Tuesday 25 September 2018

רוזנשטיין וקבאנו בראש הכותרות - על הפרשות המשפטיות-פוליטיות שמסעירות את ארה"ב

כשתכננתי לכתוב את הפוסט הזה, חשבתי שהוא יעסוק בעיקר בניתוח תוצאות הבחירות המקדימות בשתי המפלגות הגדולות בארצות הברית ובמצבן לקראת בחירות אמצע הכהונה, שיערכו בעוד קצת יותר מחודש; אבל, בעידן טראמפ, כרגיל, לא משעמם.
על ההיערכות לבחירות ארחיב בקרוב בפוסט נוסף - בפוסט זה, אעסוק ברוד רוזנשטיין ובברט קבאנו, שתופסים את רוב הכותרות בימים אלו.
התלונות על הטרדה מינית מצד המועמד של הנשיא לבית המשפט העליון, ברט קבאנו, תפסו את הכותרות - ואז החלו להופיע ידיעות על התפטרותו הצפויה של סגן התובע הכללי, רוד רוזנשטיין, האיש שממונה על חקירת רוסיה במשרד המשפטים.
לאחר מכן התברר שרוזנשטיין יישאר בתפקידו לעת עתה, לאחר שהוא וטראמפ נפגשו וייפגשו שוב ביום חמישי הקרוב, כשספקולציות רבות עלו לגבי השמועות על התפטרותו - שמקורן ככל הנראה בבית הלבן, שמעוניין שרוזנשטיין יתפטר אך לא מעוניין לפטר אותו בשלב כזה, כאשר הבחירות קרובות.
מי אתה, רוד רוזנשטיין?
Taken from Wikipedia, official portrait, US Department of Justice
רוד רוזנשטיין הוא סגן התובע הכללי של ארה"ב, התפקיד השני בחשיבותו במשרד המשפטים. רוזנשטיין הרפובליקני עלה בסולם הדרגות במשרד המשפטים וב-2005 מונה לתובע הפדרלי של מחוז מרילנד ע"י הנשיא דאז, ג'ורג' בוש הבן. בתחילת 2017 מינה אותו טראמפ לתפקיד סגן התובע הכללי, מינוי שאושר ע"י הסנאט ברוב של 94-6. כיצד הגיע רוזנשטיין, אם כך, למצב בו הוא נמצא היום - כאחד מיריביו של טראמפ בתוך הממשל?
ג'ף סשנס, התובע הכללי והסנטור לשעבר, העיד פעמיים במהלך השימועים שנערכו לו בסנאט לפני מינויו לתפקיד כי לא קיים כל קשר עם גורמים רוסיים. ב-1.3.2017, לאחר כניסתו לתפקיד, פורסם כי סשנס קיים קשר עם גורמים רוסיים במהלך מערכת הבחירות - בין השאר, נפגש פעמיים עם השגריר הרוסי בארה"ב, סרגיי קיסליאק - וזאת בניגוד לעדותו בסנאט. למחרת, הודיע סשנס בתגובה כי הוא משעה את עצמו מכל עיסוק בחקירות הקשורות לבחירות 2016, ובהן חקירות הקשורות למעורבות רוסיה בבחירות אלו. כך, מצא עצמו רוזנשטיין כאחראי על חקירת המעורבות הרוסית.
ב-17.5.2017, מינה רוזנשטיין את רוברט מולר, ראש ה-FBI לשעבר (ורפובליקני גם כן), לתפקיד התובע המיוחד בחקירת המעורבות הרוסית בבחירות 2016. מאז, טראמפ מסוכסך הן עם סשנס והן עם רוזנשטיין, ובהזדמנויות חוזרות אמר כי ייתכן שיפטרם, צעד שרבים מעריכים שייעשה כדי לפטר את מולר ולסיים את חקירת התובע המיוחד.
