השבוע בבלוג אני אעסוק בתשדירי התעמולה הגדולים בהיסטוריה של הבחירות בישראל, לרגל פתיחת שידורי התעמולה השבוע ביום ג'. אחר כך ארחיב בנושא הנסיקה של לפיד ויש עתיד בסקרים בשבועות האחרונים אל מול הירידה של הליכוד והדשדוש של המחנה הציוני.
דירוג תשדירי התעמולה ההיסטוריים -
דירוג תשדירי התעמולה ההיסטוריים -
10. המפד"ל קוראת לך, המפד"ל 1984: התשדיר הזכור של המפד"ל ממערכת הבחירות של 1984. אמנם זה נגמר ב-4 מנדטים בלבד, אבל התשדיר הפך לקאלט.
9. ישראל חזקה עם פרס, העבודה 1996: אותו מקצב ואותה מנגינה של תשדיר הבחירות המנצח מ-1992, אבל גם התשדיר הזה לא עזר לפרס, שהפסיד לנתניהו בפער של כ-30,000 קולות בלבד (בבחירות ישירות), בעיקר בגלל קמפיין מנומנם, רצף פיגועים וקמפיין נכון של הליכוד מנגד.
בדקות 2:25-4:58 בסרטון הבא.
8. מאמינים בך מצנע, העבודה 2003: עוד תשדיר זכור מקמפיין לא מוצלח. האלוף במיל' וראש עיריית חיפה דאז זכה בראשות העבודה והסתמן כהבטחה החדשה של המפלגה אבל נחל תבוסה קשה בבחירות עם 19 מנדטים בלבד. טוב, לפחות נזכור את הג'ינגל.
7. טועה, טעות, טעינו, המערך 1984 - התשדיר של המערך מבחירות 1984 בכיכובם של חברי הגשש החיוור, שהוצגו כמאוכזבי ליכוד. מנגד, שלף הליכוד את השחקן והמנחה ספי ריבלין ז"ל, ואת הילדה ליסה פרץ מקרית שמונה (שלימים הפכה לעורכת מוסף "גלריה" של עיתון הארץ). תוצאות הבחירות האלו הניבו ניצחון למערך, אבל תיקו גושי כפה הקמת ממשלת אחדות לאומית ורוטציה.
https://www.youtube.com/watch?v=BTzh0pcD1zo
https://www.youtube.com/watch?v=BTzh0pcD1zo
6. זה או ציפי או ביבי, קדימה 2009 - ג'ינגל אין בתשדיר הזה, אבל זהו אחד התשדירים המוצלחים ביותר אי פעם. הקמפיינר ראובן אדלר, היום במחנה הציוני, הגה את הסיסמה המוצלחת "או ציפי או ביבי", שהובילה למעבר מאסיבי של קולות מן העבודה ומרצ (שהתרסקו כמעט לחלוטין) ומן המפלגות הירוקות שהיו על סף אחוז החסימה, אל קדימה שהצליחה לעקוף את הליכוד בליל הבחירות. ממשלה לא יצאה מזה, לצערה של לבני.
https://www.youtube.com/watch?v=WUR6LMgcQLM
https://www.youtube.com/watch?v=WUR6LMgcQLM
5. הליכוד זה נכון, הליכוד 1992 - מערכת הבחירות ב-1992 הסתיימה בתבוסה לליכוד, אבל הג'ינגל ההיסטורי הזה מלווה את המפלגה עד היום.
https://www.youtube.com/watch?v=cS-z4IYSrKQ
4. עושים שלום בטוח, הליכוד 1996 - הקמפיין עם הסיסמה המבטיחה מבחירות 1996 היה אחד מהגורמים שהביאו לנתניהו את הניצחון. בניגוד למערכת הבחירות הנוכחית, נתניהו של אז פנה למרכז, הבטיח ליישם את הסכמי אוסלו ולהמשיך בתהליך השלום בצורה בטוחה יותר. במקביל, הקמפיין של "פרס יחלק את ירושלים", ופיגועי הטרור של מרץ 1996, גרמו לנדידה של קולות מתלבטים בעלי עמדות מרכז מפרס לנתניהו, מה שהכריע את הבחירות לטובתו.
