מערכת הבחירות ממשיכה להתחמם ולייצר סיפורים חדשים. חודשיים וחצי לבחירות, אף אחד לא מוכן לחתום איך זה ייגמר, אבל כולם בטוחים שיהיה מעניין ומותח, הרבה יותר מהבחירות הקודמות.
הפעם בבלוג - נבחן את אסטרטגיות הקמפיינים והסיסמאות של כל המפלגות, גם כעת וגם בראייה עתידית, לקראת המשך מערכת הבחירות. לקראת הסוף, נעשה סיכום ביניים של מערכת הבחירות עד עכשיו, אחרי חודש סוער במיוחד.
* כל זכויות היוצרים על התמונות של סמלילי המפלגות שייכות למפלגות כמובן.
אסטרטגיות קמפיינים -
הליכוד:
בחירות קודמות - 31 מנדטים (יחד עם ישראל ביתנו), מתוכם 20 לליכוד (18 בסוף הקדנציה).
יו"ר - בנימין נתניהו
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - צריך ליכוד-ביתנו חזק כדי שיוכל להרכיב ממשלה חזקה. מניעה של נדידת קולות למפלגות אחרות בגלל שחושבים שמעמדו של נתניהו כר"מ מובטח.
הקמפיין של הליכוד יהיה שונה מהפעם הקודמת. הפעם הם רצים לבד, ללא ישראל ביתנו, והפעם, גם יש איום ממשי על המשך השלטון של הליכוד, בניגוד לבחירות הקודמות, שבהם מהלך האיחוד של הליכוד וישראל ביתנו הכריע את הבחירות ואת זהות ראש הממשלה.
אסטרטגיה מסתמנת - חזרה על המנטרה שמי שרוצה את נתניהו כראש ממשלה חייב להצביע ליכוד, מיקוד בנושאי חוץ וביטחון, הדגשת מנהיגותו של נתניהו, התקפות אישיות על הרצוג, לבני ולפיד, שימוש ב"הפחדה", בנושאים כגון איראן, דאעש, חמאס, אבו מאזן, חלוקת ירושלים, הימנעות מהתקפה על בנט, חזרה על המנטרה שמי שמצביע כחלון או ליברמן עלול לקבל ממשלת שמאל, הבלטה של דמויות מתונות, מנוסות ופופולריות כמו ארדן, יעלון, דיכטר, ו"העלמה" של דמויות פחות פופולריות כמו הכ"צים או רגב.
נושא מרכזי - ביטחון, מנהיגות.
סיסמאות צפויות - "ציפי ובוז'י יחלקו את ירושלים", "נתניהו ישמור על הביטחון", "ליכוד חזק = ממשלה חזקה", "הצבעת ליברמן\כחלון, קיבלת גלאון\טיבי\זועבי".
העבודה והתנועה:
בחירות קודמות - 21 מנדטים (15 לעבודה + 6 לתנועה).
יו"ר - יצחק הרצוג
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - פחות רלוונטית כי אז שתי המפלגות רצו בנפרד. העבודה, אז בראשות יחימוביץ', הבליטה מאוד את הנושא החברתי ודי התעלמה מהנושא המדיני. הדבר גרם להגעה של מצביעים חדשים, אבל גרם גם לבריחה של מצביעים ישנים למרצ ולתנועה, המפלגה שלבני הקימה בעקבות הוואקום המדיני שהותירה אחריה יחימוביץ'.
האיחוד של שתי המפלגות הופך אותן למפלגה גדולה ומשמעותית שמאיימת על הליכוד והקמפיין שלהם יצטרך להיות קמפיין שמכוון בצורה רצינית לשלטון.
אסטרטגיה מסתמנת - חזרה על המנטרה שהרשימה המשותפת היא האלטרנטיבה היחידה לנתניהו, הדגשת הפן המרכזי והמתון של המפלגה, מיקוד בנושאים הכלכליים-חברתיים וכישלונו של נתניהו בהם, הצגת אלטרנטיבה מדינית-ביטחונית לנתניהו עם נבחרת ביטחונית (כנראה מופז\ידלין, ביחד עם בר-לב, אולי דמות נוספת), התקפה על הליכוד, נתניהו ובנט, הימנעות ככל האפשר מהתקפת לפיד, כחלון ומרצ, הבלטה של דמויות פופולריות ומנוסות ברשימה כמו יחימוביץ', מופז אם יהיה, סתיו שפיר המוערכת, עמיר פרץ. לא נראה שיהיו יותר מדי "מועלמים" בקמפיין, אולי קצת כבל, מיכאלי, הפחות פופולריים בציבוריות הישראלית. סטנלי גרינברג יהיה, כנראה, היועץ של הרצוג ולבני. עבודתו המוצלחת בעבר עם קלינטון וגם עם ברק עשויה לסייע, יהיה ניסיון לשחזר את הקמפיינים של 92' ו-99' שהביאו לניצחון העבודה על הליכוד.
נושא מרכזי - החלפת השלטון, שינוי כלכלי ומדיני.
סיסמאות צפויות - "ישראל תקועה עם ביבי", "ישראל רוצה שינוי", "מחליפים את השלטון", "נבחרת מנצחת בכלכלה ובביטחון", "שומרים על הביטחון ומביאים הסדר מדיני".