מה הוביל לכך שפיטוריו\התפטרותו של רוזנשטיין עלו על הפרק עכשיו? בניו יורק טיימס, פורסם לפני מספר ימים דיווח שלפיו באביב 2017 (לאחר פיטוריו של ראש ה-FBI קומי ע"י טראמפ), רוזנשטיין הציע להקליט את טראמפ במהלך שיחותיו עימו, כדי להשתמש בהן נגד טראמפ, וכמו כן דן באפשרות של הפעלת התיקון ה-25 לחוקה (שמאפשר את הדחתו של הנשיא כאשר נבצר ממנו למלא את תפקידו בשל אי-כשירות). רבים ראו בדיווח הזה של הניו יורק טיימס מתן הכשר לטראמפ לפטר את רוזנשטיין והצדקה להמשך מלחמתו כנגד גורמי אכיפת החוק.
האיש שיהיה אחראי על חקירת המעורבות הרוסית במשרד המשפטים במידה ורוזנשטיין יפוטר הוא פרקליט המדינה, נואל פרנסיסקו, שהביע בעבר עמדות שמביעות סקפטיות לגבי הצורך בתובע מיוחד, כך שהוא עשוי לסייע לטראמפ לפטר את מולר - תוכלו לקרוא עוד על פרנסיסקו בכתבה הזו של המגזין Mother Jones: https://www.motherjones.com/politics/2018/02/rod-rosenstein-successor-mueller-investigation-noel-francisco. וכאן על "סדר הפיקוד" במשרד המשפטים:
https://twitter.com/pbump/status/1044237624800669697.
אירוע דומה לזה כבר קרה בעבר. ב-20.10.1973, התרחש "טבח ליל שבת", Saturday Night Massacre - הנשיא דאז ניקסון היה שרוי במצוקה קשה בשל החקירה נגדו במסגרת פרשת ווטרגייט, ולכן היה מעוניין בפיטוריו של התובע המיוחד בחקירה זו, ארצ'יבלד קוקס. ניקסון הורה לתובע הכללי ריצ'רדסון לפטר את קוקס, אך הוא סירב והתפטר בעצמו; לאחר מכן, הוא הורה לסגן התובע הכללי רקלשאוס לפטר את קוקס, אך גם הוא סירב והתפטר; השלישי בתור היה פרקליט המדינה, רוברט בורק. בורק מילא את הוראותיו של ניקסון ופיטר את קוקס. הדבר לא עזר לניקסון, שמצבו המשפטי הלך והחמיר עד שנאלץ להתפטר בתחילת אוגוסט 1974.
אותו רוברט בורק נבחר בשנת 1987 כמועמדו של הנשיא רייגן לבית המשפט העליון; בעקבות עמדותיו הרדיקליות בנושאי זכויות האזרח ותמיכתו בביטול פסיקות שקידמו שוויון, לצד מעורבותו ב-Saturday Night Massacre, מועמדותו של בורק נדחתה על ידי הסנאט ברוב של 58-42. בורק היה המועמד האחרון לבית המשפט העליון שנדחה על ידי הסנאט; לאחר שמועמדותו נדחתה, מונה השופט אנתוני קנדי לבית המשפט העליון במקומו. אנתוני קנדי הודיע על התפטרותו לפני מספר חודשים.
וזה, כמובן, מביא אותנו לברט קבאנו.

הסערה סביב קבאנו
ברט קבאנו נולד ב-1965 בוושינגטון די.סי., להורים שעסקו בעריכת דין. הוא גדל בבתסדה, מרילנד, שבפרברי הבירה האמריקנית ולמד בתיכון ג'ורג'טאון הקתולי, אחד מבתי הספר הנחשבים בארצות הברית, שבו למדו רבים מבני האליטה הפוליטית והמשפטית של המדינה. הוא למד היסטוריה ומשפטים באוניברסיטת ייל הנחשבת ולאחר מכן עבד במשך מספר שנים עבור קן סטאר, מי שהיה פרקליט המדינה ומאוחר יותר, גם התובע המיוחד בחקירת קשריו של הנשיא דאז ביל קלינטון עם מוניקה לווינסקי.
