Saturday, 21 February 2015

בחירות 2015 - הנושאים שלא תשמעו עליהם

3.5 שבועות ליום הבוחר, המפלגות מדשדשות סביב אותם מספרים, הנושאים החשובים לא ממש בולטים בסדר היום הפוליטי, ונדמה שהרכבת הקואליציה הבאה תהיה סיוט של ממש. השבוע נעסוק בנושאים שלא ממש דנים בהם, ואילו מפלגות שמות אותם על סדר היום, בשאלה עד כמה הסקרים שנערכים עכשיו יהיו קרובים לתוצאות האמת, ועל מה שצפוי לנו בשבועות הקרובים במערכת הבחירות הזו.
איכות הסביבה - איכות הסביבה היא נושא מאוד חשוב, אבל נושא שלא נדון כמעט בכלל במערכת הבחירות הזו. לפני פחות מ-3 חודשים, התרחש בשמורת הטבע עברונה שבערבה אסון אקולוגי, בעקבות דליפה של נפט מצינור אילת-אשקלון. מאז לא טרחו בממשלת ישראל לעסוק בנושא ולחקור את הנושא, לבדוק האם הייתה רשלנות, ולהיערך למקרה של אסון אקולוגי נוסף שכזה. רק בנס הסתיים האירוע האחרון ללא נפגעים בנפש. האם למישהו אכפת מהנושא? לא ממש. את סגן השר לאיכות הסביבה, אופיר אקוניס, ראיתם בשבועות האחרונים במסיבת עיתונאים בנושא עמותת V15, מה שכונה ע"י הליכוד "פרשת העמותות 2" והסתיים במהומה על לא מאומה כשהשבוע הליכוד משך את עתירתו כנגד הארגון וכנגד המחנה הציוני ומרצ (שנטען כנגדן מטעם הליכוד שמפעילות את הארגון בצורה לא חוקית). במסיבת עיתונאים בנושא הפקת לקחים מהאסון האקולוגי בעברונה לא ראיתם אותו, מכיוון שלו ולמפלגתו פשוט לא אכפת מהנושא. אי אפשר לצפות ממפלגה שלא מציגה מצע ומזלזלת בבוחריה, לעסוק בנושא חשוב שכזה. אלא שהנושא לא נמצא גם על סדר יומן של מפלגות נוספות, כמו ישראל ביתנו, הבית היהודי ויש עתיד, שלוש מפלגות שחברו לליכוד בממשלה האחרונה, בשם "מלחמתן בוועדים הגדולים", במטרה להקים נמל חדש בחיפה, נמל שיגדיל עוד יותר את זיהום האוויר באזור חיפה, שהוא גם כך גבוה בצורה קיצונית ומסכנת חיים. הפקת לקחים מאסון הטבע בעברונה, צמצום זיהום האוויר, דאגה לזכויות בעלי חיים, תחבורה ציבורית טובה ונקייה, הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת - כל אלו מעניינים רק שלוש מפלגות, המחנה הציוני, מרצ והרשימה הערבית המשותפת. רק שלוש מפלגות אלו מציבות ברשימתן מועמדים עם רקורד סביבתי מוכח ועם מצע סביבתי, רק אלו מבטיחות לצמצם את זיהום האוויר ולא להגדיל אותו ע"י בניית נמל מזהם נוסף בחיפה מוכת הזיהום ומחלות הריאה הכרוניות. דברים אלו לא נכתבים כדי להאדיר את שלוש המפלגות האלו, אלא בעיקר כדי להעיד על עליבותן של שאר המפלגות המרכזיות מתמודדות בבחירות אלו. את הימין וכנראה גם את המרכז הנושא פשוט לא מעניין. גלעד ארדן עשה הרבה דברים חיוביים בתפקידו כשר להגנת הסביבה בממשלה הקודמת, אך מאז שעזב את המשרד, דאגה מפלגתו ושותפותיה הטבעיות בעיקר לאינטרסים, תוך כדי התעלמות מצרכים סביבתיים, כפי שהעיד הביטול של חוק השקיות המבורך של עמיר פרץ לאחר שזה פרש מתפקיד השר האחראי ע"י יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ רגב, במה שנראה כמעשה שמטרתו לשרת אינטרסים אישיים ו"לנקום" בפרץ לאחר שהתפטר. נושא איכות הסביבה הרבה יותר חשוב ממה שמספרים לנו. כשאתם הולכים להצביע, תיקחו גם את הנושא הזה בחשבון. הוא חשוב.











