמי על מועמדותה לנשיאות בעצרת בעיר לורנס שבמסצ'וסטס, 9.2.2019.
By Elizabeth Warren - https://www.flickr.com/photos/146043801@N08/47108769091/, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=76631717
אליזבת וורן מכריזה באופן רשמי על מועמדותה לנשיאות בעצרת בעיר לורנס שבמסצ'וסטס, 9.2.2019.
By Elizabeth Warren - https://www.flickr.com/photos/146043801@N08/47108769091/, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=76631717
מי היא אליזבת וורן - רקע
אליזבת וורן נולדה ב-22 ליוני 1949 בעיר נורמן שבאוקלהומה, בדרום ארצות הברית, כבת הרביעית (יש לה שלושה אחים מבוגרים יותר) למשפחה מהמעמד הבינוני. כשהייתה בת 11, משפחתה עברה לעיר אוקלהומה סיטי. כשנה מאוחר יותר, אביה לקה בהתקף לב, ובשל הקשיים הכלכליים של משפחתה, היא החלה לעבוד כמלצרית במסעדה שהייתה בבעלות דודתה.
היא הצטיינה בתחרויות הדיבייט במהלך התיכון ורצתה להיות מורה, אך לאחר שהתחתנה בשנת 1968, היא עברה עם בעלה דאז ג'ים וורן ליוסטון, שם למדה תואר ראשון בפתולוגיית דיבור ואודיולוגיה (דומה לקלינאות תקשורת). היא לימדה במשך כשנה בבית ספר ציבורי לילדים בעלי צרכים מיוחדים.
ב-1973, אחרי שהביאה לעולם את בתה הבכורה ועברה לניו ג'רזי, החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת ראטגרס. היא הביאה לעולם בן, התגרשה מבעלה ב-1978 ושנתיים לאחר מכן התחתנה מחדש עם ברוס מאן.
בסוף שנות ה-70 היא החלה את הקריירה האקדמית שלה במשפטים. היא לימדה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ראטגרס, ולאחר מכן באוניברסיטת יוסטון ובאוניברסיטת טקסס. בתקופה זו היא קיבלה את הפרופסורה שלה ועבדה גם כמורה בבית ספר נוצרי מסוג Sunday School.
היא המשיכה משם לאוניברסיטת Penn וב-1995 החלה ללמד לבית הספר למשפטים הנחשב בהרווארד.
עבודתה בתחום האקדמי הייתה בעיקר בנושא משפט חברות, פשיטות רגל והגנת הצרכן. היא הפכה לאחת מהחוקרות המשפיעות בעולם בתחום זה ובתחום המשפטים בכלל. עד לאמצע שנות ה-90 גישתה הכלכלית ועמדותיה היו שמרניות באופן יחסי, והיא אף העידה כי בתקופה זו הייתה רפובליקנית. מאוחר יותר, היא החלה לאמץ עמדות שמאליות יותר ותמכה בהקמת רשות ממשלתית להגנת הצרכן.
לאחר בחירתו של אובמה לנשיאות ב-2008, מינה מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט דאז, הארי ריד, את וורן לחברות בוועדה שפיקחה על יישום חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית.
חוק דוד-פרנק לרפורמה בוול סטריט והגנה על הצרכן עבר בבית הנבחרים ובסנאט ונחתם על ידי הנשיא אובמה ביולי 2010. וורן, שהייתה הכוח המניע מאחורי הקמת הרשות, מונתה על ידי אובמה ליועצת מיוחדת בנושא. אובמה היה מעוניין למנות אותה לתפקיד, אך התנגדות חריפה מצד רפובליקנים ואנשי עסקים גרמה לו לבסוף לסגת ולמנות לתפקיד את ריצ'רד קורדריי, התובע הכללי של מדינת אוהיו.
בספטמבר 2011 הכריזה וורן שתתמודד על מושב הסנאט של מסצ'וסטס. כשנה לפני כן, כתוצאה משילוב של אחוז הצבעה נמוך ומועמדת גרועה, ניצח הרפובליקני סקוט בראון בבחירות מיוחדות לסנאט (שהתקיימו אחרי מותו של טד קנדי) ונבחר באחת המדינות הדמוקרטיות ביותר בארצות הברית. על אף התנגדות חריפה מצד בעלי עסקים גדולים ו-וול סטריט, וורן ניצחה את בראון בנובמבר 2012, 54%-46%, ונבחרה לסנאט.