קבאנו עבד מאוחר יותר כשכיר במשרד עורכי הדין קירקלנד ואליס. ב-2001 מונה החל לשמש כיועץ בבית הלבן של בוש הבן, ומ-2003 עד 2006 כיהן כמזכיר הסגל. ב-2006 הוא מונה ע"י בוש לתפקיד שופט בבית המשפט הפדרלי של מחוז קולומביה, מינוי שאושר על ידי הסנאט ברוב של 57-36 (רק 3 דמוקרטים הצביעו בעד המינוי; כל הרפובליקנים שהצביעו תמכו במינוי).
בית המשפט העליון של ארה"ב מורכב מ-9 שופטים; מינוי לשופט הוא מינוי לכל החיים, כך שהמשמעות של מינוי שכזה יכולה להשפיע על ארה"ב במשך דורות. 
ב-13.2.2016, השופט השמרן אנטונין סקאליה נמצא מת במהלך חופשתו; הדבר הוביל "לפתיחה" של מקום בבית המשפט העליון, שהיה מורכב באותה עת מ-4 ליברלים (המזוהים עם הדמוקרטים) ו-4 שמרנים (המזוהים עם הרפובליקנים). על אף שהנשיא דאז אובמה הציע את מריק גארלנד, שנחשב ליברל אך מתון, לתפקיד שופט בבית המשפט, הרפובליקנים בסנאט, בהובלת מנהיגם מיץ' מקונל, סירבו לערוך כל שימוע עד לאחר הבחירות לנשיאות, בטענה כי "לעם האמריקני מגיעה זכות להחליט בנושא". כאשר היה נדמה שהילארי קלינטון עומדת לנצח, רבים במפלגה הרפובליקנית הציעו לחסום כל מועמד שתציג במהלך כהונתה (https://www.theguardian.com/law/2016/nov/01/republican-senators-oppose-clinton-supreme-court-nominee).
לאחר בחירתו של טראמפ, הוא מינה את השופט ניל גורסוץ' לבית המשפט העליון. גורסוץ' נבחר מתוך רשימה של 25 מועמדים לבית המשפט שגובשה ע"י ארגון שמרני בשם The Federalist Society. עוד על ארגון זה תוכלו למצוא כאן - https://www.npr.org/2018/06/28/624416666/what-is-the-federalist-society-and-how-does-it-affect-supreme-court-picks וגם כאן - 
https://www.huffingtonpost.com/entry/leonard-leo-supreme-court-federalist-society_us_5b354230e4b0f3c2219f4082.
מינויו של גורסוץ' נתקל בהתנגדות מצד הדמוקרטים, שטענו במידה רבה של צדק שהמושב בבית המשפט העליון נגנב מהם, ובנוסף טענו כנגד דעותיו של גורסוץ' בנושאים של שימוש בנשק, זכויות נכים ודת ומדינה. מינויו אושר ברוב של 54-45, כש-3 דמוקרטים מצטרפים לרפובליקנים ומצביעים בעד (שלושתם ממדינות "אדומות" שהצביעו בפער גדול לטראמפ - מנצ'ין ממערב וירג'יניה, הייטקאמפ מצפון דקוטה ודונלי מאינדיאנה).
לאחר שהשופט השמרן אנתוני קנדי הודיע על התפטרותו מבית המשפט בסוף יוני, טראמפ הציג את קבאנו כמועמדו ב-9.7. קנדי היה אמנם שופט שמרן, אך הצביע עם הליברלים בנושאים של הפלות וזכויות להט"ב, כולל בפסיקות חשובות כמו Planned Parenthood v. Casey ו-Obergfell v. Hodges. החלפתו של קנדי בשופט שמרן יותר יכולה לסלול את הדרך לביטול פסיקת רו נגד וייד. מה זה אומר למעשה?
