בחירות 2016 עוד לא התקיימו, אבל כבר כעת, ניתן לסמן את המועמדים המובילים בקרבות הפוליטיים הגדולים הבאים. תוצאות בחירות 2016 ישפיעו גם על העתיד של שתי המפלגות. במפלגה הרפובליקנית, גם אם טראמפ ינצח בבחירות, יצטרכו שוב לעשות חושבים, ולבחון כיצד המפלגה יכולה לקרוץ כבר ב-2020 לקהלים אחרים, שמבחינה דמוגרפית רק הולכים ומתחזקים. במפלגה הדמוקרטית יתרחש, גם אם קלינטון תנצח, מאבק אידיאולוגי בין האגף השמאלי של המפלגה, שהולך ומתחזק, בראשותם של אליזבת וורן וברני סנדרס, לבין האגף הממסדי יותר, בראשותם של קלינטון וקיין.
המפלגה הרפובליקנית
מרקו רוביו - הסנטור מפלורידה נחשב להבטחה של המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ב-2016, אבל, משום מקום, הגיע דונלד טראמפ. רוביו נבחר לסנאט ב-2010 כחביבם של אנשי מסיבת התה, אך בפריימריז האחרונים זכה לתמיכה בעיקר מהאגף המתון של המפלגה. רוביו עשוי להיות המועמד שיחזיר את הרפובליקנים לנשיאות, בעיקר בגלל מוצאו ההיספני. ייתכן שהצבתו של רוביו כמועמד המפלגה הרפובליקנית תוכל למשוך מספיק מצביעים היספנים כדי לנצח בבחירות. עם זאת, נדמה כי על אף שרוביו נחשב לאחד מבכירי המפלגה, ופופולרי יחסית בציבור הכללי, הפופולריות שלו בציבור המצביעים הרפובליקני, שהולך ימינה, איננה גבוהה. רוביו החליט, לאחר ההפסד בפריימריז השנה, להתמודד על בחירה מחדש לסנאט (למרות שהצהיר קודם לכן שלא יעשה זאת). רוביו ניצח בקלות בפריימריז הרפובליקנים על המועמדות לסנאט, והוביל באופן משכנע על יריבו הדמוקרטי, חבר הקונגרס, פטריק מרפי בסקרים. עם זאת, מרפי הלך וצמצם את הפער. שני סקרים מהשבוע מצביעים על מירוץ פתוח לחלוטין - סקר של רשת פוקס טמפה ביי המקומית הצביע על שיוויון, וסקר של YouGov ושל רשת CBS הצביע על יתרון של 2% לטובת רוביו. עתידו הפוליטי של רוביו תלוי בעיקר במירוץ הזה לסנאט. הוא אמנם הצהיר שלא ירוץ לנשיאות ב-2020, אך קודם לכן גם הצהיר שלא ירוץ שוב לסנאט. אם רוביו יצליח לזכות באמון הקהל הרפובליקני, הוא עשוי להיות מועמד המפלגה לנשיאות במערכת הבחירות הבאה או בזו שאחריה.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official US Senate picture
טד קרוז - הסנטור מטקסס הוא המנהיג של האגף האוונגליסטי במפלגה הרפובליקנית. הוא אמנם לא ניצח בפריימריז השנה, אך הצליח מעל למצופה, וצבר בסיס כוח מרשים, שכולל בעיקר שמרנים אידיאולוגיים ואוונגליסטים. אם יצליח קרוז להישאר רלוונטי ומוביל במפלגה הרפובליקנית, הוא יוכל לזכות במועמדות הרפובליקנית בעתיד. עם זאת, בניגוד לרוביו, ועל אף מוצאו ההיספני, איני רואה בקרוז מועמד שיוכל להרחיב את הבסיס הרפובליקני הקיים. יש לציין, בנוסף לכך, שקרוז אינו נמצא ביחסים טובים עם הממסד הרפובליקני ושאר מנהיגי המפלגה (אבל גם טראמפ לא היה ביחסים טובים כל כך, ובכל זאת ניצח). כרגע, נדמה כי למרות הכל, להמר על קרוז כמועמד הרפובליקני הבא לנשיאות יהיה הימור לא רע.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official US Senate picture, taken by Frank Fey