הבית היהודי:
בחירות קודמות - 12 מנדטים
יו"ר - נפתלי בנט
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - הבחירות הקודמות היו הבחירות שבהן הפכה המפד"ל המיושנת והמסואבת למפלגה "קולית", טרנדית, חדשה ומסקרנת, הכל כמובן בזכות מנהיגה נפתלי בנט. בפעם הקודמת הלך הבית היהודי על קמפיין מאוד פשוט, מאוד ישיר - "בנט זה אח" ו-"יש מקום לכולם". הבחירות הקודמות היו הבחירות שבהן הפך הבית היהודי, לפחות בעיני הציבור הרחב, ממפלגה סקטוריאלית למפלגת ימין גדולה ומשמעותית שמדברת לכלל הציבור הישראלי.
הפעם רוצים בבית היהודי לעשות צעד אחד קדימה, ולהפוך ממפלגה של 12 מנדטים למפלגה גדולה, של 17-18 מנדטים לפחות, שתקרא תיגר על השלטון בישראל במערכת הבחירות הבאה.
אסטרטגיה מסתמנת - הצגת הבית היהודי כמפלגת הימין האמיתית היחידה, חזרה על הסיסמה "לא מתנצלים", התקפת ליברמן, כחלון והעבודה, הצגת ליברמן וכחלון כשמאלנים, חזרה על המנטרה שללא בית יהודי גדול השמאל ישב בממשלה (לפיד, הרצוג, לבני), ניסיון להעביר דוברי רוסית, שכבות חלשות ואנשי ימין עמוק לבית היהודי, חזרה על המנטרה (ששימשה אותם גם ב-2013) שהבית היהודי פתוח לכולם. הבלטת בנט, שקד, הרכש החדש ינון מגל, פנייה לקול הרוסי ולקול המזרחי (מצביעי ש"ס), העלמת אריאל, סלומיאנסקי, סטרוק, הפחות פופולריים ויותר קיצוניים. עבודה מאוד נמרצת ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל - הבית היהודי, ובמיוחד נפתלי בנט, הם המפלגה החזקה ביותר ברשתות החברתיות.
נושא מרכזי - ימין חזק, ייצוג לכל שכבות האוכלוסיה.
סיסמאות צפויות - "לא מתנצלים, מצביעים לבית היהודי", "בית יהודי גדול אל מול כל השמאל", "רק בנט יבטיח שלא תקום מדינה פלסטינית", "יש מקום לכולם", "בנט זה אח".
יש עתיד:
בחירות קודמות - 19 מנדטים
יו"ר - יאיר לפיד
אסטרטגיה בבחירות קודמות - בבחירות הקודמות יש עתיד הייתה המפלגה החדשה, המבטיחה, של הפוליטיקה הישראלית. יש עתיד פעלה בחוכמה בפעם שעברה בכך שלא פסלה אף אחד, הציגה עקרונות ברורים ורשימה של אנשים ידועים ומוערכים מכל קצוות החברה הישראלית. האסטרטגיה שלהם אז הייתה התמקדות כמעט מוחלטת בנושא החברתי-כלכלי, ובמיוחד מצוקת הדיור, ובנושא השיוויון בנטל. ההחלטה של שלי יחימוביץ' להצהיר שלא תשב עם נתניהו בממשלה שיחקה לטובת יש עתיד, והיא הצליחה להביא קולות רבים גם מן השמאל וגם מן הימין.
אחרי שנתיים של ישיבה בממשלה, יש עתיד צריכה להמציא את עצמה מחדש. את מצביעי מפלגות הטרנד היא איבדה לכחלון; אנשי הימין הרך שהצביעו ללפיד כנראה כבר לא יצביעו לו; ואנשי המרכז-שמאל צפויים לעבור למפלגת העבודה בעקבות האיחוד עם לבני. אז כאמור, את הטרנדיות וההבטחה למשהו חדש תפס כחלון, את ההבטחה לשינוי כלכלי-חברתי ומדיני-ביטחוני תפסו הרצוג ולבני ועל הזירה האינטרנטית השתלט בנט. אז מה נותר ללפיד? הרבה זמן לתקן ותקציב פרסום גדול (המפלגה הגדולה בכנסת).
אסטרטגיה מסתמנת - הצגת יש עתיד כמפלגה הגדולה היחידה שהיא נקייה ולא מושחתת, הדגשת הרפורמות שיש עתיד קידמה בממשלה, אג'נדה חילונית, מתקפה אישית על נתניהו, חזרה על המנטרה שרק מרכז גדול יכול להחליף את הימין, הצגת מפלגת העבודה כמפלגת שמאל, והבטחה להמשיך ולממש את הרפורמות לאחר הבחירות, תוך האשמת נתניהו, ליברמן ובנט בבלימת הרפורמות מסיבות אינטרסנטיות. הזרמת דם חדש למפלגה ע"י צירוף דמויות בולטות (כמו חיים ילין שהצטרף).
נושא מרכזי - מלחמה בשחיתות, אג'נדה חילונית, קידום רפורמות חברתיות, החלפת השלטון.