בסנאט וורן הפכה במהרה לנציגה הבולטת של האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, יחד עם ברני סנדרס. על אף ניסיונות לגייס אותה כמועמדת מול קלינטון ב-2016, היא סירבה, וסנדרס היה זה שלבסוף התמודד.
היא הייתה אחת מהמועמדות הבולטות שקלינטון שקלה להציב כמועמדת לסגנית הנשיאה, אך לבסוף נבחר טים קיין. במהלך הקמפיין של 2016, הייתה וורן אחת מהדוברות הבולטות של הקמפיין של קלינטון.
טענתה של וורן שיש לה מוצא ילידי-אמריקני זכתה לביקורת קשה מצד חוגי הימין וטראמפ והפכה לשערורייה בעיתוני וערוצי הימין. טראמפ החל לכנותה בכינוי הגזעני "Pocahontas". בתחילה היה נדמה שזה יעיב על הקמפיין של וורן, אך לפחות כעת, זה נראה כמו נחלת העבר.
הפריצה המטאורית
מדוע הקמפיין של וורן הפך אותה בתוך כמה חודשים למועמדת מובילה לנשיאות?
התשובה נמצאת גם ביעילות ובמסר של הקמפיין שלה, אבל גם בהיחלשותם של מועמדים אחרים.
בקרב מצביעים המגדירים את עצמם כמאוד ליברלים, המהווים קרוב לשליש מהדמוקרטים, וורן היא כרגע המועמדת המובילה בפער גדול. התמיכה בסנדרס בקבוצה זו עלתה מעט מאז מרץ, אבל צריך להדגיש שזו קבוצה שב-2016 הוא זכה בכ-60% מקולותיה. ביידן שמר, פחות או יותר, על מעמדו בקבוצה זו. לעומת זאת, האריס, בטו אורורק ובמידה מסוימת גם בוטיג'יג', שהקמפיינים שלהם הלכו ונחלשו בזמן האחרון, איבדו מספר רב מאוד של תומכים בקבוצה הזו.
מצביעים אפרו-אמריקאים, אחת הקבוצות החשובות ביותר במפלגה הדמוקרטית, ומי שמהווים חלק משמעותי מאוד מהמצביעים בפריימריז במדינות הדרום, היו מתחילת הקמפיין התומכים היציבים ביותר בביידן. קרבתו לאובמה, הניסיון שלו והעובדה שהוא מוכר מאוד, יחד עם נטייתם של המצביעים השחורים לתמוך בדרך כלל במועמדים מתונים יותר, אפשרו לביידן להשיג אחוזי תמיכה גבוהים מאוד בקרב קבוצה זו. אלא שבחודשים האחרונים התמיכה הזו מעט נשחקה. קמאלה האריס, הסנטורית האפרו-אמריקאית מקליפורניה, קיוותה מאוד שתוכל להשיג נתח משמעותי מקולות המגזר הזה, אך ניסיונותיה לתקוף את ביידן בעימותים על רקע שיתופי הפעולה שלו בעבר עם סנטורים שתמכו בסגרגציה לא עלו יפה ולא סייעו לה.
עוד מוקדם לקבוע, אבל לפי התמונה המצטיירת כרגע, האריס היא מרקו רוביו של 2020 - הסנטור הרפובליקני מפלורידה נחשב למועמד הבולט ב-2016 לפני תחילת הפריימריז, היה לו את מה שנדרש "כמועמד" (היספני, צעיר יחסית, קריירה פוליטית מבטיחה) אבל קמפיין גרוע הפך אותו במהירות למועמד כושל.
האריס בכינוס השנתי של המפלגה הדמוקרטית של קליפורניה
By Gage Skidmore from Peoria, AZ, United States of America - Kamala Harris, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=79476995
בסיס הכוח המרכזי של וורן כרגע הוא בקרב מצביעים לבנים בעלי השכלה אקדמית. זו קבוצה שהכוח שלה במפלגה הדמוקרטית הולך ומתחזק בשנים האחרונות.