פול ריאן - המטאור של המפלגה הרפובליקנית היה רק לפני כמה חודשים מועמד עתידי בטוח לנשיאות, אבל המועמדות של טראמפ פגעה גם בו. מותו של אביו, כשריאן היה רק בן 16, דחף את ריאן ללמוד ולהצטיין, והוא סיים תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה. לאחר מכן, החל להיות פעיל במפלגה ושימש ככותב נאומים, תחילה בארגון פרו-רפובליקני ולאחר מכן, ככותב הנאומים של המועמד הרפובליקני לסגן הנשיא ב-1996, ג'ק קמפ. בנובמבר 1998, כשהוא עוד לא בן 29, ריאן כבר נבחר לקונגרס, ולפני 4 שנים בחר בו מיט רומני כמועמד לסגן הנשיא. עמדותיו המאוד שמרניות לא סייעו לרומני, וכזכור, רומני וריאן הפסידו לאובמה את הבחירות לנשיאות. לאחר התפטרותו של ג'ון ביינר מתפקיד יו"ר בית הנבחרים ב-2015, התמנה ריאן ליו"ר החדש של בית הנבחרים. המריבות המתוקשרות שלו עם טראמפ לאורך שנת הבחירות, עם זאת, פגעו בו בקרב אוהדי טראמפ. ריאן הודיע על תמיכה בטראמפ ביוני, אבל תמיכה זו הגיעה לאחר סאגה ולאחר שריאן אמר שהוא עוד לא מרגיש מוכן לתמוך בטראמפ; לאחר מכן, ריאן קרא לדבריו של טראמפ על השופט המקסיקני "Textbook Racism"; טראמפ סירב תחילה לתמוך בריאן בפריימריז הרפובליקניים על המועמדות לקונגרס במחוזו של ריאן, והביע אהדה כלפי יריבו במירוץ, שקרא לריאן מושחת; ולבסוף, לאחר התפוצצות פרשת Access Hollywood, הודיע ריאן כי הוא לא יתמוך או יגן בטראמפ יותר, ויתמקד בשמירת הרוב הרפובליקני בקונגרס. בתגובה, טראמפ החל לתקוף את ריאן, והפופולריות של ריאן בקרב תומכי טראמפ צנחה. כעת, ריאן צריך לקוות שהוא יצליח לשמור על הרוב הרפובליקני בקונגרס, ושכשהוא יחליט לרוץ לנשיאות, תומכי טראמפ לא יזכרו לו את המריבה הפומבית של 2016.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official US House of Representatives picture
מייק פנס - המועמד של הרפובליקנים לסגן הנשיא ב-2016 תלוי לחלוטין בתוצאות הבחירות. ניצחון מדהים של טראמפ, או הפסד דחוק, ימצב את פנס כאחד מהמועמדים הבולטים למועמדות לנשיאות בעוד 4 או 8 שנים. עם זאת, הפסד גדול של טראמפ יידבק לפנס. מושל אינדיאנה הוא רפובליקני שמרן, שעמדותיו וקהל היעד שלו די דומה לזה של טד קרוז. לכן, אלא אם כן ירוץ ממול מועמד דמוקרטי מאוד לא פופולרי (כפי שקורה ב-2016, אבל טראמפ עוד יותר לא פופולרי), פנס הוא לא האיש שמסוגל להרחיב את הבסיס הרפובליקני. פנס שם את יהבו והקריב את עתידו הפוליטי כשהצטרף לקמפיין של טראמפ. ב-9 בנובמבר נדע האם הוא עשה את עסקת חייו או קבר את הקריירה הפוליטית שלו.
The photo was taken from Wikipedia. All rights reserved to Gage Skidmore
ניקי היילי - ניקי היילי היא עוד כוכבת עולה במפלגה הרפובליקנית ובפוליטיקה האמריקאית. היילי, בת להורים סיקים שהיגרו מהודו לארה"ב, נבחרה למושלת דרום קרוליינה בסוף 2010, לאחר כהונה של 6 שנים בבית הנבחרים של דרום קרוליינה. הצלחתה של היילי כמושלת הפכו אותה לפופולרית לא רק בדרום קרוליינה, והיא סומנה כאחת ממנהיגות העתיד של המפלגה הרפובליקנית. ב-2016, שמה הוזכר יותר מפעם אחת כמי שעשויה להיות המועמדת לסגנית הנשיא, והיא נבחרה לשאת את התשובה הרפובליקנית לנאום מצב האומה האחרון של ברק אובמה. היילי, כרפובליקנית מתונה ופופולרית, עם עמדות שמרניות אך גם רקורד מתון בנוגע לנושאים כמו דגל הקונפדרציה וחוקי השירותים, כאישה וכבת למשפחת מהגרים, יכולה להרחיב את הבסיס הרפובליקני ולנצח בבחירות כלליות באופן תיאורטי. עם זאת, לא ברור האם היא פופולרית מספיק בקרב הרפובליקנים כדי לזכות במועמדות. ייתכן מאוד שכבר ב-2020, שנה לאחר סיום כהונתה כמושלת, נראה אותה מתמודדת בפריימריז הרפובליקניים.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official picture of the South Carolina Governor Office, taken by Sam Holland
