נבחרת ישראל בכדורסל - מתכוננים ליורובאסקט

היורובאסקט בליטא מתקרב. ב31 לאוגוסט תתייצב הנבחרת הישראלית להופעה העשירית ברציפות בבמה הראשית של הכדורסל האירופי, מול גרמניה, שיכולה להיות משוכה כמעט בלתי עבירה (עם נוביצקי וקאמאן) או קבוצה שניתן לעבור בקלילות (ללא נוביצקי וקאמאן). בכל מקרה, הסגל של הנבחרת עוד לא פורסם. מי יהיו 18 השחקנים שיזומנו לאימונים? ניתן כאן את הערכותינו.
הקו האחורי
סביר להניח שיזומנו בערך 7 גארדים לפתיחת האימונים. להערכתי הם יהיו:
יובל נעימי - למרות עונה בינונית מינוס בירושלים, נעימי היה ההפתעה הנעימה של הקמפיין הקודם. היכולות ההתקפיות המצויינות שלו יביאו אותו גם הקיץ למדים הלאומיים.
אפיק ניסים (נימבורק) - לאחר 6 שנים מחוץ לנבחרת, יחזור הגארד הישראלי-צרפתי לסגל (בעקבות בקשתו של שיבק) והוא עשוי להתברג בין 13 השחקנים שיצאו לליטא בזכות יכולות הובלת הכדור, הקליעה והמסירה (בעיקר המסירה) שחסרות לשיבק על מנת להשלים את הפאזל.
יוגב אוחיון - הרכז המהיר והאנרגטי, שהופיע לראשונה בכחול-לבן בקיץ שעבר, עשוי להכלל בסגל הסופי, במידה וניסים לא יהיה בו. אוחיון מספק הובלת כדור, מסירה, לחימה ואנרגטיות, דברים שבהחלט יכולים לסייע לנבחרת, אולם סביר להניח שגם אם יכלל בסגל הסופי, יאלץ להילחם על דקותיו ולהוכיח את עצמו.
גל מקל - לאחר שנה מחוץ לסגל, יחזור מקל לנבחרת, כשהוא הרבה יותר בוגר, מנוסה וכמובן שחקן הרבה יותר טוב. מקל הוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה, שיפר את יכולות הובלת הכדור, המסירה והקליעה וגם הפך לשחקן הגנתי הרבה יותר טוב מבעבר. אין סיכוי שלא נראה אותו בליטא.
יותם הלפרין (מכבי ת"א) - מנוסה, אחראי, מנהיג, קלעי בחסד, מוביל כדור ומוסר טוב ומסוגל לשחק בשתי עמדות הגארד. הלפרין הוא המנהיג של הנבחרת בקו האחורי. מגיע אחרי עונה קשה (ברובה) באולימפיאקוס, בה הצליח לקנות את מקומו בקבוצה היוונית לקראת סופה, ושוב הוכיח את יכולותיו המצויינות, כשהוא מוביל את אולימפיאקוס במו ידיו לניצחון גדול על פאו, אלופת אירופה הטרייה, בגמר הגביע היווני. עכשיו, לאחר שחזר למדים הצהובים, מוטלת על יותם משימה - הוא יהיה שחקן חמישייה מוביל וכמבוגר ביותר מבין הטריו (שכולל גם את כספי ואליהו) הוא יהיה זה שיצטרך לקחת את הזריקות המכריעות.
טל בורשטיין (מכבי ת"א) - הגארד הותיק והמנוסה הוא כבר לא מה שהיה פעם - אתלטי, מהיר וקלעי מצוין מכל הטווחים. כיום בורשטיין, הקפטן של הנבחרת להזכירכם, הוא לא כ"כ מהיר ולא כ"כ אתלטי, והקליעה שלו כבר הפכה ממצויינת לבינונית. אבל את הניסיון והחוכמה שיש לו, אין לאף אחד אחר בנבחרת, והוא יהיה שם גם הפעם בליטא, כשהוא משמש כדבק המחבר את כל החתיכות יחד.
רביב לימונד - יכול לשחק בשתי עמדות הגארד. זריז, חודר מצויין, מוסר טוב מאוד. ישמש ככל הנראה כמחליף לגארדים באליפות ויוסיף אנרגיה מהספסל. מגיע לאחר עונה מצויינת בספרד במדי היורדת לליגה השנייה, מנורקה.
כמה יבחרו לסגל הסופי: 5