באופן טבעי, תמיד היה לדמוקרטים בסיס תמיכה רחב יחסית בקרב לבנים בעלי השכלה, במיוחד בערים הגדולות (רבים מהם יהודים, למשל בניו יורק). עם זאת, לבנים בעלי השכלה אקדמית המתגוררים באזורים פרבריים היוו במשך שנים מרכיב משמעותי ב"קואליציה" הרפובליקנית. ב-2010, 40% מהמצביעים למפלגה הרפובליקנית היו לבנים בעלי השכלה אקדמית, לעומת 50% של לבנים ללא השכלה מסוג זה. ב-2018, רק 29% מהמצביעים לרפובליקנים היו לבנים בעלי השכלה אקדמית, ירידה של 11% בשמונה שנים.
הקבוצה הזו במפלגה הדמוקרטית, שברובה מורכבת מנשים, נוטה יותר למרכז, והעדיפה את קלינטון ב-2016. בתחילת הקמפיין, ביידן, האריס ואורורק זכו לרוב התמיכה בקבוצה הזו.
ביידן עם תומכים באיווה
By Gage Skidmore - https://www.flickr.com/photos/22007612@N05/48243819806/, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=80339309
כיצד הצליחה וורן לזכות בתמיכה משמעותית בכמה קבוצות בעלות תפיסות פוליטיות שונות?
מצד אחד, באגף השמאלי, שהתאחד מאחורי סנדרס ב-2016 - וורן מציגה עמדות דומות מאוד לאלו של סנדרס: היא תומכת ברעיון ביטוח הבריאות לכולם, Medicare for All, בתוכנית הגרין ניו-דיל, בהגדלת המס על עשירים, פיקוח על וול סטריט והעלאת שכר המינימום.
על אף שסנדרס לא נחלש באופן משמעותי בחודשים האחרונים, הוא לא מצליח לגבש מחדש כרגע את הקואליציה שתמכה בו ב-2016.
סנדרס בעצרת באיווה
By Matt Johnson from Omaha, Nebraska, United States - IMG_5642, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=77437415
מנגד, באגף המתון יותר, שתמך ברובו ככולו בקלינטון ב-2016 - וורן מציגה גם סגנון ועמדות שמאוד מבדילים אותה מסנדרס: בניגוד אליו (שמכהן כסנטור עצמאי ונבחר כעצמאי), היא מחויבת למפלגה, ומילאה תפקיד מאוד משמעותי בקמפיינים שונים ברחבי ארה"ב ב-2016 וב-2018; היא לא מגדירה עצמה כסוציאליסטית (ואף אמרה בעבר שהיא "a capitalist to my bones"; היא מדגישה נושאים אחרים, שסנדרס נוטה פחות לעסוק בהם, כמו פיקוח על נשק, פמיניזם ואפלייה נגד מיעוטים; באופן כללי היא מצטיירת כמתונה יותר מסנדרס, ובניגוד אליו, הגישה שלה כלפי רוסיה, היא תקיפה בהרבה, ובכלל מדיניות החוץ שלה, הרבה יותר קרובה למרכז.
היא שומרת על יחסים טובים עם הממסד הדמוקרטי, אבל כמו סנדרס, מסרבת לערוך אירועי תרומות עם תורמים "כבדים" ומקבלת רק תרומות קטנות מהציבור (ברבעון האחרון היא קיבלה תרומות בסך כ-24 מיליון דולר, שנייה רק לסנדרס עם 25).
מעבר לכך, ב-2016 היה סנדרס מועמד חדש, אאוטסיידר, אנטי-ממסדי. קשה לומר שהוא ממסדי כרגע, אבל היתרון שלו כמועמד חדש כבר לא קיים.
דרך אגב, וורן נמנעת מלתקוף את סנדרס, חברה ושותפה הקרוב בסנאט (או בכלל מועמדים אחרים), וכך גם סנדרס. שיתוף פעולה ביניהם בהמשך נראה אפשרי. בשבוע שעבר, כשלקה בהתקף לב, היא פתחה את הנאום שלה באיחולי בריאות עבורו.
מלכתחילה הציבה וורן במרכז נושאים כמו מלחמה בשחיתות בוושינגטון, לרבות מס על לוביסטים, ורפורמות אלקטורליות, לרבות ביטול שיטת האלקטורים, עצמאות לוושינגטון די.סי. ופוארטו ריקו, הרחבת בית המשפט העליון, ביטול הפיליבסטר (הסבר מיד), סיום חלקי של איסור הצבעה למי שהורשעו בעבר (תופעה מאוד נפוצה בארצות הברית שמטרתה העיקרית היא למנוע משחורים ובני מיעוטים אחרים להצביע) והפיכת יום הבחירות ליום חופש וחג לאומי. היא גם הייתה אחת מהמועמדות הראשונות שתמכו באופן פומבי בתהליך הדחה לטראמפ (עוד ב-19 לאפריל, לאחר פרסום דו"ח מולר).