המפלגה הדמוקרטית
אליזבת וורן - הסנטורית ממסצ'וסטס הייתה פרופסורית מוערכת למשפטים בהרווארד ויועצת כלכלית בכירה כאשר החליטה לעבור לפוליטיקה ב-2012, ולהתמודד על המקום בסנאט. וורן עצמה הייתה עד לאמצע שנות ה-90 רפובליקנית, אך מרגע כניסתה לפוליטיקה, היא הפכה במהרה לאחת מהקולות הבולטים בשמאל האמריקני. בחירתה של וורן לסנאט, והעמדות הפרוגרסיביות שהציגה, במיוחד בנושאים הקשורים לכלכלה ולוול סטריט, הובילה אותה להצלחה מטאורית. ב-2016, לאחר שסירבה להתמודד לנשיאות למרות לחצים רבים מצד מנהיגים פרוגרסיביים (עוד הרבה לפני שסנדרס פרץ לתודעה), הייתה בין המועמדים המובילים בקרב על המועמדות לסגנות הנשיא, והפכה לאחת הדמויות החשובות בקמפיין של קלינטון והדמוקרטים ב-2016, וורן היא בהחלט אחת מהפוליטיקאיות הבכירות במפלגה הדמוקרטית ובארה"ב בכלל. בבחירות המקדימות הבאות שיערכו במפלגה הדמוקרטיות, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי (שאגיע אליו אחר כך), אליזבת וורן תהיה המועמדת הטבעית של האגף השמאלי של המפלגה. אם תרצה בכך, בוודאי כאשר הדמוגרפיה הולכת ונעשית טובה יותר ויותר לדמוקרטים, והרפובליקנים מחסלים את עצמם (זה עוד יכול להשתנות), לוורן יש סיכוי לא רע בכלל להיות הנשיאה הראשונה, או השנייה, של ארה"ב.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official US Senate picture
טים קיין - המתחרה העיקרי שיעמוד בדרכה של וורן למועמדות, אם וכאשר, יהיה טים קיין. קיין היה עד לאחרונה דמות די אלמונית, אין לו את הכריזמה של אובמה או של ביל קלינטון, הוא לא בדיוק חביב האגף השמאלי של המפלגה, והוא לא אורטור גדול או אינטלקטואל יוצא-דופן. יחד עם זאת, קיין הוא פוליטיקאי משופשף ומנוסה, שסלל את דרכו מלמטה, ממועצת העיר ריצ'מונד, וירג'יניה, לראשות העיר, ולאחר מכן - סגן מושל, מושל, יו"ר הועידה הדמוקרטית הלאומית, סנטור וכעת מועמד לסגן נשיא. לקיין יש את הניסיון, את הכישורים המתאימים (מדבר ספרדית שוטפת) ואת השיוך המתאים (קתולי). קיין עשוי להיות, אם כן, המועמד של האגף המרכזי בבחירות המקדימות הבאות. גם העתיד הפוליטי שלו תלוי בתוצאות של בחירות 2016.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official US Senate picture
אנדרו קואומו - מושל ניו יורק עשוי להיות הסוס השחור בכל התמודדות במפלגה הדמוקרטית בשנים הקרובות. אביו של קואומו היה מושל ניו יורק המיתולוגי, מריו קואומו, ובנו שאף ללכת בדרכיו. אנדרו קואומו החל את דרכו כעוזר התובע המחוזי בעיר ניו יורק, ולאחר מכן הצטרף לממשל קלינטון. ב-1997 הוא מונה למזכיר השיכון והפיתוח של ארה"ב, תפקיד בו כיהן כארבע שנים. ב-2002 ניסה להתמודד על תפקיד מושל ניו יורק, אך כשל בפריימריז הדמוקרטיים. הוא הצליח לשקם את הקריירה הפוליטית שלו לאחר שנבחר לתובע הכללי של מדינת ניו יורק ב-2006, ולאחר 4 שנים בתפקיד זה, הצליח להיבחר למושל ניו יורק. כמושל ניו יורק הצליח קואומו ליצור לעצמו תדמית של דמוקרט חדש: עמדה מרכזית בנושאים כלכליים לצד עמדה שמאלית פרוגרסיבית בנושאים חברתיים. קואומו הוא מושל פופולרי, מקורב לבכירי המפלגה ויכול לקרוץ לקהלים הרבים. לכן, אני מסמן את קואומו כסוס השחור של הפריימריז הדמוקרטיים הבאים, וכמי שיכול להפתיע אם יחליט להתמודד.