סיסמאות צפויות - "באנו לשנות", "נלחמים בשחיתות השלטונית", "רק יש עתיד יכולה להחליף את נתניהו", "שומרים על מעמד הביניים", "לא ניתן לנתניהו לעצור אותנו".
כולנו בראשות משה כחלון:
בחירות קודמות - לא התמודדה
יו"ר - משה כחלון
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - לא התמודדה כאמור.
האניגמה של הבחירות הקרובות. מפלגת הטרנד\מרכז התורנית, הפעם יותר פונה לשכבות החלשות ולמצביעי ליכוד וש"ס מאשר קודמותיה. מפלגה שיכולה לסיים עם 5-6 מנדטים ויכולה בהחלט גם לסיים עם 15-16.
אסטרטגיה מסתמנת - הצבת כחלון, הפופולרי מאוד בציבור, במרכז הקמפיין, הצגת הישגיו של כחלון כשר תקשורת ורווחה, הצגת רשימה של אנשים חברתיים, פנייה לשכבות החלשות, חזרה על המנטרה שרק כחלון יכול להתמודד עם המונופולים, עם הוועדים ועם מוקדי הכוח בכלכלה, התמקדות כמעט מוחלטת בנושאים חברתיים ובייחוד בנושא הדיור, הצבת אנשים בעלי ניסיון ביטחוני-מדיני כדי להתמודד במקרה הצורך עם סוגיות אלו (מייקל אורן, כנראה גם גלנט), פנייה לקול הנשי ע"י הצבה של 5 נשים ב-11 המקומות הראשונים.
נושא מרכזי - שינוי חברתי-כלכלי, שבירת מונופולים, דאגה לשכבות החלשות ולמעמד הביניים.
סיסמאות צפויות - "כולנו כחלונים", "כחלון חזק מול המונופולים", "שוברים את המונופולים, עוזרים לעניים", "מכריעים את הבירוקרטיה".
ישראל ביתנו:
בחירות קודמות - 31 מנדטים (יחד עם הליכוד), מתוכם 11 לישראל ביתנו (13 בסוף הקדנציה).
יו"ר - אביגדור ליברמן
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - רצה ביחד עם הליכוד, ראו סעיף זה אצל הליכוד.
אם לפיד צריך להמציא את עצמו מחדש, אז ליברמן צריך לעשות זאת עם תנאים הרבה יותר קשים ועם סיכויי הצלחה הרבה יותר נמוכים. את הקול שמימין לליכוד הוא איבד לבנט, הקול הרוסי כבר לא בכיס שלו, ובעצת יועצו ארתור פינקלשטיין הוא פנה למרכז המפה, מה שגרם לאיבוד קולות נוסף. אם כל זה לא מספיק, התפוצצות פרשת השחיתות גרמה לקריסה של ממש. נותר רק בייס קטן של יוצאי חבר העמים, כ-6-7 מנדטים.
אסטרטגיה מסתמנת - דחיקת דמויות ימניות מדי ולא פופולריות, כגון לנדאו (שכבר פרש), יאיר שמיר, ייתכן שגם השר לביטחון פנים אהרונוביץ', הצגת ליברמן כאדם היחיד שיכול להביא ביטחון והסדר מדיני בטוח, פנייה לקול הרוסי ע"י הבטחה למימוש הרפורמות של ברית הזוגיות ושינוי שיטת הממשל, רפורמת הנאמנות למדינה, צירוף דמויות חדשות ומושכות אלקטורט (כמו שרון גל שהצטרף היום), מתקפה על נתניהו ובנט והצגת ליברמן כאדם שמקיים את מה שהוא מבטיח. בנוסף, הצגת ישראל ביתנו כמפלגה נרדפת ע"י רשויות החוק ובעלי אינטרסים.
נושא מרכזי - ביטחון, הסדר מדיני אזורי, שינוי שיטת הממשל.
סיסמאות צפויות - "רק ליברמן יביא שלום בטוח", "ליברמן - אני מאמין לו!", "בלי נאמנות - אין אזרחות!", "מילה זו מילה", "לא ניתן למשטרה לרדוף אותנו".
מרצ:
בחירות קודמות - 6 מנדטים
יו"ר - זהבה גלאון
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - בבחירות הקודמות מרצ הציגה את עצמה כמפלגת השמאל היחידה, כבית של השמאל ושל השמאלנים, תקפה את מפלגות המרכז והבטיחה שהיא תהיה המפלגה היחידה שקול עבורה זה קול בטוח נגד ביבי. הקמפיין המוצלח, יחד עם התזוזה של העבודה בראשות יחימוביץ' לכיוון המרכז והצבתה של זהבה גלאון בראש הרשימה שהזרימה דם חדש, הביא להכפלת הכוח של מרצ ולהישג גדול בבחירות.
הפעם ניצבת מרצ בפני בעיה קשה - אחוז החסימה הגבוה עשוי, בקונסטלציה מסוימת, להשאיר אותה בחוץ, והאיחוד של לבני והרצוג לוקח לה מצביעים. עם זאת, אי אפשר לשלול אפשרות שעם קמפיין טוב ועבודת שטח מרצ תתחזק ל-7-8 מנדטים.