מכיוון שפסיקה זו היא פסיקה שמחייבת את כל 50 המדינות, החוקים שקיימים במדינות השונות לא יכולים לסתור את העיקרון שנקבע בפסיקה זו, שלפיה לאישה יש זכות לסיים את הריונה. ברגע שפסיקה זו תבוטל, בכל מדינה החוק המדינתי יקבע האם יש זכות לביצוע הפלה, כאשר ב-20 מדינות הפלה תהפוך באופן מיידי לבלתי חוקית (http://time.com/5325124/justice-anthony-kennedy-supreme-court-roe-v-wade-overturned). ביולי האחרון נמצא שהאמריקנים תומכים בפסיקה שמגנה על הזכות להפלה ברוב של 71% מול 23% (סקר של רשת NBC ושל העיתון וול סטריט ג'ורנל), כולל 52% מהרפובליקנים.
קבאנו עצמו לא אמר באופן רשמי שיתמוך בביטול הפסיקה, מה שעשוי לאפשר לשתי סנטוריות רפובליקניות שתומכות בזכות להפלה להצביע בעד (קולינס ממיין ומורקובסקי מאלסקה).
ההתנגדות לקבאנו החלה עוד טרם חשיפת הטענות להטרדה מינית נגדו, והתמקדה בעמדותיו בנושאים הבאים:
בנוסף לכך, רק כ-5,000 מסמכים הקשורים ברקורד של קבאנו במהלך שירותו בבית הלבן ובבית המשפט הפדרלי פורסמו; למעלה מ-100,000 מסמכים הקשורים ברקורד זה נאסרו לפרסום על ידי הממשל, כאשר שערורייה נוספת התעוררה סביב העובדה שביל ברק, ששימש בעבר כעורך הדין של הנשיא בוש הבן, סטיב באנון, ריינס פריבוס ודון מקגאן (יועץ משפטי בבית הלבן) וחבר אישי של קבאנו, היה חבר בצוות שמנע את פרסום המסמכים. הסנטור הדמוקרטי קורי בוקר שחרר סדרה של מסמכים לציבור ובכך הסתכן בענישה, שכן מדובר בהפרה של כללי הסנאט.
שערורייה נוספת הקשורה בקבאנו סבבה סביב חקירת מקרה ההתאבדות של וינס פוסטר. פוסטר היה עיתונאי ששימש כיועץ בבית הלבן של ביל קלינטון, נכנס לדיכאון קשה והתאבד ביולי 1993; קבאנו, כחבר בצוות של התובע המיוחד קן סטאר, חקר לעומק את הפרשה ובדק תיאוריות קונספירציה שונות שהפיצו גורמי ימין. על אף שלבסוף הוא קבע כי פוסטר אכן התאבד, ביקורת קשה נמתחה על הטיפול של קבאנו בנושא, שכלל בזבוז כספי ציבור כדי לחקור תיאוריות קונספירציה שהופצו על ידי גורמים פוליטיים רדיקלים - https://www.nytimes.com/2018/09/05/opinion/why-was-kavanaugh-obsessed-with-vince-foster.html.
עוד שערורייה התעוררה כאשר לאחר אחד מהשימועים שנערכו לקבאנו, ניגש אליו פרד גוטנברג, פעיל למען פיקוח על נשק שבתו ג'יימי בת ה-14 שנרצחה בפברואר האחרון בטבח שהתרחש בבית הספר סטונמן דגלאס שבפארקלנד, פלורידה. גוטנברג ניגש לקבאנו והציג את עצמו, כשהוא מושיט את ידו; קבאנו הסתובב, הסתכל עליו ויצא, ללא תגובה.