The photo was taken from Wikipedia. The photo was taken by Pat Arnow
קירסטן גיליברנד - הסנטורית מניו יורק היא עוד בת טיפוחים של משפחת קלינטון. אחרי שעבדה כעורכת דין, יועצת לקמפיין של הילארי קלינטון לסנאט וכעוזרת למזכיר השיכון בממשל קלינטון אנדרו קואומו, גיליברנד נכנסה לפוליטיקה ב-2006 והתמודדה על המקום של המחוז ה-20 בניו יורק בקונגרס. המחוז נחשב למחוז רפובליקני, והמפלגה הרפובליקנית שלטה בו בקונגרס במשך 14 שנים רצופות. גיליברנד, שזכתה לתמיכה מבכירים דמוקרטים (ובהם הילארי וביל קלינטון), הצליחה להיבחר לאחר שמיתגה את עצמה כחלק מה-"Blue Dog Democrats", דמוקרטים שממוקמים במרכז-ימין של המפה. לאחר כשנתיים בקונגרס, ובעקבות פרישתה של הילארי קלינטון מהסנאט (עקב מינויה למזכירת המדינה), מינה המושל הדמוקרטי של ניו יורק דאז, דייויד פיטרסון, את גיליברנד כמחליפתה של קלינטון בסנאט. ב-2012, זכתה גיליברנד בבחירות לסנאט והחלה לכהן כהונה מלאה. כאמור, גיליברנד נחשבה לפוליטיקאית שמרנית יחסית במהלך תקופתה בקונגרס, אך במהלך כהונתה בסנאט, היא בלטה דווקא כאחת הסנטוריות הפרוגרסיביות המובילות. לגיליברנד יש את הקישורים והקשרים כדי להתמודד לנשיאות, אך לא ברור אם היא מוכרת מספיק מבחינה ציבורית כדי להצליח. בכל מקרה, האנליסטים הפוליטיים מסמנים אותה כאחת מהמועמדות המובילות של הדמוקרטים ב-2020 ו-2024.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official 2010 US Senate Campaign Photo
קורי בוקר - בדומה לגיליברנד, קורי בוקר אין כרגע את הפרופיל הציבורי הנדרש כדי להפוך למועמד לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית. יחד עם זאת, בוקר הוא כוכב עולה במפלגה. הוא החל את דרכו במועצת העיר ניוארק, ניו ג'רזי, ולאחר ניסיון כושל להיבחר לראשות העירייה ב-2002, הוא הצליח בניסיונו השני, ב-2006. כראש עיר, שם בוקר דגש על הורדת שיעורי הפשע, שיפור הקשר עם האזרחים דרך הרשתות החברתיות ומאבק בהחזקה לא חוקית של נשק. לאחר שכיהן בתפקיד כ-7 שנים, הפך בוקר לאחד מהפוליטיקאים המוכרים והפופולריים ביותר במדינת ניו ג'רזי, והכריז כי הוא מעוניין להתמודד על המקום שיפנה בסנאט ב-2014 הסנטור הוותיק פרנק לוטנברג (שהודיע כי לא יתמודד שוב). ביולי 2013 הלך לוטנברג לעולמו לאחר דלקת ריאות קשה, ובוקר החליט להתמודד בבחירות המיוחדות על המקום בסנאט שנערכו באוקטובר 2013. בבחירות עצמן, הוא גבר על ראש עיריית בוגוטה (ניו ג'רזי) לשעבר, והפך לאפרו-אמריקאי הראשון שנבחר לסנאט מאז ברק אובמה ב-2004. בוקר הוא פוליטיקאי פופולרי במדינת ניו ג'רזי ונאומו המרשים בועידה הדמוקרטית שנערכה השנה הקנה לו מעט פרסום ברמה הלאומית, אך כאמור, לא ברור האם הוא יש לו את הניסיון ואת הפרופיל הציבורי כדי לעשות את המעבר המוצלח מהסנאט למועמדות לנשיאות.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official US Senate picture
לא הזכרתי מועמדת אחת, שכרגע לא ממש מתעניינת בכניסה לפוליטיקה, אבל בכל זאת. אם הדמוקרטים ינחלו הפסד מפתיע וכואב בבחירות הקרובות, יש רק מישהי אחת שתוכל לאחד אותם ולהחזיר אותם בחזרה לבית הלבן, וזוהי הגברת הראשונה של ארה"ב, מישל אובמה. אם רק תרצה, מישל אובמה תוכל בקלות לשחזר את הישגיה של הילארי קלינטון. מישל אובמה היא דמות מאוד פופולרית בארה"ב, היא פונה לקהלים הרבה יותר רחבים מהילארי, היא לא אפופה בשערוריות, בעלה לא נחשד בפרשיות מין והיא לא נחשבת מקורבת לבנקים או אישה ממסדית. מישל אובמה התגלתה בקמפיין 2016 כקמפיינרית הטובה ביותר עבור קלינטון, וכמי שיש לה את יכולת ההשפעה הגדולה ביותר. עם יכולות רטוריות מרשימות לא פחות, ואף יותר, מאלו של בעלה, רקורד מרשים כגברת ראשונה ואחוזי תמיכה יוצאי דופן בה ובבעלה, מישל אובמה היא המועמדת הטובה ביותר שהדמוקרטים יוכלו להעמיד בבחירות הבאות. אם היא תרצה, היא תוכל לעשות את זה.