אסטרטגיה מסתמנת - הדגשת הסיסמה שמרצ חזקה תמנע הקמת ממשלת ימין, המפלגה היחידה שמבטיחה לא לשבת בממשלת נתניהו, הצגת מרצ כבית של השמאל וכמפלגה היחידה שלא מתביישת שהיא שמאל, הצגת פעולותיה של מרצ בכנסת האחרונה, הצבת דגש על כך שמרצ היא אחת מהמפלגות היחידות שנלחמות בשחיתות, לא מקושרת לטייקונים ואין בה מורשעים ונחקרים, ניסיון לשכנע את מצביעי המרכז-שמאל לתת את קולם למרצ כדי שתהיה קול חשוב ומשפיע בממשלת מרכז-שמאל, הבטחה להמליץ על הרצוג ולעשות הכל כדי שירכיב את הממשלה, מתקפה על העבודה ויש עתיד שמוכנות לשבת בממשלת נתניהו.
נושא מרכזי - הסדר מדיני, מלחמה בשחיתות, שינוי חברתי-כלכלי, החלפת השלטון.
סיסמאות צפויות - "חייבים ממשלה עם מרצ", "שמאלנים הביתה", "מרצ - הבית של השמאל", "מצביעים מרצ, מחזקים את הרצוג".
ש"ס, העם איתנו:
בחירות קודמות - 11 מנדטים
יו"ר - ש"ס - אריה דרעי (?); העם איתנו - אלי ישי.
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - בבחירות הקודמות בראשות ש"ס עמדה מנהיגות מאוחדת, של ישי, אטיאס ודרעי, והאחדות הזו עמדה בבסיס הקמפיין של ש"ס, יחד עם קמפיין אגרסיבי מאוד שנוהל כנגד הליכוד-ביתנו וכנגד יש עתיד, שכלל גם את התשדיר הזכור "כוכבית גיור", שירד משידור לאחר זמן קצר ומחאה ציבורית גדולה. בסופו של דבר, ש"ס זכתה לתוצאה מאכזבת, אחרי ששמרה על כוחה בלבד ולא גדלה.
הפעם הצרות של ש"ס אז נראות כמשחק ילדים לעומת הצרות שלה עכשיו. הרב עובדיה יוסף הלך לעולמו, אלי ישי התפצל ופרש, דרעי חזר, פרש וכנראה יחזור תכף שוב, מועצת חכמי התורה החדשה לא ממש שולטת במפלגה, בוחרים רבים כבר עזבו לטובת כחלון ובנט, מאמצים נערכים לאחד את המפלגה, רבני יהדות התורה מתערבים וממש לא בטוח שש"ס תעבור את אחוז החסימה.
לא ברור מה יקרה, האם בסופו של דבר יהיה איחוד, האם דרעי יחזור, האם אטיאס או בניזרי יוחזרו. אם ש"ס תרוץ לבד עם דרעי, היא תתעסק במתקפה על ישי ובפנייה לשכבות החלשות, בעוד ישי ינסה לתייג את ש"ס של דרעי כמפלגת שמאל, ויציג את מפלגתו כמפלגה דתית-חרדית-ימנית שתתמוך בנתניהו.
לא ברור, כאמור, מה יעלה בגורל שתי המפלגות האלו.
נסיים בכמה מילים של סיכום ביניים על מערכת הבחירות עד עכשיו. המנצח הגדול של החודש הראשון של מערכת הבחירות הוא נתניהו. הוא הצליח לבלום את ההדרדרות של מפלגתו בסקרים, להביא לבחירתה של הרשימה האופטימלית עבורו בפריימריז בליכוד וייצב את מעמדו בציבור. כרגע, זה נראה שהסיכוי שנתניהו לא ירכיב את הממשלה הבאה הוא נמוך. גם הצמד הרצוג ולבני יוצאים מנצחים, למרות הביקורת הקשה עליהם - הם הפכו את העבודה לאלטרנטיבה ממשית לנתניהו ולאלטרנטיבה היחידה לנתניהו. התמיכה שלה הם זוכים בסקרים היא חלומית, בהתחשב בכך שמפלגת העבודה פתחה את מערכת הבחירות עם 12-13 מנדטים בלבד בסקרים. גם בנט במנצחים, אם כי נראה שמפלגתו הגיעה לרף העליון שלה, 16-17 מנדטים, והיא לא מתרוממת מעליו. על הבית היהודי מוטלת המשימה לנסות להגדיל את הכוח שלהם ע"י העברת מצביעים מישראל ביתנו, ש"ס והליכוד אליהם. המפסידים הגדולים עד כה הם ליברמן ודרעי, בעוד גלאון, כחלון ולפיד לא נמצאים במצב מזהיר, אך שמרו על בסיס משמעותי ויציב, ולא איבדו כמות גדולה של מנדטים.
אסייג את עצמי ואומר, שפרשת הספירה החוזרת של הקולות בליכוד והאפשרות שהרכב הרשימה ישתנה בעקבות הספירה הזו, יחד עם הדימוי הלא-נקי שעשוי להיווצר למפלגה בעקבות סיפור שכזה, עשויה לפגוע בליכוד ולשנות את המומנטום במערכת הבחירות, שעד כה היה יחסית לטובת הליכוד ונתניהו.