https://www.youtube.com/watch?v=61vSrAadkrg
3. רק שרון יביא שלום, הליכוד 2001 - עוד קמפיין מוצלח של "פורום החווה" בהובלת הקמפיינרים ראובן אדלר ואייל ארד. אריק שרון, שהיה אחד הפוליטיקאים השנואים ביותר על הציבור, וזוהה עם הכישלון של מלחמת לבנון הראשונה, עבר שינוי תדמית על ידי הקמפיינרים. שיאו של שינוי התדמית היה בתשדירי הבחירות של 2001, שהציגו אותו בתור סבא חביב, אדם חם ומשפחתי ומנהיג שיוכל להוביל לשלום (אחרי שבמשך שנים היה שנוא השמאל). אל מול ברק, שכהונתו בת השנתיים הסתיימה במפח נפש, זה הספיק לניצחון סוחף בבחירות האישיות, ואחר כך לעוד ניצחון סוחף בבחירות 2003 מול מצנע. והנה הג'ינגל, לצערי בלי התשדיר שלא ניתן היה למצוא.
https://www.youtube.com/watch?v=0Ow9mPzvNj8
2. ממשלה עם מרצ, מרצ 1992 - לפני הבחירות ב-1992 החליטו שלוש מפלגות שמאל קטנות, רצ, מפ"ם ושינוי (שהייתה יותר מפלגת מרכז), להתאחד למפלגה אחת. שלוש מפלגות שייצגו בעיקר ציבור קטן, אנשי הקיבוצים ופעילי שמאל שקצו במערך המיושן, אבל לעולם לא הפכו למשמעותיות בשיח הפוליטי הישראלי. בראש המפלגה החדשה הזו לא עמדו אנשים כריזמטיים במיוחד, כמו שריד, אלוני, רובינשטיין וצבן, אבל העובדה שהוקמה מפלגה חדשה, ששמה על סדר היום את הנושאים של הפרדת דת ממדינה, ניקיון משחיתות וצדק חברתי, הובילה לסחף של צעירים למפלגה ולהישג נהדר של 12 מנדטים בבחירות (עלייה של 2 מנדטים מה-10 שזכו בהן שלוש המפלגות יחדיו ב-88'), הישג שמעולם לא שוחזר. הקמפיין היה כל כך מוצלח בעיקר בגלל התשדיר הזה, תשדיר שסימל שינוי ואווירה צעירה.
הנה התשדיר המיתולוגי, בכיכובה של עינת ארליך.
https://www.youtube.com/watch?v=MjS1w82qEMU
1. ישראל מחכה לרבין, העבודה 1992 - השמאל הציוני, מרצ והעבודה על גלגוליהן השונים, לא הצליח מאז 1977 לשבור את התדמית האליטיסטית והמיושנת, את מעגל התומכים הקבוע, את הריחוק בינן לבין הציבור הרחב. מערכת הבחירות של 1992 הייתה יוצאת מן הכלל ויוצאת דופן בהתייחס לקביעה הזו. מרצ והעבודה נפטרו מהתדמית המיושנת של המפלגות שלהן (רצ, המערך), יצרו גוף פוליטי חדש עם שם חדש, וסחפו אחריהן את הקהל שאף פעם לא היה אצלן וגם לא חזר אליהן אחרי הבחירות האלו. זה היה הקהל של עיירות הפיתוח, של הצעירים שמאסו בשלטון ובשחיתות, של העולים החדשים שלא יכלו להכיל את העול של הממסד. המערך, שהפך לשנוא השכבות החלשות, וייצג את השכבות הגבוהות ואת תושבי הערים המפותחות, החליף את פרס שכשל שוב ושוב מול הליכוד, בגנרל בדימוס וראש הממשלה לשעבר רבין. הוא שינה את שמו, שינה תדמית, ובצירוף של אכזבה מהשלטון המתמשך של הליכוד ושותפיו הטבעיים, ואישיות ביטחונית עם תדמית נקייה וראויה בעיני הציבור כמו רבין, הצליחה העבודה לכבוש את השלטון, תוך כדי שהיא סוחפת אחריה את מעוזי הליכוד. התשדיר האלמותי של העבודה ממערכת הבחירות הזו, ישראל מחכה לרבין, סימן יותר מכל את הקו שהוביל אותה אל השלטון, הקו שהדגיש את מנהיגותו של רבין ואת האווירה החדשה שהביאה איתה המפלגה. הנה התשדיר:
סקרים - התופעה הבולטת ביותר בסקרים האחרונים היא הנסיקה של יש עתיד. המפלגה שהתחילה את הבחירות כסוס מת, שכולם כבר הספידו, שהגיעה כבר ל-7 מנדטים, מגיעה ל-12-13 מנדטים, מספרים שהיא לא ראתה אפילו בשבוע האחרון של מערכת הבחירות הקודמת. אז נכון שהפעם לא צפוי להתרחש אותו באזז שקרה בפעם שעברה בימים האחרונים של מערכת הבחירות סביב יש עתיד, אבל המקום שבו היא נמצאת כרגע מציב אותה בנקודת זינוק מצוינת לקראת ה-17.3. מפלגת המחנה הציוני מתחילה לחוש יותר ויותר מאוימת על ידי יש עתיד, למרות שעדיין, ההתחזקות של יש עתיד לא מובילה להיחלשות ממשית של המחנה הציוני. מי שנחלש כרגע הוא בעיקר הליכוד, והקולות כנראה עוברים לכיוון המרכז, לכולנו של כחלון וללפיד. העובדה שנתניהו פונה שוב ושוב רק לציבור הימני הקשה, ולא פונה למרכז כמו שעשה במערכות בחירות קודמות, לצד הדו"חות הקשים של המבקר על נתניהו, הובילו לכך שמצביעי הימין הרך והמרכז שתכננו להצביע ליכוד הפכו למתלבטים, ונוטים כעת לכיוון מפלגות המרכז, או כמו שאוהבים לכנות אותן בליכוד, מפלגות "האווירה". הליכוד יקווה להחזיר השבוע את הקולות בעקבות הנאום בקונגרס האמריקני של נתניהו. המחנה הציוני בראש בסקרי השבוע האחרון עם כ-23-24 מנדטים, הליכוד עם 22-23, הבית היהודי עדיין לא מצליח להתאושש משמעותית ונשאר על 12-13, יש עתיד והרשימה המשותפת גם כן עם אותם מספרים, כחלון מתחזק מעט ל-8-9, ובשאר המפלגות המצב די סטטי.
בשבוע הבא טור חדש, עם המסקנות מהשבוע הראשון של תשדירי התעמולה, מנאום נתניהו בקונגרס ומתמונת המצב של מערכת הבחירות שהולכת ומתקרבת לשיאה.
https://www.youtube.com/watch?v=cS-z4IYSrKQ
4. עושים שלום בטוח, הליכוד 1996 - הקמפיין עם הסיסמה המבטיחה מבחירות 1996 היה אחד מהגורמים שהביאו לנתניהו את הניצחון. בניגוד למערכת הבחירות הנוכחית, נתניהו של אז פנה למרכז, הבטיח ליישם את הסכמי אוסלו ולהמשיך בתהליך השלום בצורה בטוחה יותר. במקביל, הקמפיין של "פרס יחלק את ירושלים", ופיגועי הטרור של מרץ 1996, גרמו לנדידה של קולות מתלבטים בעלי עמדות מרכז מפרס לנתניהו, מה שהכריע את הבחירות לטובתו.
https://www.youtube.com/watch?v=61vSrAadkrg
3. רק שרון יביא שלום, הליכוד 2001 - עוד קמפיין מוצלח של "פורום החווה" בהובלת הקמפיינרים ראובן אדלר ואייל ארד. אריק שרון, שהיה אחד הפוליטיקאים השנואים ביותר על הציבור, וזוהה עם הכישלון של מלחמת לבנון הראשונה, עבר שינוי תדמית על ידי הקמפיינרים. שיאו של שינוי התדמית היה בתשדירי הבחירות של 2001, שהציגו אותו בתור סבא חביב, אדם חם ומשפחתי ומנהיג שיוכל להוביל לשלום (אחרי שבמשך שנים היה שנוא השמאל). אל מול ברק, שכהונתו בת השנתיים הסתיימה במפח נפש, זה הספיק לניצחון סוחף בבחירות האישיות, ואחר כך לעוד ניצחון סוחף בבחירות 2003 מול מצנע. והנה הג'ינגל, לצערי בלי התשדיר שלא ניתן היה למצוא.
https://www.youtube.com/watch?v=0Ow9mPzvNj8
2. ממשלה עם מרצ, מרצ 1992 - לפני הבחירות ב-1992 החליטו שלוש מפלגות שמאל קטנות, רצ, מפ"ם ושינוי (שהייתה יותר מפלגת מרכז), להתאחד למפלגה אחת. שלוש מפלגות שייצגו בעיקר ציבור קטן, אנשי הקיבוצים ופעילי שמאל שקצו במערך המיושן, אבל לעולם לא הפכו למשמעותיות בשיח הפוליטי הישראלי. בראש המפלגה החדשה הזו לא עמדו אנשים כריזמטיים במיוחד, כמו שריד, אלוני, רובינשטיין וצבן, אבל העובדה שהוקמה מפלגה חדשה, ששמה על סדר היום את הנושאים של הפרדת דת ממדינה, ניקיון משחיתות וצדק חברתי, הובילה לסחף של צעירים למפלגה ולהישג נהדר של 12 מנדטים בבחירות (עלייה של 2 מנדטים מה-10 שזכו בהן שלוש המפלגות יחדיו ב-88'), הישג שמעולם לא שוחזר. הקמפיין היה כל כך מוצלח בעיקר בגלל התשדיר הזה, תשדיר שסימל שינוי ואווירה צעירה.