The photo was taken from Wikipedia. This is the official White House photo, taken by Chuck Kennedy
המפלגה הרפובליקנית
מרקו רוביו - הסנטור מפלורידה נחשב להבטחה של המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ב-2016, אבל, משום מקום, הגיע דונלד טראמפ. רוביו נבחר לסנאט ב-2010 כחביבם של אנשי מסיבת התה, אך בפריימריז האחרונים זכה לתמיכה בעיקר מהאגף המתון של המפלגה. רוביו עשוי להיות המועמד שיחזיר את הרפובליקנים לנשיאות, בעיקר בגלל מוצאו ההיספני. ייתכן שהצבתו של רוביו כמועמד המפלגה הרפובליקנית תוכל למשוך מספיק מצביעים היספנים כדי לנצח בבחירות. עם זאת, נדמה כי על אף שרוביו נחשב לאחד מבכירי המפלגה, ופופולרי יחסית בציבור הכללי, הפופולריות שלו בציבור המצביעים הרפובליקני, שהולך ימינה, איננה גבוהה. רוביו החליט, לאחר ההפסד בפריימריז השנה, להתמודד על בחירה מחדש לסנאט (למרות שהצהיר קודם לכן שלא יעשה זאת). רוביו ניצח בקלות בפריימריז הרפובליקנים על המועמדות לסנאט, והוביל באופן משכנע על יריבו הדמוקרטי, חבר הקונגרס, פטריק מרפי בסקרים. עם זאת, מרפי הלך וצמצם את הפער. שני סקרים מהשבוע מצביעים על מירוץ פתוח לחלוטין - סקר של רשת פוקס טמפה ביי המקומית הצביע על שיוויון, וסקר של YouGov ושל רשת CBS הצביע על יתרון של 2% לטובת רוביו. עתידו הפוליטי של רוביו תלוי בעיקר במירוץ הזה לסנאט. הוא אמנם הצהיר שלא ירוץ לנשיאות ב-2020, אך קודם לכן גם הצהיר שלא ירוץ שוב לסנאט. אם רוביו יצליח לזכות באמון הקהל הרפובליקני, הוא עשוי להיות מועמד המפלגה לנשיאות במערכת הבחירות הבאה או בזו שאחריה.
טד קרוז - הסנטור מטקסס הוא המנהיג של האגף האוונגליסטי במפלגה הרפובליקנית. הוא אמנם לא ניצח בפריימריז השנה, אך הצליח מעל למצופה, וצבר בסיס כוח מרשים, שכולל בעיקר שמרנים אידיאולוגיים ואוונגליסטים. אם יצליח קרוז להישאר רלוונטי ומוביל במפלגה הרפובליקנית, הוא יוכל לזכות במועמדות הרפובליקנית בעתיד. עם זאת, בניגוד לרוביו, ועל אף מוצאו ההיספני, איני רואה בקרוז מועמד שיוכל להרחיב את הבסיס הרפובליקני הקיים. יש לציין, בנוסף לכך, שקרוז אינו נמצא ביחסים טובים עם הממסד הרפובליקני ושאר מנהיגי המפלגה (אבל גם טראמפ לא היה ביחסים טובים כל כך, ובכל זאת ניצח). כרגע, נדמה כי למרות הכל, להמר על קרוז כמועמד הרפובליקני הבא לנשיאות יהיה הימור לא רע.