מצ"ב עדכון הסקרים - יש כמה תקלות בימים האחרונים, מקווה שעד השבוע הבא יהיה ניתן לתקן אותן. בכל מקרה, המודל מציג את המגמות של השבוע האחרון.
הפעם בבלוג - נבחן את אסטרטגיות הקמפיינים והסיסמאות של כל המפלגות, גם כעת וגם בראייה עתידית, לקראת המשך מערכת הבחירות. לקראת הסוף, נעשה סיכום ביניים של מערכת הבחירות עד עכשיו, אחרי חודש סוער במיוחד.
* כל זכויות היוצרים על התמונות של סמלילי המפלגות שייכות למפלגות כמובן.
אסטרטגיות קמפיינים -
הליכוד:
בחירות קודמות - 31 מנדטים (יחד עם ישראל ביתנו), מתוכם 20 לליכוד (18 בסוף הקדנציה).
יו"ר - בנימין נתניהו
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - צריך ליכוד-ביתנו חזק כדי שיוכל להרכיב ממשלה חזקה. מניעה של נדידת קולות למפלגות אחרות בגלל שחושבים שמעמדו של נתניהו כר"מ מובטח.
הקמפיין של הליכוד יהיה שונה מהפעם הקודמת. הפעם הם רצים לבד, ללא ישראל ביתנו, והפעם, גם יש איום ממשי על המשך השלטון של הליכוד, בניגוד לבחירות הקודמות, שבהם מהלך האיחוד של הליכוד וישראל ביתנו הכריע את הבחירות ואת זהות ראש הממשלה.
אסטרטגיה מסתמנת - חזרה על המנטרה שמי שרוצה את נתניהו כראש ממשלה חייב להצביע ליכוד, מיקוד בנושאי חוץ וביטחון, הדגשת מנהיגותו של נתניהו, התקפות אישיות על הרצוג, לבני ולפיד, שימוש ב"הפחדה", בנושאים כגון איראן, דאעש, חמאס, אבו מאזן, חלוקת ירושלים, הימנעות מהתקפה על בנט, חזרה על המנטרה שמי שמצביע כחלון או ליברמן עלול לקבל ממשלת שמאל, הבלטה של דמויות מתונות, מנוסות ופופולריות כמו ארדן, יעלון, דיכטר, ו"העלמה" של דמויות פחות פופולריות כמו הכ"צים או רגב.
נושא מרכזי - ביטחון, מנהיגות.
סיסמאות צפויות - "ציפי ובוז'י יחלקו את ירושלים", "נתניהו ישמור על הביטחון", "ליכוד חזק = ממשלה חזקה", "הצבעת ליברמן\כחלון, קיבלת גלאון\טיבי\זועבי".
העבודה והתנועה:
בחירות קודמות - 21 מנדטים (15 לעבודה + 6 לתנועה).
יו"ר - יצחק הרצוג
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - פחות רלוונטית כי אז שתי המפלגות רצו בנפרד. העבודה, אז בראשות יחימוביץ', הבליטה מאוד את הנושא החברתי ודי התעלמה מהנושא המדיני. הדבר גרם להגעה של מצביעים חדשים, אבל גרם גם לבריחה של מצביעים ישנים למרצ ולתנועה, המפלגה שלבני הקימה בעקבות הוואקום המדיני שהותירה אחריה יחימוביץ'.
האיחוד של שתי המפלגות הופך אותן למפלגה גדולה ומשמעותית שמאיימת על הליכוד והקמפיין שלהם יצטרך להיות קמפיין שמכוון בצורה רצינית לשלטון.
אסטרטגיה מסתמנת - חזרה על המנטרה שהרשימה המשותפת היא האלטרנטיבה היחידה לנתניהו, הדגשת הפן המרכזי והמתון של המפלגה, מיקוד בנושאים הכלכליים-חברתיים וכישלונו של נתניהו בהם, הצגת אלטרנטיבה מדינית-ביטחונית לנתניהו עם נבחרת ביטחונית (כנראה מופז\ידלין, ביחד עם בר-לב, אולי דמות נוספת), התקפה על הליכוד, נתניהו ובנט, הימנעות ככל האפשר מהתקפת לפיד, כחלון ומרצ, הבלטה של דמויות פופולריות ומנוסות ברשימה כמו יחימוביץ', מופז אם יהיה, סתיו שפיר המוערכת, עמיר פרץ. לא נראה שיהיו יותר מדי "מועלמים" בקמפיין, אולי קצת כבל, מיכאלי, הפחות פופולריים בציבוריות הישראלית. סטנלי גרינברג יהיה, כנראה, היועץ של הרצוג ולבני. עבודתו המוצלחת בעבר עם קלינטון וגם עם ברק עשויה לסייע, יהיה ניסיון לשחזר את הקמפיינים של 92' ו-99' שהביאו לניצחון העבודה על הליכוד.
נושא מרכזי - החלפת השלטון, שינוי כלכלי ומדיני.
סיסמאות צפויות - "ישראל תקועה עם ביבי", "ישראל רוצה שינוי", "מחליפים את השלטון", "נבחרת מנצחת בכלכלה ובביטחון", "שומרים על הביטחון ומביאים הסדר מדיני".