פורוורדים
סביר להניח שיזומנו 8 פורוורדים (נקודת החוזק של הנבחרת).
דייויד בלו (מכבי ת"א) - המתאזרח הותיק והמנוסה מוסיף מימד של קליעה אבסולוטית, אבל לא רק. לבלו, שהפך משחקן אנוכי לרול-פלייר מושלם. בלו הוא גם היום חודר מצויין, שומר טוב מאוד (בעבר היה חור בהגנה) ומוסיף פיזיות ומהירות למשחק הקבוצתי. גם השנה נזכה לראותו במדים הלאומיים.
גיא פניני (מכבי ת"א) - קלעי מדהים, קילר, שחקן קלאץ' גדול, שומר מצויין, אנרגטי, לוחמני. מה עוד לא נאמר עליו? פניני ביסס את מעמדו במכבי העונה, הפך לשחקן חמישייה לגיטימי ביורוליג שכולם מכירים, חיסל את קאחה לבוראל והבריק בפיינל פור בדרך להופעה בגמר.
אורי קוקיה - לאחר שהחלים מפציעה קשה, צפוי קוקיה לחזור לסגל של שיבק ולספק שוב את הלחימה והנחישות שכ"כ מאפיינים אותו. למרות זאת, סיכוי גדול שהפעם הוא לא יתברג בסגל הסופי, גם בגלל עומס הפורוורדים וגם בגלל הפציעה, שגרמה לו לירידה ביכולותיו.
אלישי כדיר - הפורוורד שהחמיץ את הקמפיין הקודם בגלל פציעה בברך יחזור ככל הנראה הפעם לנבחרת, וסביר להניח שנראה אותו בסגל הסופי. לאחר שהושאל ממכבי ת"א לחיפה, הוא חזר להפגין את היכולות שמאפיינות אותו - משחק פנים מצויין, ריבאונדר טוב מאוד ולחימה ואנרגטיות בשני צידי המגרש.
משה מזרחי (הפועל ירושלים) - עוד קלעי טוב, שמוסיף גם מימד של הגנה. נעדר בשנתיים האחרונות מסגל הנבחרת, אולם צפוי להיות מוזמן לסגל הראשוני ע"י שיבק ואולי אף להתברג בין 13 היוצאים לליטא.
ליאור אליהו (מכבי ת"א) - חלק מהטריו המוביל של הנבחרת. שחקן פנים מהטובים באירופה, מהיר, מוסר טוב, חכם, שומר מצוין כשהוא רוצה לשמור (ועשה את זה השנה לטלטוביץ' כמה פעמים) וגם שיפר את הקליעה שלו, במיוחד מקו העונשין (בעבר בסביבות 60%, כיום בסביבות 80%). כשצריך, הוא יכול לקחת את הנבחרת על הגב שלו.
עומרי כספי (סקרמנטו קינגס) - הכוכב של הנבחרת, שחקן הNBA הישראלי הראשון. מהיר, אנרגטי, לוחמני, קלעי גדול, לוקח על עצמו את הקבוצה. תורם גם בהגנה ויכול לשמור גם על שחקנים גבוהים ממנו (חוסם טוב מאוד).
יספק לנבחרת ורסטיליות וכוח הרתעה.
כמה יבחרו: 5

הסנטרים
העמדה החלשה ביותר בנבחרת. 4 סנטרים צפויים להיות מוזמנים ל18 הראשונים.
יניב גרין - הסנטר הותיק של הנבחרת, משמש כבר 8 שנים כשחקן הדומיננטי היחיד מתחת לסלים במדים הלאומיים. עבר פציעה קשה שבגינה החמיץ את רוב העונה. יעזוב את הצהובים לאחר 6 עונות (עם הפסקה של עונה באמצע). ינסה להראות באליפות שעדיין יש לו מה לתת וישתמש בה כמקפצה לחוזה באירופה בעונה הבאה. ככל הנראה הפעם האחרונה שלו במדים הלאומיים.
עידו קוז'יקרו (הפועל גלבוע\גליל) - נעדר מהקמפיין הקודם לאחר שחלה במחלת הנשיקה. מאסיבי, ריבאונדר טוב, יכול לעזור לגרין מתחת לסלים. סיכוי גדול שלא יהיה בין 13 הראשונים בשל גילו המתקדם (33).
ג'ייק כהן (דייוידסון) - סנטר יהודי-אמריקאי בגובה 2.08 ששיחק בקיץ הקודם בנבחרת העתודה והיה הקלעי המוביל בה (אך לא הצליח להעלות אותה בחזרה לדרג א'). משחק במכללת דייוידסון. שחקן בעל יכולות טובות משני צידי המגרש - ריבאונדר טוב מאוד, חוסם מצויין. ככל הנראה לא יחשב כמתאזרח ואז יוכל לשחק לצד בלו ולא במקומו.
רוברט רות'בארט - סנטר יהודי ממוצא סרבי שנולד בבוסניה. עלה לארץ בגיל צעיר ולאחר מכן עבר לארה"ב כדי לשחק בליגת התיכונים האמריקאית. לאחר שנתיים בצרפת, הוחתם על ידי מכבי ת"א והובא לארץ בחזרה. הושאל תחילה לגליל ואז לבוסניה. לאחר שסיים את חוזהו בקבוצה חזר שוב לארץ ועבר גם בנהריה, נתניה וחיפה, אך עדיין לא הצליח למצות את הפוטנציאל שלו. למרות גובהו הענק (2.17) הוא שחקן הגנה רע מאוד. בעל מובים יפים בהתקפה, קלעי טוב ומסוגל גם לקלוע משלוש. יצא להתרשמות בלוטומטיקה רומא לאחר תום העונה. שיחק בנבחרת בקיץ הקודם ומוסיף לה ממד של גובה (למרות הגנה לא טובה).