פול ריאן - המטאור של המפלגה הרפובליקנית היה רק לפני כמה חודשים מועמד עתידי בטוח לנשיאות, אבל המועמדות של טראמפ פגעה גם בו. מותו של אביו, כשריאן היה רק בן 16, דחף את ריאן ללמוד ולהצטיין, והוא סיים תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה. לאחר מכן, החל להיות פעיל במפלגה ושימש ככותב נאומים, תחילה בארגון פרו-רפובליקני ולאחר מכן, ככותב הנאומים של המועמד הרפובליקני לסגן הנשיא ב-1996, ג'ק קמפ. בנובמבר 1998, כשהוא עוד לא בן 29, ריאן כבר נבחר לקונגרס, ולפני 4 שנים בחר בו מיט רומני כמועמד לסגן הנשיא. עמדותיו המאוד שמרניות לא סייעו לרומני, וכזכור, רומני וריאן הפסידו לאובמה את הבחירות לנשיאות. לאחר התפטרותו של ג'ון ביינר מתפקיד יו"ר בית הנבחרים ב-2015, התמנה ריאן ליו"ר החדש של בית הנבחרים. המריבות המתוקשרות שלו עם טראמפ לאורך שנת הבחירות, עם זאת, פגעו בו בקרב אוהדי טראמפ. ריאן הודיע על תמיכה בטראמפ ביוני, אבל תמיכה זו הגיעה לאחר סאגה ולאחר שריאן אמר שהוא עוד לא מרגיש מוכן לתמוך בטראמפ; לאחר מכן, ריאן קרא לדבריו של טראמפ על השופט המקסיקני "Textbook Racism"; טראמפ סירב תחילה לתמוך בריאן בפריימריז הרפובליקניים על המועמדות לקונגרס במחוזו של ריאן, והביע אהדה כלפי יריבו במירוץ, שקרא לריאן מושחת; ולבסוף, לאחר התפוצצות פרשת Access Hollywood, הודיע ריאן כי הוא לא יתמוך או יגן בטראמפ יותר, ויתמקד בשמירת הרוב הרפובליקני בקונגרס. בתגובה, טראמפ החל לתקוף את ריאן, והפופולריות של ריאן בקרב תומכי טראמפ צנחה. כעת, ריאן צריך לקוות שהוא יצליח לשמור על הרוב הרפובליקני בקונגרס, ושכשהוא יחליט לרוץ לנשיאות, תומכי טראמפ לא יזכרו לו את המריבה הפומבית של 2016.
מייק פנס - המועמד של הרפובליקנים לסגן הנשיא ב-2016 תלוי לחלוטין בתוצאות הבחירות. ניצחון מדהים של טראמפ, או הפסד דחוק, ימצב את פנס כאחד מהמועמדים הבולטים למועמדות לנשיאות בעוד 4 או 8 שנים. עם זאת, הפסד גדול של טראמפ יידבק לפנס. מושל אינדיאנה הוא רפובליקני שמרן, שעמדותיו וקהל היעד שלו די דומה לזה של טד קרוז. לכן, אלא אם כן ירוץ ממול מועמד דמוקרטי מאוד לא פופולרי (כפי שקורה ב-2016, אבל טראמפ עוד יותר לא פופולרי), פנס הוא לא האיש שמסוגל להרחיב את הבסיס הרפובליקני. פנס שם את יהבו והקריב את עתידו הפוליטי כשהצטרף לקמפיין של טראמפ. ב-9 בנובמבר נדע האם הוא עשה את עסקת חייו או קבר את הקריירה הפוליטית שלו.
ניקי היילי - ניקי היילי היא עוד כוכבת עולה במפלגה הרפובליקנית ובפוליטיקה האמריקאית. היילי, בת להורים סיקים שהיגרו מהודו לארה"ב, נבחרה למושלת דרום קרוליינה בסוף 2010, לאחר כהונה של 6 שנים בבית הנבחרים של דרום קרוליינה. הצלחתה של היילי כמושלת הפכו אותה לפופולרית לא רק בדרום קרוליינה, והיא סומנה כאחת ממנהיגות העתיד של המפלגה הרפובליקנית. ב-2016, שמה הוזכר יותר מפעם אחת כמי שעשויה להיות המועמדת לסגנית הנשיא, והיא נבחרה לשאת את התשובה הרפובליקנית לנאום מצב האומה האחרון של ברק אובמה. היילי, כרפובליקנית מתונה ופופולרית, עם עמדות שמרניות אך גם רקורד מתון בנוגע לנושאים כמו דגל הקונפדרציה וחוקי השירותים, כאישה וכבת למשפחת מהגרים, יכולה להרחיב את הבסיס הרפובליקני ולנצח בבחירות כלליות באופן תיאורטי. עם זאת, לא ברור האם היא פופולרית מספיק בקרב הרפובליקנים כדי לזכות במועמדות. ייתכן מאוד שכבר ב-2020, שנה לאחר סיום כהונתה כמושלת, נראה אותה מתמודדת בפריימריז הרפובליקניים.