https://twitter.com/andyharnik/status/1037038736155009024
וכאן בסרטון מתוך חשבון הטוויטר של NBC News -
https://twitter.com/nbcnews/status/1037051592619569152?lang=en

על הסנטורית הרפובליקנית סוזן קולינס ממיין הופעל לחץ רב. קולינס, שמגדירה את עצמה כתומכת בהפלות ונחשבת למתונה ומרכזית באופן יחסי, נטתה לתמוך בקבאנו; מדינתה, מיין, נוטה לדמוקרטים, והצביעה למפלגה זו ברציפות מאז 1992 (כולל). אדי ברקן, פעיל שמאלני למען ביטוח בריאות לכל שהוא גם חולה ב-ALS, החל תהליך של Crowdfunding - שלפיו אם קולינס תצביע בעד קבאנו, הכסף שייתרם יועבר למועמד הדמוקרטי שירוץ נגדה ב-2020. ברקן הצליח לגייס סכום של קרוב ל-1.5 מיליון דולר בתוך כשבוע, אך קולינס מיהרה לקרוא לקמפיין זה "הצעת שוחד". "באופן מוזר", היא תומכת במועמד שמקדם אג'נדה שלפיה תאגידים יכולים לתרום מיליארדי דולרים לקמפיינים פוליטיים, שוחד של ממש.

ואז, כמובן, הגיעו ההאשמות על הטרדה מינית. תחילה דווח על תלונה בנוגע להטרדה מינית לכאורה כנגד קבאנו, שנחשפה במכתב שנשלח לסנטורית דיאן פיינסטיין.
המתלוננת נחשפה לאחר כמספר ימים ככריסטין בלאזי פורד, פסיכולוגית ופרופ' לסטטיסטיקה באוניברסיטת פאלו אלטו שבקליפורניה. היא האשימה את קבאנו בהטרדה מינית במהלך לימודיהם בתיכון (לא למדו באותו תיכון, למדו באותו אזור בתיכון לבנים ובתיכון לבנות בהתאמה); היא תיארה את האירוע לכאורה: קבאנו וחברו מארק ג'אדג' כלאו אותה בחדר בזמן מסיבה; קבאנו השכיב אותה על המיטה, תפס אותה, ניסה להפשיט אותה וחסם את פיה כשניסתה לצעוק, כשהיא חוששת שהוא יהרוג אותה, וכל זאת כשהוא שיכור.
הסיפור המזעזע הזה לא עשה רושם על הרפובליקנים; הם נחושים בדעתם להמשיך עם המינוי, ויהי מה. לבסוף, לאחר לחץ ציבורי, ובעזרתם של כמה סנטורים רפובליקניים שעדיין לא שכחו מהי אנושיות, נקבע שימוע ליום חמישי הקרוב בהשתתפות קבאנו והמתלוננת פורד; אך טראמפ ממשיך לתקוף את פורד ולהטיל ספק בסיפורה, ורפובליקנים רבים כבר אמרו שיצביעו בעד קבאנו, ללא קשר לשימוע.
אישה בשם דבורה רמירז נחשפה לאחר מספר ימים גם היא, וטענה גם היא שקבאנו הטריד אותה מינית וחשף את עצמו במהלך מסיבה, כשהוא שיכור - במהלך לימודיהם באוניברסיטת ייל.
מספר נשים שהעידו לטובת קבאנו חזרו בהן; ג'אדג' מסרב להעיד, ובת זוגתו לשעבר סיפרה כי הוא סיפר לה על אירועים שבהם קיים יחסי מין עם נשים שיכורות. אישה שלישית עשויה להתלונן גם כן.
מגזין הניו-יורקר עושה עבודה נהדרת בחקר ההאשמות הללו, לדוגמה כאן - https://www.newyorker.com/news/our-columnists/the-boys-club-that-protects-brett-kavanaugh - חשיפה שלפיה בספר המחזור של קבאנו יש ציטוט של בנג'מין פרנקלין שהוא ככל הנראה קשור לסודות משותפים שלו ושל ג'אדג'; וכאן - https://www.newyorker.com/news/news-desk/senate-democrats-investigate-a-new-allegation-of-sexual-misconduct-from-the-supreme-court-nominee-brett-kavanaughs-college-years-deborah-ramirez.
קבאנו כמובן מכחיש מכל וכל, והוא התראיין לפוקס ניוז, "רשת הבית", עם רעייתו. בראיון מעט הזוי, הוא טען שלא קיים יחסי מין עד גיל מבוגר, מה שעדיין לא סותר את הטענות נגדו.