הקמפיין של וורן הדגיש לאורך כל הדרך את המסר "Warren Has a Plan For That". וורן הציגה תכניות מפורטות, כולל מקורות מימון, בעשרות נושאים שונים, מה שמאוד תרם לפופולריות שלה. בניגוד לסנדרס ולביידן, וורן גם תומכת בביטול הפיליבסטר בסנאט. הפיליבסטר מאפשר לעכב ואף למנוע חקיקה בסנאט, אם אין לה רוב של 60 מתוך 100. הרפובליקנים בסנאט, בהנהגתו של מיץ' מקונל, השתמשו באופציה הזו שוב ושוב כשהיו במיעוט תחת הנשיא אובמה; וכשהיו רוב תחת טראמפ, ביטלו את הפיליבסטר על אישור שופטים לבית המשפט העליון כדי לאשר את השופטים השנויים במחלוקת גורסוץ' וקבאנו.
By Elizabeth Warren 2020 - Elizabeth Warren 2020, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=81083654
חשוב להבין שכדי להעביר את החקיקה השאפתנית שוורן תומכת בה, או כל נשיא דמוקרטי פוטנציאלי אחר לצורך העניין, יש צורך ברוב בסנאט. ללא רוב דמוקרטי בסנאט, לא תתאפשר כמעט חקיקה; וגם עם רוב דמוקרטי, שאם יתגבש אחרי בחירות 2020 יהיה דחוק ביותר, ללא ביטול הפיליבסטר החקיקה תהיה מוגבלת ביותר.
המסר הזה, Warren Has a Plan for That, הפך למם אינטרנטי.
כשהקמפיינים של האריס ואורורק קורסים, בוטיג'יג' מתקשה להגדיל את בסיס התמיכה בו מעבר ללבנים וביידן וסנדרס נתפסים בחלק גדול מהציבור הדמוקרטי כמבוגרים מדי, וורן מבססת את מעמדה כמועמדת מובילה במירוץ.
עצרות הקמפיין של וורן הפכו גם הן לפופולריות, והתורים לצילומי סלפי איתה הלכו והתארכו.
תור לצילום סלפי עם וורן אחרי עצרת בנשואה, ניו המפשייר, 19.5.19.
By Marc Nozell from Merrimack, New Hampshire, USA - #selfie line for Elizabeth Warren, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=79191468
הנה דוגמה לסרטון שמדגיש את המסר של וורן:
הנה התשובה של וורן לשאלה באירוע Equality Town Hall של CNN, בנושא נישואים חד-מיניים, שהפכה ויראלית:
העובדה שוורן עצמה מצטלמת לצילומי סלפי עם אנשים שמגיעים לעצרות שלה ומצלצלת להודות לתומכים שתרמו לה מחזקת את התדמית שלה כפוליטיקאית מאוד אנושית ומאוד לבבית, בניגוד להילארי קלינטון שהואשמה (שלא בצדק) בהתנשאות.
וקטע אחרון לסיום מהעימות שנערך הלילה:
אליזבת וורן היא לא רק פרופסורית למשפטים, אלא גם פוליטיקאית די טובה. עוד מוקדם לדעת, אבל יש סיכוי לא רע שבעוד קצת יותר משנה זה יסתיים בבית הלבן.
מדוע הקמפיין של וורן הפך אותה בתוך כמה חודשים למועמדת מובילה לנשיאות?
התשובה נמצאת גם ביעילות ובמסר של הקמפיין שלה, אבל גם בהיחלשותם של מועמדים אחרים.
בקרב מצביעים המגדירים את עצמם כמאוד ליברלים, המהווים קרוב לשליש מהדמוקרטים, וורן היא כרגע המועמדת המובילה בפער גדול. התמיכה בסנדרס בקבוצה זו עלתה מעט מאז מרץ, אבל צריך להדגיש שזו קבוצה שב-2016 הוא זכה בכ-60% מקולותיה. ביידן שמר, פחות או יותר, על מעמדו בקבוצה זו. לעומת זאת, האריס, בטו אורורק ובמידה מסוימת גם בוטיג'יג', שהקמפיינים שלהם הלכו ונחלשו בזמן האחרון, איבדו מספר רב מאוד של תומכים בקבוצה הזו.