הבית היהודי:
בחירות קודמות - 12 מנדטים
יו"ר - נפתלי בנט
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - הבחירות הקודמות היו הבחירות שבהן הפכה המפד"ל המיושנת והמסואבת למפלגה "קולית", טרנדית, חדשה ומסקרנת, הכל כמובן בזכות מנהיגה נפתלי בנט. בפעם הקודמת הלך הבית היהודי על קמפיין מאוד פשוט, מאוד ישיר - "בנט זה אח" ו-"יש מקום לכולם". הבחירות הקודמות היו הבחירות שבהן הפך הבית היהודי, לפחות בעיני הציבור הרחב, ממפלגה סקטוריאלית למפלגת ימין גדולה ומשמעותית שמדברת לכלל הציבור הישראלי.
הפעם רוצים בבית היהודי לעשות צעד אחד קדימה, ולהפוך ממפלגה של 12 מנדטים למפלגה גדולה, של 17-18 מנדטים לפחות, שתקרא תיגר על השלטון בישראל במערכת הבחירות הבאה.
אסטרטגיה מסתמנת - הצגת הבית היהודי כמפלגת הימין האמיתית היחידה, חזרה על הסיסמה "לא מתנצלים", התקפת ליברמן, כחלון והעבודה, הצגת ליברמן וכחלון כשמאלנים, חזרה על המנטרה שללא בית יהודי גדול השמאל ישב בממשלה (לפיד, הרצוג, לבני), ניסיון להעביר דוברי רוסית, שכבות חלשות ואנשי ימין עמוק לבית היהודי, חזרה על המנטרה (ששימשה אותם גם ב-2013) שהבית היהודי פתוח לכולם. הבלטת בנט, שקד, הרכש החדש ינון מגל, פנייה לקול הרוסי ולקול המזרחי (מצביעי ש"ס), העלמת אריאל, סלומיאנסקי, סטרוק, הפחות פופולריים ויותר קיצוניים. עבודה מאוד נמרצת ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל - הבית היהודי, ובמיוחד נפתלי בנט, הם המפלגה החזקה ביותר ברשתות החברתיות.
נושא מרכזי - ימין חזק, ייצוג לכל שכבות האוכלוסיה.
סיסמאות צפויות - "לא מתנצלים, מצביעים לבית היהודי", "בית יהודי גדול אל מול כל השמאל", "רק בנט יבטיח שלא תקום מדינה פלסטינית", "יש מקום לכולם", "בנט זה אח".
יש עתיד:
בחירות קודמות - 19 מנדטים
יו"ר - יאיר לפיד
אסטרטגיה בבחירות קודמות - בבחירות הקודמות יש עתיד הייתה המפלגה החדשה, המבטיחה, של הפוליטיקה הישראלית. יש עתיד פעלה בחוכמה בפעם שעברה בכך שלא פסלה אף אחד, הציגה עקרונות ברורים ורשימה של אנשים ידועים ומוערכים מכל קצוות החברה הישראלית. האסטרטגיה שלהם אז הייתה התמקדות כמעט מוחלטת בנושא החברתי-כלכלי, ובמיוחד מצוקת הדיור, ובנושא השיוויון בנטל. ההחלטה של שלי יחימוביץ' להצהיר שלא תשב עם נתניהו בממשלה שיחקה לטובת יש עתיד, והיא הצליחה להביא קולות רבים גם מן השמאל וגם מן הימין.
אחרי שנתיים של ישיבה בממשלה, יש עתיד צריכה להמציא את עצמה מחדש. את מצביעי מפלגות הטרנד היא איבדה לכחלון; אנשי הימין הרך שהצביעו ללפיד כנראה כבר לא יצביעו לו; ואנשי המרכז-שמאל צפויים לעבור למפלגת העבודה בעקבות האיחוד עם לבני. אז כאמור, את הטרנדיות וההבטחה למשהו חדש תפס כחלון, את ההבטחה לשינוי כלכלי-חברתי ומדיני-ביטחוני תפסו הרצוג ולבני ועל הזירה האינטרנטית השתלט בנט. אז מה נותר ללפיד? הרבה זמן לתקן ותקציב פרסום גדול (המפלגה הגדולה בכנסת).
אסטרטגיה מסתמנת - הצגת יש עתיד כמפלגה הגדולה היחידה שהיא נקייה ולא מושחתת, הדגשת הרפורמות שיש עתיד קידמה בממשלה, אג'נדה חילונית, מתקפה אישית על נתניהו, חזרה על המנטרה שרק מרכז גדול יכול להחליף את הימין, הצגת מפלגת העבודה כמפלגת שמאל, והבטחה להמשיך ולממש את הרפורמות לאחר הבחירות, תוך האשמת נתניהו, ליברמן ובנט בבלימת הרפורמות מסיבות אינטרסנטיות. הזרמת דם חדש למפלגה ע"י צירוף דמויות בולטות (כמו חיים ילין שהצטרף).
נושא מרכזי - מלחמה בשחיתות, אג'נדה חילונית, קידום רפורמות חברתיות, החלפת השלטון.
סיסמאות צפויות - "באנו לשנות", "נלחמים בשחיתות השלטונית", "רק יש עתיד יכולה להחליף את נתניהו", "שומרים על מעמד הביניים", "לא ניתן לנתניהו לעצור אותנו".