לוגו התנועה הירוקה, שהשתלבה ברשימת המחנה הציוני (יו"ר התנועה הירוקה שוריינה במקום ה-25 ברשימה).
המאגר הביומטרי - עוד נושא חשוב מאוד שלא עולה בכלל לכותרות בבחירות האלו. המאגר הזה הוא כל כך מסוכן, בגלל שמרשם האוכלוסין של מדינת ישראל כבר נפרץ עשרות פעמים. אותה רשת ביטחון, הכל כך גרועה, ששומרת על מרשם האוכלוסין, אמורה לשמור על טביעות האצבעות ותווי הפנים שלנו מפני הפצה ויראלית והגעה של הפרטים האלו לגורמים עוינים במיוחד. בשביל לקבל עוד קצת מידע על הסכנה הזו, ולמה זה נושא כל כך חשוב בחיים שלנו, אני מפנה למאמר של פרופ' קרין נהון מיוני 2013, מאמר שיש לו רלוונטיות גדולה גם שנה וחצי אחרי: http://ekarine.org/heb/2013/06/makor/. אלו מפלגות הן היחידות שמתנגדות למאגר הביומטרי? איזו הפתעה, אותן שלוש מפלגות שמתעניינות באיכות הסביבה. המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת. יש עתיד הייתה בהתחלה מתנגדת חריפה, אבל בפליק-פלאק אופייני הצטרפה מהר מאוד לרשימת התומכים. אציין לרעה את המחנה הציוני בנושא, למרות ההתנגדות שלהם, מכיוון שח"כ מאיר שטרית מהתנועה היה מהיוזמים והמקדמים הבולטים ביותר של המאגר האיום הזה. שטרית פרש מהחיים הפוליטיים, וכולי תקווה שכעת המחנה הציוני כולו, העבודה (שהתנגדה לאורך כל הדרך) והתנועה, יתאחדו בהתנגדותם לדבר המזעזע הזה. עוד נושא שכדאי שתקחו בחשבון לפני שאתם הולכים להצביע.
הדיור הציבורי - עוד נושא שלא ממש שומעים עליו. ב-1997 חוקק ח"כ לשעבר רן כהן ממרצ את חוק הדיור הציבורי, שמטרתו הייתה לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם בהנחה גדולה. מאז החוק לא ממש יושם, נדחה שוב ושוב בחוק ההסדרים, ובנוסף, זכאי דיור ציבורי על פי הקריטריונים (אנשים ברמת עוני מסוימת) לא ממש זכו להיכנס לתוך דירות של הדיור הציבורי שמגיע להם לגור בהן על פי החוק במדינה. בתפקידו כשר השיכון, התנהלותו של אורי אריאל מהבית היהודי בשנתיים האחרונות לא הייתה חיובית במיוחד. אני מצרף וידאו של כתבת תחקיר של חיים ריבלין מחדשות ערוץ 2, כיצד לכאורה התבצע שוד ומחטף של הדיור הציבורי ומכירת דירות דיור ציבורי בהוזלה, לכאורה, לעמותות דתיות המקורבות לבית היהודי במקום לזכאים - https://www.youtube.com/watch?v=DOgtvuzFY7I. עוד נקודה למחשבה לפני הבחירות הקרובות.