מצביעים אפרו-אמריקאים, אחת הקבוצות החשובות ביותר במפלגה הדמוקרטית, ומי שמהווים חלק משמעותי מאוד מהמצביעים בפריימריז במדינות הדרום, היו מתחילת הקמפיין התומכים היציבים ביותר בביידן. קרבתו לאובמה, הניסיון שלו והעובדה שהוא מוכר מאוד, יחד עם נטייתם של המצביעים השחורים לתמוך בדרך כלל במועמדים מתונים יותר, אפשרו לביידן להשיג אחוזי תמיכה גבוהים מאוד בקרב קבוצה זו. אלא שבחודשים האחרונים התמיכה הזו מעט נשחקה. קמאלה האריס, הסנטורית האפרו-אמריקאית מקליפורניה, קיוותה מאוד שתוכל להשיג נתח משמעותי מקולות המגזר הזה, אך ניסיונותיה לתקוף את ביידן בעימותים על רקע שיתופי הפעולה שלו בעבר עם סנטורים שתמכו בסגרגציה לא עלו יפה ולא סייעו לה.
עוד מוקדם לקבוע, אבל לפי התמונה המצטיירת כרגע, האריס היא מרקו רוביו של 2020 - הסנטור הרפובליקני מפלורידה נחשב למועמד הבולט ב-2016 לפני תחילת הפריימריז, היה לו את מה שנדרש "כמועמד" (היספני, צעיר יחסית, קריירה פוליטית מבטיחה) אבל קמפיין גרוע הפך אותו במהירות למועמד כושל.
האריס בכינוס השנתי של המפלגה הדמוקרטית של קליפורניה
By Gage Skidmore from Peoria, AZ, United States of America - Kamala Harris, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=79476995
בסיס הכוח המרכזי של וורן כרגע הוא בקרב מצביעים לבנים בעלי השכלה אקדמית. זו קבוצה שהכוח שלה במפלגה הדמוקרטית הולך ומתחזק בשנים האחרונות.
באופן טבעי, תמיד היה לדמוקרטים בסיס תמיכה רחב יחסית בקרב לבנים בעלי השכלה, במיוחד בערים הגדולות (רבים מהם יהודים, למשל בניו יורק). עם זאת, לבנים בעלי השכלה אקדמית המתגוררים באזורים פרבריים היוו במשך שנים מרכיב משמעותי ב"קואליציה" הרפובליקנית. ב-2010, 40% מהמצביעים למפלגה הרפובליקנית היו לבנים בעלי השכלה אקדמית, לעומת 50% של לבנים ללא השכלה מסוג זה. ב-2018, רק 29% מהמצביעים לרפובליקנים היו לבנים בעלי השכלה אקדמית, ירידה של 11% בשמונה שנים.
הקבוצה הזו במפלגה הדמוקרטית, שברובה מורכבת מנשים, נוטה יותר למרכז, והעדיפה את קלינטון ב-2016. בתחילת הקמפיין, ביידן, האריס ואורורק זכו לרוב התמיכה בקבוצה הזו.
ביידן עם תומכים באיווה
By Gage Skidmore - https://www.flickr.com/photos/22007612@N05/48243819806/, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=80339309
כיצד הצליחה וורן לזכות בתמיכה משמעותית בכמה קבוצות בעלות תפיסות פוליטיות שונות?
מצד אחד, באגף השמאלי, שהתאחד מאחורי סנדרס ב-2016 - וורן מציגה עמדות דומות מאוד לאלו של סנדרס: היא תומכת ברעיון ביטוח הבריאות לכולם, Medicare for All, בתוכנית הגרין ניו-דיל, בהגדלת המס על עשירים, פיקוח על וול סטריט והעלאת שכר המינימום.
על אף שסנדרס לא נחלש באופן משמעותי בחודשים האחרונים, הוא לא מצליח לגבש מחדש כרגע את הקואליציה שתמכה בו ב-2016.