המחנה השמרני יצא כמעט במלואו להגנתו של קבאנו, והאיש בעיניהם הוא קורבן. הסנטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, פעם איש עקרונות שמתח ביקורת קשה על טראמפ והיום עוד חבר במקהלת מעודדיו, אמר בראיון שהוא לא "יהרוס את חייו של קבאנו בגלל האשמות להטרדה מינית", כאילו אי-מינויו לבית המשפט העליון משמעותו הרס חייו; הסנטור הרפובליקני האץ' טען שמדובר ברצח אופי ושהתלונה השנייה היא מזויפת; הסנטור הרפובליקני דין הלר אמר שמדובר ב-"שיהוק שצריך לעבור אותו במהירות כדי לחזור ולהתמקד בבחירות".
הדמוקרטים ובלאזי פורד דרשו שלפני השימוע בסנאט תיערך חקירה של ה-FBI - לכאורה, דרישה הגיונית. בלאזי פורד סובלת מאלפי איומים על חייה ונאלצה להסתתר; היא עברה בדיקת פוליגרף, וסביר שאדם שאיננו דובר אמת לא ידרוש חקירה של ה-FBI. אולם, הרפובליקנים רק רוצים "לסיים עם זה" ולמנות את קבאנו כדי שיוכלו לשוב ולהתרכז בבחירות.

הטענות הללו הן חמורות ביותר, אך נראה שלרפובליקנים לא ממש אכפת. המפלגה שהציבה בראשה אדם שהואשם על ידי קרוב ל-20 נשים בהטרדה מינית, עם היסטוריה של זלזול והתנהגות בלתי הולמת כלפי נשים, צפויה לאשר את מינויו של אדם שהוא לכאורה מטריד סדרתי לבית המשפט העליון. אולם, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהם עושים זאת.
השופט השמרן קלרנס תומאס (שהוא האפרו-האמריקני השני בהיסטוריה בבית המשפט העליון) מונה על ידי בוש האב לבית המשפט העליון ב-1991; על אף שמתלוננת שהאשימה אותו בהטרדה מינית, אניטה היל, העידה בשימוע בסנאט, מינויו אושר ברוב דחוק של 52-48, כש-11 דמוקרטים, 9 מתוכם מהדרום, מצטרפים ל-41 רפובליקנים (מתוך 43 שכיהנו בזמנו) ותומכים במינוי.
הסנאטורים הרפובליקנים גראסלי, מקונל והאץ', שכיהנו בזמנו בסנאט ועדיין מכהנים, הצביעו כמובן בעד; גראסלי הוא כיום היו"ר של ועדת המשפט של הסנאט (מקונל הוא מנהיג הרוב הרפובליקני והאץ' הוא הנשיא הזמני - President Pro Tempore - של הסנאט).
ביום חמישי הקרוב פורד תעיד בסנאט, גם קבאנו; והרפובליקנים, שחוששים מכך שיצטיירו בצורה שלילית בציבור, מינו אישה (שזהותה עדיין לא ידועה) עם רקע משפטי שתנהל את השימוע. מדוע הרפובליקנים חוששים שיצטיירו בצורה שלילית בשימוע? כל 11 החברים הרפובליקניים בוועדה הם גברים; מתוך 10 החברים הדמוקרטיים, 4 הן נשים, כולל החברה הבכירה ביותר (פיינסטיין).
הסנטורית הדמוקרטית מהוואי מייזי הירונו, החברה בוועדה, זכתה באהדה רבה מהמחנה הליברלי בעקבות התנהלותה בפרשה, שחלק ממנה אפשר לראות בסרטון הבא:
https://twitter.com/kylegriffin1/status/1042123664148361216

ובכל זאת, האם ייתכן שמינויו של קבאנו לא יאושר? הסנטורית מורקובסקי מאלסקה, שכזכור גם תומכת בהפלות, אמרה שתחליט לפי השימוע, ומסתמן שייתכן מאוד שתתנגד; על קולינס מופעל לחץ כבד; והסנטור ג'ף פלייק מאריזונה, שיסיים את כהונתו בינואר, הביע ביקורת רבה על טראמפ וייתכן שיתנגד, אם כי עד עכשיו הוא לא גיבה את התבטאויותיו במעשים.