כולנו בראשות משה כחלון:
בחירות קודמות - לא התמודדה
יו"ר - משה כחלון
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - לא התמודדה כאמור.
האניגמה של הבחירות הקרובות. מפלגת הטרנד\מרכז התורנית, הפעם יותר פונה לשכבות החלשות ולמצביעי ליכוד וש"ס מאשר קודמותיה. מפלגה שיכולה לסיים עם 5-6 מנדטים ויכולה בהחלט גם לסיים עם 15-16.
אסטרטגיה מסתמנת - הצבת כחלון, הפופולרי מאוד בציבור, במרכז הקמפיין, הצגת הישגיו של כחלון כשר תקשורת ורווחה, הצגת רשימה של אנשים חברתיים, פנייה לשכבות החלשות, חזרה על המנטרה שרק כחלון יכול להתמודד עם המונופולים, עם הוועדים ועם מוקדי הכוח בכלכלה, התמקדות כמעט מוחלטת בנושאים חברתיים ובייחוד בנושא הדיור, הצבת אנשים בעלי ניסיון ביטחוני-מדיני כדי להתמודד במקרה הצורך עם סוגיות אלו (מייקל אורן, כנראה גם גלנט), פנייה לקול הנשי ע"י הצבה של 5 נשים ב-11 המקומות הראשונים.
נושא מרכזי - שינוי חברתי-כלכלי, שבירת מונופולים, דאגה לשכבות החלשות ולמעמד הביניים.
סיסמאות צפויות - "כולנו כחלונים", "כחלון חזק מול המונופולים", "שוברים את המונופולים, עוזרים לעניים", "מכריעים את הבירוקרטיה".
בחירות קודמות - 31 מנדטים (יחד עם הליכוד), מתוכם 11 לישראל ביתנו (13 בסוף הקדנציה).
יו"ר - אביגדור ליברמן
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - רצה ביחד עם הליכוד, ראו סעיף זה אצל הליכוד.
אם לפיד צריך להמציא את עצמו מחדש, אז ליברמן צריך לעשות זאת עם תנאים הרבה יותר קשים ועם סיכויי הצלחה הרבה יותר נמוכים. את הקול שמימין לליכוד הוא איבד לבנט, הקול הרוסי כבר לא בכיס שלו, ובעצת יועצו ארתור פינקלשטיין הוא פנה למרכז המפה, מה שגרם לאיבוד קולות נוסף. אם כל זה לא מספיק, התפוצצות פרשת השחיתות גרמה לקריסה של ממש. נותר רק בייס קטן של יוצאי חבר העמים, כ-6-7 מנדטים.
אסטרטגיה מסתמנת - דחיקת דמויות ימניות מדי ולא פופולריות, כגון לנדאו (שכבר פרש), יאיר שמיר, ייתכן שגם השר לביטחון פנים אהרונוביץ', הצגת ליברמן כאדם היחיד שיכול להביא ביטחון והסדר מדיני בטוח, פנייה לקול הרוסי ע"י הבטחה למימוש הרפורמות של ברית הזוגיות ושינוי שיטת הממשל, רפורמת הנאמנות למדינה, צירוף דמויות חדשות ומושכות אלקטורט (כמו שרון גל שהצטרף היום), מתקפה על נתניהו ובנט והצגת ליברמן כאדם שמקיים את מה שהוא מבטיח. בנוסף, הצגת ישראל ביתנו כמפלגה נרדפת ע"י רשויות החוק ובעלי אינטרסים.
נושא מרכזי - ביטחון, הסדר מדיני אזורי, שינוי שיטת הממשל.
סיסמאות צפויות - "רק ליברמן יביא שלום בטוח", "ליברמן - אני מאמין לו!", "בלי נאמנות - אין אזרחות!", "מילה זו מילה", "לא ניתן למשטרה לרדוף אותנו".
מרצ:
בחירות קודמות - 6 מנדטים
יו"ר - זהבה גלאון
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - בבחירות הקודמות מרצ הציגה את עצמה כמפלגת השמאל היחידה, כבית של השמאל ושל השמאלנים, תקפה את מפלגות המרכז והבטיחה שהיא תהיה המפלגה היחידה שקול עבורה זה קול בטוח נגד ביבי. הקמפיין המוצלח, יחד עם התזוזה של העבודה בראשות יחימוביץ' לכיוון המרכז והצבתה של זהבה גלאון בראש הרשימה שהזרימה דם חדש, הביא להכפלת הכוח של מרצ ולהישג גדול בבחירות.
הפעם ניצבת מרצ בפני בעיה קשה - אחוז החסימה הגבוה עשוי, בקונסטלציה מסוימת, להשאיר אותה בחוץ, והאיחוד של לבני והרצוג לוקח לה מצביעים. עם זאת, אי אפשר לשלול אפשרות שעם קמפיין טוב ועבודת שטח מרצ תתחזק ל-7-8 מנדטים.