סנדרס בעצרת באיווה
By Matt Johnson from Omaha, Nebraska, United States - IMG_5642, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=77437415
מנגד, באגף המתון יותר, שתמך ברובו ככולו בקלינטון ב-2016 - וורן מציגה גם סגנון ועמדות שמאוד מבדילים אותה מסנדרס: בניגוד אליו (שמכהן כסנטור עצמאי ונבחר כעצמאי), היא מחויבת למפלגה, ומילאה תפקיד מאוד משמעותי בקמפיינים שונים ברחבי ארה"ב ב-2016 וב-2018; היא לא מגדירה עצמה כסוציאליסטית (ואף אמרה בעבר שהיא "a capitalist to my bones"; היא מדגישה נושאים אחרים, שסנדרס נוטה פחות לעסוק בהם, כמו פיקוח על נשק, פמיניזם ואפלייה נגד מיעוטים; באופן כללי היא מצטיירת כמתונה יותר מסנדרס, ובניגוד אליו, הגישה שלה כלפי רוסיה, היא תקיפה בהרבה, ובכלל מדיניות החוץ שלה, הרבה יותר קרובה למרכז.
היא שומרת על יחסים טובים עם הממסד הדמוקרטי, אבל כמו סנדרס, מסרבת לערוך אירועי תרומות עם תורמים "כבדים" ומקבלת רק תרומות קטנות מהציבור (ברבעון האחרון היא קיבלה תרומות בסך כ-24 מיליון דולר, שנייה רק לסנדרס עם 25).
מעבר לכך, ב-2016 היה סנדרס מועמד חדש, אאוטסיידר, אנטי-ממסדי. קשה לומר שהוא ממסדי כרגע, אבל היתרון שלו כמועמד חדש כבר לא קיים.
דרך אגב, וורן נמנעת מלתקוף את סנדרס, חברה ושותפה הקרוב בסנאט (או בכלל מועמדים אחרים), וכך גם סנדרס. שיתוף פעולה ביניהם בהמשך נראה אפשרי. בשבוע שעבר, כשלקה בהתקף לב, היא פתחה את הנאום שלה באיחולי בריאות עבורו.
באחד מהעימותים וורן החליטה דווקא כן לתקוף מועמד אחר, המועמד האלמוני ג'ון דילייני (חבר קונגרס לשעבר ממרילנד), וכצפוי, זה הפך לרגע ויראלי ביותר:I’m looking forward to seeing my friend @BernieSanders strong and back on the campaign trail soon. pic.twitter.com/XfjNGQH9R2— Elizabeth Warren (@ewarren) October 2, 2019
Extremely rude of Elizabeth Warren to murder John Delaney on national television like this.#DemDebate pic.twitter.com/9OO6F6T0Mw— Erick Fernandez (@ErickFernandez) July 31, 2019
מלכתחילה הציבה וורן במרכז נושאים כמו מלחמה בשחיתות בוושינגטון, לרבות מס על לוביסטים, ורפורמות אלקטורליות, לרבות ביטול שיטת האלקטורים, עצמאות לוושינגטון די.סי. ופוארטו ריקו, הרחבת בית המשפט העליון, ביטול הפיליבסטר (הסבר מיד), סיום חלקי של איסור הצבעה למי שהורשעו בעבר (תופעה מאוד נפוצה בארצות הברית שמטרתה העיקרית היא למנוע משחורים ובני מיעוטים אחרים להצביע) והפיכת יום הבחירות ליום חופש וחג לאומי. היא גם הייתה אחת מהמועמדות הראשונות שתמכו באופן פומבי בתהליך הדחה לטראמפ (עוד ב-19 לאפריל, לאחר פרסום דו"ח מולר).
הקמפיין של וורן הדגיש לאורך כל הדרך את המסר "Warren Has a Plan For That". וורן הציגה תכניות מפורטות, כולל מקורות מימון, בעשרות נושאים שונים, מה שמאוד תרם לפופולריות שלה. בניגוד לסנדרס ולביידן, וורן גם תומכת בביטול הפיליבסטר בסנאט. הפיליבסטר מאפשר לעכב ואף למנוע חקיקה בסנאט, אם אין לה רוב של 60 מתוך 100. הרפובליקנים בסנאט, בהנהגתו של מיץ' מקונל, השתמשו באופציה הזו שוב ושוב כשהיו במיעוט תחת הנשיא אובמה; וכשהיו רוב תחת טראמפ, ביטלו את הפיליבסטר על אישור שופטים לבית המשפט העליון כדי לאשר את השופטים השנויים במחלוקת גורסוץ' וקבאנו.