המפלגה הדמוקרטית
אליזבת וורן - הסנטורית ממסצ'וסטס הייתה פרופסורית מוערכת למשפטים בהרווארד ויועצת כלכלית בכירה כאשר החליטה לעבור לפוליטיקה ב-2012, ולהתמודד על המקום בסנאט. וורן עצמה הייתה עד לאמצע שנות ה-90 רפובליקנית, אך מרגע כניסתה לפוליטיקה, היא הפכה במהרה לאחת מהקולות הבולטים בשמאל האמריקני. בחירתה של וורן לסנאט, והעמדות הפרוגרסיביות שהציגה, במיוחד בנושאים הקשורים לכלכלה ולוול סטריט, הובילה אותה להצלחה מטאורית. ב-2016, לאחר שסירבה להתמודד לנשיאות למרות לחצים רבים מצד מנהיגים פרוגרסיביים (עוד הרבה לפני שסנדרס פרץ לתודעה), הייתה בין המועמדים המובילים בקרב על המועמדות לסגנות הנשיא, והפכה לאחת הדמויות החשובות בקמפיין של קלינטון והדמוקרטים ב-2016, וורן היא בהחלט אחת מהפוליטיקאיות הבכירות במפלגה הדמוקרטית ובארה"ב בכלל. בבחירות המקדימות הבאות שיערכו במפלגה הדמוקרטיות, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי (שאגיע אליו אחר כך), אליזבת וורן תהיה המועמדת הטבעית של האגף השמאלי של המפלגה. אם תרצה בכך, בוודאי כאשר הדמוגרפיה הולכת ונעשית טובה יותר ויותר לדמוקרטים, והרפובליקנים מחסלים את עצמם (זה עוד יכול להשתנות), לוורן יש סיכוי לא רע בכלל להיות הנשיאה הראשונה, או השנייה, של ארה"ב.
טים קיין - המתחרה העיקרי שיעמוד בדרכה של וורן למועמדות, אם וכאשר, יהיה טים קיין. קיין היה עד לאחרונה דמות די אלמונית, אין לו את הכריזמה של אובמה או של ביל קלינטון, הוא לא בדיוק חביב האגף השמאלי של המפלגה, והוא לא אורטור גדול או אינטלקטואל יוצא-דופן. יחד עם זאת, קיין הוא פוליטיקאי משופשף ומנוסה, שסלל את דרכו מלמטה, ממועצת העיר ריצ'מונד, וירג'יניה, לראשות העיר, ולאחר מכן - סגן מושל, מושל, יו"ר הועידה הדמוקרטית הלאומית, סנטור וכעת מועמד לסגן נשיא. לקיין יש את הניסיון, את הכישורים המתאימים (מדבר ספרדית שוטפת) ואת השיוך המתאים (קתולי). קיין עשוי להיות, אם כן, המועמד של האגף המרכזי בבחירות המקדימות הבאות. גם העתיד הפוליטי שלו תלוי בתוצאות של בחירות 2016.
אנדרו קואומו - מושל ניו יורק עשוי להיות הסוס השחור בכל התמודדות במפלגה הדמוקרטית בשנים הקרובות. אביו של קואומו היה מושל ניו יורק המיתולוגי, מריו קואומו, ובנו שאף ללכת בדרכיו. אנדרו קואומו החל את דרכו כעוזר התובע המחוזי בעיר ניו יורק, ולאחר מכן הצטרף לממשל קלינטון. ב-1997 הוא מונה למזכיר השיכון והפיתוח של ארה"ב, תפקיד בו כיהן כארבע שנים. ב-2002 ניסה להתמודד על תפקיד מושל ניו יורק, אך כשל בפריימריז הדמוקרטיים. הוא הצליח לשקם את הקריירה הפוליטית שלו לאחר שנבחר לתובע הכללי של מדינת ניו יורק ב-2006, ולאחר 4 שנים בתפקיד זה, הצליח להיבחר למושל ניו יורק. כמושל ניו יורק הצליח קואומו ליצור לעצמו תדמית של דמוקרט חדש: עמדה מרכזית בנושאים כלכליים לצד עמדה שמאלית פרוגרסיבית בנושאים חברתיים. קואומו הוא מושל פופולרי, מקורב לבכירי המפלגה ויכול לקרוץ לקהלים הרבים. לכן, אני מסמן את קואומו כסוס השחור של הפריימריז הדמוקרטיים הבאים, וכמי שיכול להפתיע אם יחליט להתמודד.