סקרים - 24 יום נותרו עד ליום הבוחר, שבו 5,881,696 בעלי זכות בחירה יוכלו לצאת ולהצביע ולבחור את גורל המדינה ב-4 השנים הקרובות. הסקרים האחרונים מצביעים על תופעה של דשדוש ושל עמידה במקום. אין התקדמות או פריצה משמעותית של מפלגה והנתונים די דומים לנתונים מהשבוע שעבר ומהשבועות שקדמו לו. זהו המצב שאנחנו צפויים לראות בסקרים עד לימים האחרונים. רק אז, בימים האחרונים שלפני הבחירות, יחלו המתלבטים, שמהווים בערך 20% מכלל המצביעים, לנוע לעבר מפלגות מסוימות ולגבש את החלטתם. חלק לא מבוטל מהמתלבטים האלו, בערך חצי מהם (כלומר, 10% מהמצביעים) יחליטו רק ביום הבחירות עצמו ואפילו בקלפי עצמה. האתגר של המפלגות, הגדולות בעיקר, עד אז, הוא לשמור ולתחזק את קהל המצביעים שלהן, מכיוון שיש גם מצביעים שהחליטו אבל הם "פריכים" (עשויים לשנות את דעתם) ולנסות להסיט את סדר היום לנושאים המתאימים להן (העבודה, יש עתיד, כולנו לצד החברתי-כלכלי בעיקר, הליכוד והבית היהודי לצד המדיני-ביטחוני). יש כ-25 מנדטים של מתלבטים. רוב המתלבטים האלו הם בתוך גוש ולא מתלבטים בין גוש לגוש, אבל עדיין, המתלבטים הם אלו שיקבעו את תוצאות הבחירות, וביום הבחירות אנחנו צפויים לראות את התופעה שראינו במערכות הבחירות הקודמות: מפלגה מסוימת, בגוש מסוים, שתפרוץ ותיקח קולות גם מהגוש שלה וגם מהגוש הנגדי. ראינו את זה עם שינוי ב-1999 וב-2003, עם הגמלאים ב-2006, עם קדימה ב-2009 ועם יש עתיד ב-2013. מי יעשה את הפריצה ביום הבחירות? את התשובה לשאלה הזו נדע רק ב-22:01 ב-17.3. ובינתיים, בגזרת הסקרים, כפי שציינתי קודם, דשדוש. יש התחזקות קלה של המחנה הציוני לאחר שבוע-שבועיים של מספרים חלשים יחסית, ומנגד היחלשות קלה של הליכוד, כנראה בעקבות דו"ח המבקר. כרגע יש שיוויון, פחות או יותר, בין המפלגות. צריך לשים לב שמאז דצמבר שתי המפלגות האלו נעות בציר 23-25. מדי פעם חריגה של מנדט למטה או למעלה, אבל אלו המספרים שאנחנו רואים כבר מאז דצמבר. יש עתיד ממשיכה במגמה של התחזקות קלה, בחלק מהסקרים היא כבר פורצת לעבר 11-12, בשאר הסקרים היא מגיעה ל-10. גם יש עתיד נעה ברוב הסקרים מאז דצמבר בציר 9-11. מפלגתו של כחלון, גם כן, באותם מספרים כבר הרבה זמן. לרוב 7-8, לעיתים פורצת ל-9-10. אין שינוי רדיקלי. גם מרצ וישראל ביתנו מסתובבות על הציר של מעל אחוז החסימה, של 5-6, לעיתים 4. יחד של אלי ישי קפצה ל-5 מנדטים לאחר האיחוד עם עוצמה לישראל, המגמה הזו נבלמה וכעת היא מעל אחוז החסימה אבל עם 4 בלבד. ש"ס ויהדות התורה גם כן זוכות לכ-7 מנדטים לכל אחת ברוב הסקרים. הבית היהודי החל במגמת התאוששות קלה אחרי הקריסה שבאה בעקבות פרשת אוחנה, אבל עדיין הסקרים הטובים ביותר עבורם הם 13 מנדטים, רחוק מה-16 היציב שהיה להם במשך כחודשיים.