כמה יבחרו: 3

מי יבחר מבין ה18?
לפי דעתי הסגל הסופי יהיה כזה:
גארדים - גל מקל, יובל נעימי, רביב לימונד, יותם הלפרין, טל בורשטיין
פורוורדים - עומרי כספי, גיא פניני, משה מזרחי, ליאור אליהו, דייויד בלו, אלישי כדיר
סנטרים - יניב גרין, ג'ייק כהן, עידו קוז'יקרו

מצב עדכני - ברצלונה, אולימפיאקוס וקאחה לבוראל

מצב עדכני - סיינה וריאל מדריד

איך יראו הגדולות של היורוליג בעונה הבאה?

7 הקבוצות הגדולות של אירופה - פאו, מכבי, סיינה, ריאל מדריד, ברצלונה, אולימפיאקוס וקאחה לבוראל - צפויות להיות אלו שיתחרו גם בשנה הבאה עד הסוף, ביחד עם עוד קבוצה שתגיע לשלב ההצלבה (השנה ולנסיה) על המקום בפיינל פור באיסטנבול ומשם על הגביע עצמו. תהיו בטוחים שאף אחת מהן לא תוותר והמרדף כבר התחיל. אז איך הקבוצות האלו יראו בעונה הבאה?

נתחיל עם שתי הראשונות.

פרוייקט קיץ 2011

למרות שעונת הכדורסל תמה ובחירות לא צפויות בקרוב, בהחלט יהיו כמה אירועים מעניינים שאחריהם נעקוב הקיץ:
ננתח את הגרלת היורוליג שתערך ב7.7,
נראה מה מצפה לנו בעונה הבאה של הליגה הטובה בעולם והאם תהיה או לא תהיה שביתה,
נתכונן ליורובאסקט בליטא,
נבדוק מה קורה עם מכבי ת"א והסגל החדש שלה, כשלא נשכח לעקוב אחרי בעית השידורים - היכן ישודרו המשחקים של הקבוצה העונה ומדוע ערוץ 10 לא רוצה להמשיך בהתקשרות?
בזירה הפוליטית מחכה לנו פריימריז בעבודה בקרוב, האם הבחירות כבר מוכרעות לטובת פרץ או שמועמד אחר יכול להפתיע? בארה"ב המפלגה הרפובליקנית שסועה ואובאמה מוביל על מועמדיה לנשיאות בלפחות 12 אחוזים, האם הבחירות ב2012 יהיו חד צדדיות?
בקרוב אעלה מספר פוסטים בנושאים אלו ומאוחר יותר, כשנתקרב לתאריכים הרלוונטיים, נעסוק בנושאים בצורה נרחבת יותר.

הבחירות לראשות העבודה - כמה באמת התפקדו למפלגה?

שיטוט קל באינטרנט בימים אלו וחיפוש "העבודה" בגוגל יוביל אותכם לאתר מפלגת העבודה. מה מיוחד כל כך בזה? לפני שנה, אפילו פחות, הייתם רואים אתר אחר לגמרי למפלגה. לא מעודכן, לא נגיש ולא מעניין, שמושך אליו מבקרים. לאחר ההתפלגות של אהוד ברק וחבריו, חודש האתר והפך למעודכן, צבעוני ומעניין, הפוך לחלוטין ממה שראינו בעבר באתר.
בכל מקרה, בספטמבר הקרוב יערכו בחירות לראשות המפלגה, כידוע ו6 מועמדים יאבקו על ההנהגה - חברי הכנסת הרצוג, יחימוביץ' ופרץ, יו"ר המפלגה לשעבר עמרם מצנע, יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מעלות-תרשיחא שלמה בוחבוט ואיש עסקים די אלמוני בשם אראל מרגלית.
אבל גם בעבודה לא ממש יודעים כמה מתפקדים חדשים הצטרפו למפלגה במהלך המפקד האחרון. בכותרת הראשית באתר נכתב כי 50 אלף איש הצטרפו, בעוד לפי המספרים שפרסמו המועמדים (פרץ - 23 אלף לפחות, יחימוביץ' - 17,000, הרצוג - 16,000 ומרגלית - 9,000; מצנע ובוחבוט לא פרסמו), אנחנו מגיעים ללפחות 65 אלף, כשסביר להניח שמצנע ובוחבוט גייסו ביחד לפחות 10 אלף, אם לא 15. ופתאום מ-50 הגענו ל80.
מפלגת העבודה הבטיחה לשחזר את ימיה הטובים, להוביל את מחנה השלום והסוציאליזם ולהיות מפלגה נקייה שתהווה דוגמה למפלגות אחרות. האמת? לפי הסיפור עם המפקד הזה, זה לא הולך בכיוון הזה.
מפלגת העבודה, מתחדשת ככל שתהיה, לא יכולה להרשות לעצמה לכזה בלגן במוסדותיה.