By Elizabeth Warren 2020 - Elizabeth Warren 2020, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=81083654
חשוב להבין שכדי להעביר את החקיקה השאפתנית שוורן תומכת בה, או כל נשיא דמוקרטי פוטנציאלי אחר לצורך העניין, יש צורך ברוב בסנאט. ללא רוב דמוקרטי בסנאט, לא תתאפשר כמעט חקיקה; וגם עם רוב דמוקרטי, שאם יתגבש אחרי בחירות 2020 יהיה דחוק ביותר, ללא ביטול הפיליבסטר החקיקה תהיה מוגבלת ביותר.
המסר הזה, Warren Has a Plan for That, הפך למם אינטרנטי.
כשהקמפיינים של האריס ואורורק קורסים, בוטיג'יג' מתקשה להגדיל את בסיס התמיכה בו מעבר ללבנים וביידן וסנדרס נתפסים בחלק גדול מהציבור הדמוקרטי כמבוגרים מדי, וורן מבססת את מעמדה כמועמדת מובילה במירוץ.
עצרות הקמפיין של וורן הפכו גם הן לפופולריות, והתורים לצילומי סלפי איתה הלכו והתארכו.
תור לצילום סלפי עם וורן אחרי עצרת בנשואה, ניו המפשייר, 19.5.19.
By Marc Nozell from Merrimack, New Hampshire, USA - #selfie line for Elizabeth Warren, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=79191468
הנה דוגמה לסרטון שמדגיש את המסר של וורן:
How would I respond to someone who says marriage is between one man and one woman? #EqualityTownHall pic.twitter.com/8uNXqXI5n7— Elizabeth Warren (@ewarren) October 11, 2019
העובדה שוורן עצמה מצטלמת לצילומי סלפי עם אנשים שמגיעים לעצרות שלה ומצלצלת להודות לתומכים שתרמו לה מחזקת את התדמית שלה כפוליטיקאית מאוד אנושית ומאוד לבבית, בניגוד להילארי קלינטון שהואשמה (שלא בצדק) בהתנשאות.
My job is to be strong for little girls—to show them that when you fight for what you believe in, you can win. And they make me stronger, too. #DayOfTheGirl pic.twitter.com/N7V4mteHp7— Elizabeth Warren (@ewarren) October 11, 2019
את המתקפות הרפובליקניות נגדה, כמו למשל על כך ש"שיקרה כאשר אמרה שפוטרה בראשית שנות ה-70 בגלל שנכנסה להיריון", היא מתעלת לטובתה, כמו בסרטון הזה:I talked with another Bailey—this time Bailey from Iowa. She chipped in $3 earlier today, so I called her to tell her how grateful I am.— Elizabeth Warren (@ewarren) September 30, 2019
Two Baileys and an Elizabeth—surely we can get this done! Chip in now, and I could call you next. https://t.co/Bam8yokJbq pic.twitter.com/rCXTJvcTYG
או כאן, אחרי שהופצה תיאוריית קונספירציה שהיא מנהלת רומן עם אדם צעיר ממנה:After I became visibly pregnant, I was told that the job I'd been promised for next year would go to someone else. Pregnancy discrimination is real, and it still happens today—but telling our stories is one way we can fight back. Here are some of your stories that I heard today. pic.twitter.com/x1pe2ikzTr— Elizabeth Warren (@ewarren) October 9, 2019
It's always a good day to be reminded that I got where I am because a great education was available for $50 a semester at the University of Houston (go Cougars!). We need to cancel student debt and make college free for everyone who wants it. pic.twitter.com/fHasLm0j9P— Elizabeth Warren (@ewarren) October 3, 2019
I don't spend call time asking rich donors to throw big dollar fundraisers or underwrite my campaign. My call time is spent with grassroots donors, thanking them for chipping in whatever they can. Mind if I make just a few more? pic.twitter.com/TDo9EkNpA1— Elizabeth Warren (@ewarren) October 15, 2019
וקטע אחרון לסיום מהעימות שנערך הלילה:
Democrats win when we call out what’s broken, come up with a plan to fix it, and when we give people a reason to get in the fight. I'm not afraid to dream big and fight hard. #DemDebate pic.twitter.com/S48ZXOu6W9— Elizabeth Warren (@ewarren) October 16, 2019
אליזבת וורן היא לא רק פרופסורית למשפטים, אלא גם פוליטיקאית די טובה. עוד מוקדם לדעת, אבל יש סיכוי לא רע שבעוד קצת יותר משנה זה יסתיים בבית הלבן.
No comments:
Post a Comment