אסטרטגיה מסתמנת - הדגשת הסיסמה שמרצ חזקה תמנע הקמת ממשלת ימין, המפלגה היחידה שמבטיחה לא לשבת בממשלת נתניהו, הצגת מרצ כבית של השמאל וכמפלגה היחידה שלא מתביישת שהיא שמאל, הצגת פעולותיה של מרצ בכנסת האחרונה, הצבת דגש על כך שמרצ היא אחת מהמפלגות היחידות שנלחמות בשחיתות, לא מקושרת לטייקונים ואין בה מורשעים ונחקרים, ניסיון לשכנע את מצביעי המרכז-שמאל לתת את קולם למרצ כדי שתהיה קול חשוב ומשפיע בממשלת מרכז-שמאל, הבטחה להמליץ על הרצוג ולעשות הכל כדי שירכיב את הממשלה, מתקפה על העבודה ויש עתיד שמוכנות לשבת בממשלת נתניהו.
נושא מרכזי - הסדר מדיני, מלחמה בשחיתות, שינוי חברתי-כלכלי, החלפת השלטון.
סיסמאות צפויות - "חייבים ממשלה עם מרצ", "שמאלנים הביתה", "מרצ - הבית של השמאל", "מצביעים מרצ, מחזקים את הרצוג".
ש"ס, העם איתנו:
בחירות קודמות - 11 מנדטים
יו"ר - ש"ס - אריה דרעי (?); העם איתנו - אלי ישי.
אסטרטגיה בבחירות הקודמות - בבחירות הקודמות בראשות ש"ס עמדה מנהיגות מאוחדת, של ישי, אטיאס ודרעי, והאחדות הזו עמדה בבסיס הקמפיין של ש"ס, יחד עם קמפיין אגרסיבי מאוד שנוהל כנגד הליכוד-ביתנו וכנגד יש עתיד, שכלל גם את התשדיר הזכור "כוכבית גיור", שירד משידור לאחר זמן קצר ומחאה ציבורית גדולה. בסופו של דבר, ש"ס זכתה לתוצאה מאכזבת, אחרי ששמרה על כוחה בלבד ולא גדלה.
הפעם הצרות של ש"ס אז נראות כמשחק ילדים לעומת הצרות שלה עכשיו. הרב עובדיה יוסף הלך לעולמו, אלי ישי התפצל ופרש, דרעי חזר, פרש וכנראה יחזור תכף שוב, מועצת חכמי התורה החדשה לא ממש שולטת במפלגה, בוחרים רבים כבר עזבו לטובת כחלון ובנט, מאמצים נערכים לאחד את המפלגה, רבני יהדות התורה מתערבים וממש לא בטוח שש"ס תעבור את אחוז החסימה.
לא ברור מה יקרה, האם בסופו של דבר יהיה איחוד, האם דרעי יחזור, האם אטיאס או בניזרי יוחזרו. אם ש"ס תרוץ לבד עם דרעי, היא תתעסק במתקפה על ישי ובפנייה לשכבות החלשות, בעוד ישי ינסה לתייג את ש"ס של דרעי כמפלגת שמאל, ויציג את מפלגתו כמפלגה דתית-חרדית-ימנית שתתמוך בנתניהו.
לא ברור, כאמור, מה יעלה בגורל שתי המפלגות האלו.
נסיים בכמה מילים של סיכום ביניים על מערכת הבחירות עד עכשיו. המנצח הגדול של החודש הראשון של מערכת הבחירות הוא נתניהו. הוא הצליח לבלום את ההדרדרות של מפלגתו בסקרים, להביא לבחירתה של הרשימה האופטימלית עבורו בפריימריז בליכוד וייצב את מעמדו בציבור. כרגע, זה נראה שהסיכוי שנתניהו לא ירכיב את הממשלה הבאה הוא נמוך. גם הצמד הרצוג ולבני יוצאים מנצחים, למרות הביקורת הקשה עליהם - הם הפכו את העבודה לאלטרנטיבה ממשית לנתניהו ולאלטרנטיבה היחידה לנתניהו. התמיכה שלה הם זוכים בסקרים היא חלומית, בהתחשב בכך שמפלגת העבודה פתחה את מערכת הבחירות עם 12-13 מנדטים בלבד בסקרים. גם בנט במנצחים, אם כי נראה שמפלגתו הגיעה לרף העליון שלה, 16-17 מנדטים, והיא לא מתרוממת מעליו. על הבית היהודי מוטלת המשימה לנסות להגדיל את הכוח שלהם ע"י העברת מצביעים מישראל ביתנו, ש"ס והליכוד אליהם. המפסידים הגדולים עד כה הם ליברמן ודרעי, בעוד גלאון, כחלון ולפיד לא נמצאים במצב מזהיר, אך שמרו על בסיס משמעותי ויציב, ולא איבדו כמות גדולה של מנדטים.
אסייג את עצמי ואומר, שפרשת הספירה החוזרת של הקולות בליכוד והאפשרות שהרכב הרשימה ישתנה בעקבות הספירה הזו, יחד עם הדימוי הלא-נקי שעשוי להיווצר למפלגה בעקבות סיפור שכזה, עשויה לפגוע בליכוד ולשנות את המומנטום במערכת הבחירות, שעד כה היה יחסית לטובת הליכוד ונתניהו.
מצ"ב עדכון הסקרים - יש כמה תקלות בימים האחרונים, מקווה שעד השבוע הבא יהיה ניתן לתקן אותן. בכל מקרה, המודל מציג את המגמות של השבוע האחרון.
No comments:
Post a Comment