3 comments:

דניאל קלטי said...

נו, טוב לראות, שעוד מישהו מלבדי מודע, בכלל, לנושא הסביבתי. כבר התחלתי להאמין, שאני לחלוטין לבד בזה.

יחד עם זאת, לצערי עליי לחלוק עליך. כפי שכתבתי כאן: https://qelettithoughts.wordpress.com/2015/02/16/%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9d/ לאף מפלגה, אין מצע סביבתי ואין שום התייחסות שהיא לסביבה. למערך (כלומר, ה"עבודה" והנספחת להּ), אין שום מצע, אלא אך ורק אוסף סטיקרים אידיוטיים, על "אנחנו והוא", המייצגים פרסונאליזציה חולנית (אישים במקום מפלגות ואישיות, במקום דרך) ומתחזים ל"מצע"; הסביבה, על-כל-פנים, אינה מוזכרת שם כלל (אלא-אם-כן נוסף עוד סטיקר ססמאתי, ריק מכל מהות ממשית, מאז יום שני שעבר). מס' 25 אצלם, היא מן "התנועה הירוקה"? נו, שוין. אין לי ולו קצה-קצהו של שבב מיקרוסקופי של אמון, באיש מאנשי "התנועה הירוקה" דנן ואינני מאמין ולו לשניה אחת, שלכשתיכנס לכנסת, באמת תעשה שם דבר-מה חיובי, למעט (אולי) איזושהי הצהרה ריקה לעיתונות מדי-פעם. אז - אם נוכחותהּ ברשימה, ממלאתך תקווה, מוטב להתפכח.

באשר ל"רשימה המשותפת" (להּ התכוונתי להצביע) - כל מצעהּ, עוסק אך ורק במאבק בגזענות ובתמיכה במו"מ אמיתי וכן לשלום, במאבק באפליית-ערבים... אוקיי, נושאים חשובים ללא-ספק, אבל - הסביבה?

לכתוב "צדק סביבתי", זה דבר עוד יותר ריק מתוכן, מאשר שלט-בחירות, של הרצוג ולבני. מהו "צדק סביבתי"? צדק סביבתי *למי*? לחיות? לטבע? לעצים? או שמא, רק לאדם מגיע צדק, לשיטתם - ואילו כל השאר: שישמשוהו - או שימותו? מהו "צדק סביבתי"? יכול אדם להאמין, גם, ש"צדק סביבתי = בית צמוד-קרקע עם מדשאה גדולה ויפה לכל" ולעזאזל השטחים הפתוחים ובתי-הגידול, של אינספור חיות...

ו"מרצ"... נו, אם ראיתי מפלגה, בעלת הסטוריה ארוכה ובלתי-מפוארת, של זגזוגים ובגידה בוטה, בכל הבטחותיהם לבוחרים!! נפלא ממני, כיצד *מישהו* מסוגל, עדיין, לתת בכנופיה הזאת, איזשהו אמון - ולו הקל שבקלים. הייתי מתחיל לפרט, את כל זגזוגיהם הנבזיים והולכת-השולל המתועבת מצדם, אלא שאם נפתח בזה, תהפוך, תגובתי זו, לספר עב-כרס. מה-גם, שסרטון-החתונה שלהם, ממצבם סופית כפריק-שואו, מטופשים והזויים אף יותר מ"עלה ירוק". שייעלמו סוף-כל-סוף מן המליאה וניפטר, בשעה טובה, מעונשם.

בנגע למאגר (שאגב: ידלוף או לא, זוהי שאלה משנית; הזוועה כאן, הינה עולם-"1984", א-לה-שטאזי, *לא* "דליפה לגורמי-פשיעה"), האדם היחיד, שיש לו רקורד של התנגדות לזוועה, הוא דב חנין מן הרשימה המשותפת; על כל השאר, לא הייתי בונה, בשום-פנים-ואופן.

לעומת-זאת, בכל הנגע לדיור הציבורי, מזה ולהעברות בלתי-חוקיות למתנחבלים, מזה: כל עוד סתיו בכנסת, אני שקט.

Yonatan Amir said...