קירסטן גיליברנד - הסנטורית מניו יורק היא עוד בת טיפוחים של משפחת קלינטון. אחרי שעבדה כעורכת דין, יועצת לקמפיין של הילארי קלינטון לסנאט וכעוזרת למזכיר השיכון בממשל קלינטון אנדרו קואומו, גיליברנד נכנסה לפוליטיקה ב-2006 והתמודדה על המקום של המחוז ה-20 בניו יורק בקונגרס. המחוז נחשב למחוז רפובליקני, והמפלגה הרפובליקנית שלטה בו בקונגרס במשך 14 שנים רצופות. גיליברנד, שזכתה לתמיכה מבכירים דמוקרטים (ובהם הילארי וביל קלינטון), הצליחה להיבחר לאחר שמיתגה את עצמה כחלק מה-"Blue Dog Democrats", דמוקרטים שממוקמים במרכז-ימין של המפה. לאחר כשנתיים בקונגרס, ובעקבות פרישתה של הילארי קלינטון מהסנאט (עקב מינויה למזכירת המדינה), מינה המושל הדמוקרטי של ניו יורק דאז, דייויד פיטרסון, את גיליברנד כמחליפתה של קלינטון בסנאט. ב-2012, זכתה גיליברנד בבחירות לסנאט והחלה לכהן כהונה מלאה. כאמור, גיליברנד נחשבה לפוליטיקאית שמרנית יחסית במהלך תקופתה בקונגרס, אך במהלך כהונתה בסנאט, היא בלטה דווקא כאחת הסנטוריות הפרוגרסיביות המובילות. לגיליברנד יש את הקישורים והקשרים כדי להתמודד לנשיאות, אך לא ברור אם היא מוכרת מספיק מבחינה ציבורית כדי להצליח. בכל מקרה, האנליסטים הפוליטיים מסמנים אותה כאחת מהמועמדות המובילות של הדמוקרטים ב-2020 ו-2024.
קורי בוקר - בדומה לגיליברנד, קורי בוקר אין כרגע את הפרופיל הציבורי הנדרש כדי להפוך למועמד לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית. יחד עם זאת, בוקר הוא כוכב עולה במפלגה. הוא החל את דרכו במועצת העיר ניוארק, ניו ג'רזי, ולאחר ניסיון כושל להיבחר לראשות העירייה ב-2002, הוא הצליח בניסיונו השני, ב-2006. כראש עיר, שם בוקר דגש על הורדת שיעורי הפשע, שיפור הקשר עם האזרחים דרך הרשתות החברתיות ומאבק בהחזקה לא חוקית של נשק. לאחר שכיהן בתפקיד כ-7 שנים, הפך בוקר לאחד מהפוליטיקאים המוכרים והפופולריים ביותר במדינת ניו ג'רזי, והכריז כי הוא מעוניין להתמודד על המקום שיפנה בסנאט ב-2014 הסנטור הוותיק פרנק לוטנברג (שהודיע כי לא יתמודד שוב). ביולי 2013 הלך לוטנברג לעולמו לאחר דלקת ריאות קשה, ובוקר החליט להתמודד בבחירות המיוחדות על המקום בסנאט שנערכו באוקטובר 2013. בבחירות עצמן, הוא גבר על ראש עיריית בוגוטה (ניו ג'רזי) לשעבר, והפך לאפרו-אמריקאי הראשון שנבחר לסנאט מאז ברק אובמה ב-2004. בוקר הוא פוליטיקאי פופולרי במדינת ניו ג'רזי ונאומו המרשים בועידה הדמוקרטית שנערכה השנה הקנה לו מעט פרסום ברמה הלאומית, אך כאמור, לא ברור האם הוא יש לו את הניסיון ואת הפרופיל הציבורי כדי לעשות את המעבר המוצלח מהסנאט למועמדות לנשיאות.
לא הזכרתי מועמדת אחת, שכרגע לא ממש מתעניינת בכניסה לפוליטיקה, אבל בכל זאת. אם הדמוקרטים ינחלו הפסד מפתיע וכואב בבחירות הקרובות, יש רק מישהי אחת שתוכל לאחד אותם ולהחזיר אותם בחזרה לבית הלבן, וזוהי הגברת הראשונה של ארה"ב, מישל אובמה. אם רק תרצה, מישל אובמה תוכל בקלות לשחזר את הישגיה של הילארי קלינטון. מישל אובמה היא דמות מאוד פופולרית בארה"ב, היא פונה לקהלים הרבה יותר רחבים מהילארי, היא לא אפופה בשערוריות, בעלה לא נחשד בפרשיות מין והיא לא נחשבת מקורבת לבנקים או אישה ממסדית. מישל אובמה התגלתה בקמפיין 2016 כקמפיינרית הטובה ביותר עבור קלינטון, וכמי שיש לה את יכולת ההשפעה הגדולה ביותר. עם יכולות רטוריות מרשימות לא פחות, ואף יותר, מאלו של בעלה, רקורד מרשים כגברת ראשונה ואחוזי תמיכה יוצאי דופן בה ובבעלה, מישל אובמה היא המועמדת הטובה ביותר שהדמוקרטים יוכלו להעמיד בבחירות הבאות. אם היא תרצה, היא תוכל לעשות את זה.
No comments:
Post a Comment