הנה התשדיר המיתולוגי, בכיכובה של עינת ארליך.
https://www.youtube.com/watch?v=MjS1w82qEMU
1. ישראל מחכה לרבין, העבודה 1992 - השמאל הציוני, מרצ והעבודה על גלגוליהן השונים, לא הצליח מאז 1977 לשבור את התדמית האליטיסטית והמיושנת, את מעגל התומכים הקבוע, את הריחוק בינן לבין הציבור הרחב. מערכת הבחירות של 1992 הייתה יוצאת מן הכלל ויוצאת דופן בהתייחס לקביעה הזו. מרצ והעבודה נפטרו מהתדמית המיושנת של המפלגות שלהן (רצ, המערך), יצרו גוף פוליטי חדש עם שם חדש, וסחפו אחריהן את הקהל שאף פעם לא היה אצלן וגם לא חזר אליהן אחרי הבחירות האלו. זה היה הקהל של עיירות הפיתוח, של הצעירים שמאסו בשלטון ובשחיתות, של העולים החדשים שלא יכלו להכיל את העול של הממסד. המערך, שהפך לשנוא השכבות החלשות, וייצג את השכבות הגבוהות ואת תושבי הערים המפותחות, החליף את פרס שכשל שוב ושוב מול הליכוד, בגנרל בדימוס וראש הממשלה לשעבר רבין. הוא שינה את שמו, שינה תדמית, ובצירוף של אכזבה מהשלטון המתמשך של הליכוד ושותפיו הטבעיים, ואישיות ביטחונית עם תדמית נקייה וראויה בעיני הציבור כמו רבין, הצליחה העבודה לכבוש את השלטון, תוך כדי שהיא סוחפת אחריה את מעוזי הליכוד. התשדיר האלמותי של העבודה ממערכת הבחירות הזו, ישראל מחכה לרבין, סימן יותר מכל את הקו שהוביל אותה אל השלטון, הקו שהדגיש את מנהיגותו של רבין ואת האווירה החדשה שהביאה איתה המפלגה. הנה התשדיר:
סקרים - התופעה הבולטת ביותר בסקרים האחרונים היא הנסיקה של יש עתיד. המפלגה שהתחילה את הבחירות כסוס מת, שכולם כבר הספידו, שהגיעה כבר ל-7 מנדטים, מגיעה ל-12-13 מנדטים, מספרים שהיא לא ראתה אפילו בשבוע האחרון של מערכת הבחירות הקודמת. אז נכון שהפעם לא צפוי להתרחש אותו באזז שקרה בפעם שעברה בימים האחרונים של מערכת הבחירות סביב יש עתיד, אבל המקום שבו היא נמצאת כרגע מציב אותה בנקודת זינוק מצוינת לקראת ה-17.3. מפלגת המחנה הציוני מתחילה לחוש יותר ויותר מאוימת על ידי יש עתיד, למרות שעדיין, ההתחזקות של יש עתיד לא מובילה להיחלשות ממשית של המחנה הציוני. מי שנחלש כרגע הוא בעיקר הליכוד, והקולות כנראה עוברים לכיוון המרכז, לכולנו של כחלון וללפיד. העובדה שנתניהו פונה שוב ושוב רק לציבור הימני הקשה, ולא פונה למרכז כמו שעשה במערכות בחירות קודמות, לצד הדו"חות הקשים של המבקר על נתניהו, הובילו לכך שמצביעי הימין הרך והמרכז שתכננו להצביע ליכוד הפכו למתלבטים, ונוטים כעת לכיוון מפלגות המרכז, או כמו שאוהבים לכנות אותן בליכוד, מפלגות "האווירה". הליכוד יקווה להחזיר השבוע את הקולות בעקבות הנאום בקונגרס האמריקני של נתניהו. המחנה הציוני בראש בסקרי השבוע האחרון עם כ-23-24 מנדטים, הליכוד עם 22-23, הבית היהודי עדיין לא מצליח להתאושש משמעותית ונשאר על 12-13, יש עתיד והרשימה המשותפת גם כן עם אותם מספרים, כחלון מתחזק מעט ל-8-9, ובשאר המפלגות המצב די סטטי.
בשבוע הבא טור חדש, עם המסקנות מהשבוע הראשון של תשדירי התעמולה, מנאום נתניהו בקונגרס ומתמונת המצב של מערכת הבחירות שהולכת ומתקרבת לשיאה.
No comments:
Post a Comment