לא מובנת לי תגובתך. קודם כל, אשמח לשמוע דוגמה אחת למשהו שמרצ הבטיחה לבוחריה ולא עשתה, למעט ב-1999 כשהבטיחה שלא תשב עם ש"ס וישבה. זגזוגים של מרצ? לא מבין למה כוונתך, באמת שלא. מרצ תמיד הייתה בחזית בכל נושא קריטי וחשוב בנושא השלום, בנושא השיוויון ובנושא הסביבה. אני צריך לפרט כאן את מעשיהם של מוסי רז ותמר זנדברג בתחום? אז עשו סרטון חתונה. באמת בגלל זה לתייג אותם כפריק שואו? היום זה שם המשחק, סרטונים מצחיקים, ומי שלא עושה כאלו לא קיים. למרצ יש מצע, יש עמדות, ויש רקורד של עשייה שאני חושב שאי אפשר לחלוק עליו. בכל מקרה, גם אם המחנה הציוני לא משהו, מרצ זה זגזוג (המפלגה האחרונה שאפשר להגיד עליה שהיא מזגזגת. אולי טהרנית, אשכנזית, אליטיסטית, אבל מזגזגת?) והרשימה המשותפת לא מתעסקת בנושא, עדיין המשך שלטון הימין יביא לקידומו של אותו מאגר ביומטרי איום, לחוקי לאום, למלחמות ולאפליה. אני אתגבר על טהרנות וצדקנות, ועל תלונות שאולי יש לי כלפי המפלגות האלו, ואלך לקלפי, יחד עם עוד הרבה אחרים, כדי למנוע את המשך תופעת ביבי-בנט-ליברמן, וכן צריך פרסונליזציה, כי האישים האלו הובילו את ישראל לעברי פי פחת והם ימשיכו לעשות את זה אם לא נעצור אותם. זה הכל מבחינתי, ואני שמח שיש עוד אנשים שחושבים כמוני, שגם אם לא נעים לנו, ולא נוח לנו, ועצבנו אותנו קצת, לא נוכל להשלים עם המשך המצב הנוכחי ולא נשב בבית מתוך צדקנות או נבזבז את קולנו על מפלגה שתקבל 5,000 קולות שילכו לפח.

דניאל קלטי said...

כמה מזגזוגיה של "מרצ" ובגידותיה בבוחריה:
מתחייבים להתנגד למאגר - ואז כורתים ברית-הסכם-עודפים, עם "ציפי" וע"י כך, גם עם שטרית ומאוחר יותר, גם תומכים בשטרית לנשיאות(!!).
יוצאים בתקיפות, נגד החולדה, רצים נגדו בעיריית ת"א, מתחייבים להחליפו - או להיות, אופוזיציה לוחמת לו - ושנייה ורבע לאחר הבחירות, מזנקים, בחדווה מבחילה, על עגלת-הגועליציה.
מפגינים שנים נגד ברקת, אז תומכים בו בהתלהבות (גלאון כופה, די-בברוטאליות, על מועמד-השמאל מטעמהּ להסיר מועמדותו, על-מנת שלא לפגוע, בברקת החמודי...) - ואז, מייד לאחר הבחירות: אוי, ברקת הימני הרשע!!
תומכת בתקציבים, המכילים אפשרות ל"רווחים כלואים" ועוד מתנות לעשירים - ואז, לפתע, משתלטת על הפגנה נגדם, מה, תמיד היינו חברתיים ונגד הטייקונים...
בעיריית רחובות: רגע לפני הבחירות: הכי סביבתיים ואופוזיציונריים בעולם, שנייה אחת אחריהן: הנאמנים והצייתניים, מבין כלל חברי הגועליציה העירונית ומובילי רצח-העצים האינטנסיבי בעיר (לצד נציגת "התנועה הירוקה", רוויית-השחיתות והמכורה לג'ובים).
פרשת קיבוץ יקום.
וזוהי רק רשימה חלקית מאד, של מספר מצומצם מאד מבין המוני המקרים, שאירעו בעשור הנוכחי...

שתבין, אני מכיר את "מרצ": באתי משם. התחלתי אצלם.

בוודאי, אני מסכים איתך לחלוטין, כמובן, באשר לימין; אבל, מנקודת-המבט הסביבתית, אין שום הבדל שהוא, בין כלל המפלגות: גוש הומוגני לחלוטין, בן 120 מנדטים, של אוייבי-הסביבה ומכחידיה. ובדיוק כשם שלא אצביע, לימין הקיצוני המדיני (ליברמן, בנט, ישי...) = כך גם לא אצביע, לימין הקיצוני הסביבתי (כולם ללא יוצא-מן-הכלל).