בצד הדמוקרטי, 46 מתוך 49 סנטורים צפויים להתנגד. 3 סנטורים עדיין מתנדנדים - דונלי, הייטקאמפ ומנצ'ין, אותם שלושה שהצביעו בעד מינוי גורסוץ' ועומדים לבחירה במדינות רפובליקניות בעוד קצת יותר מחודש. מצד אחד, אם יצביעו נגד, הרפובליקנים ינצלו זאת לטובתם במערכת הבחירות ויציגו אותם כמתנגדים לטראמפ; מצד שני, אם יצביעו בעד, יסתכנו בכך שהאלקטורט הדמוקרטי במדינותיהם ייצא נגדם ולא יבוא להצביע בנובמבר.
כרגע המצב הוא שכ-48 תומכים וכ-46 מתנגדים, כש-6 סנטורים עדיין יושבים על הגדר ו-50 קולות דרושים כדי לאשר את קבאנו. במקרה של שוויון 50:50, יהיה זה סגן הנשיא מייק פנס שיהווה את הקול הקובע, ולכן במקרה שכזה, המינוי יאושר. נדמה כי הרפובליקנים נחושים לאשר את המינוי. מנצ'ין ככל הנראה יצטרף אליהם ויצביע בעד, כשמורקובסקי תחצה את הקווים ותצביע נגד ככל הנראה.
האם תהיה לפרשה השפעה על הבחירות בנובמבר? ייתכן שכן.
סקרים שנערכו ע"י NBC, USA Today ואפילו פוקס ניוז הראו שקבאנו מחזיק בשיעור התמיכה הנמוך ביותר של מועמד כלשהו לבית המשפט העליון בעת המודרנית. ברוב של 36% מול 30%, פוקס ניוז מצאה שהציבור האמריקני מאמין לבלאזי פורד מול קבאנו; וברוב של 50% מול 40%, הם מתנגדים למינויו.
המפלגה הרפובליקנית גם כך מתמודדת עם מעבר של בוחרים לבנים משכילים מהמעמד הבינוני-גבוה למפלגה הדמוקרטית, במיוחד נשים - ואם הפרשה הזו תותיר רושם רע, זה עשוי רק להחמיר את הבעיה הזו עבורם ולהיטיב עם הדמוקרטים. עדיין מוקדם להסיק מסקנות, עם זאת, ויהיה נכון להסתכל על כך בעוד כשבוע-שבועיים, לאחר שיתברר מהו גורלו של קבאנו וכשהסקרים, יחד עם גורמים אחרים, יאפשרו להסתכל באופן טוב יותר על מצב המפלגות לקראת הבחירות הקרובות. בכך אעסוק בפוסט הבא שלי, שאני מקווה לפרסם בקרוב.

קבאנו הוא אדם עם דעות שמרניות רדיקליות, שיפגע בזכויות נשים ועובדים, שמואשם על ידי שתי נשים (כרגע) בהטרדה מינית, כשתלונות אלו מצביעות על התנהגות של התעללות, לצד היסטוריה של שכרות.
אדם זה עשוי לקבוע את גורלן של מיליוני נשים. חשבו על זה בפעם הבאה כשאתם מתלהבים מאמירה של טראמפ בעניין איראן.

כתבות מעניינות נוספות:
https://edition.cnn.com/politics/live-news/kavanaugh-second-sexual-allegation-latest/index.html - דיווחים חיים של CNN בנושא
https://www.theguardian.com/us-news/shortcuts/2018/sep/25/how-to-humiliate-a-woman-the-ugly-lesson-of-brett-kavanaughs-yearbook
https://www.theguardian.com/us-news/2018/sep/25/brett-kavanaugh-sexual-assault-conservative-women