שני המועמדים המובילים בפריימריז של המפלגות הגדולות בבחירות לנשיאות ארה"ב פתחו את הקמפיין בצליעה. קלינטו ניצחה בדוחק רב באיווה והובסה בניו המפשייר; טראמפ הפסיד באיווה לקרוז, כשרוביו במקום השלישי נושף בעורפו. אבל בשבועות המעטים שחלפו מאז עברו הרבה מים בנהר, ונדמה שגם עבור טראמפ וגם, במידה מסוימת, עבור קלינטון, השבוע הבא יכול להיות שבוע שבו תוכרע ההתמודדות בבחירות המקדימות לטובתם.
במפלגה הרפובליקנית נותרו 5 מועמדים במרוץ: טראמפ, קרוז, רוביו, קרסון וקאסיץ'. היחידים שעדיין מאיימים, או מנסים לשדר שהם מאיימים, על מועמדותו של טראמפ הם קרוז ורוביו, כאשר לא ממש ברור מדוע קרסון וקאסיץ' עדיין נותרים במירוץ. מתוך 4 מדינות שבהן נערכה התמודדות, טראמפ ניצח בשלוש האחרונות - ניו המפשייר, דרום קרוליינה ונבאדה - כאשר קרוז, כאמור, ניצח באיווה. אחרי חודשים שבהם טראמפ הוביל בסקרים, וכחודש של התמודדויות בהן הוא שלט ללא עוררין (למעט מדינה אחת), גם ראשי המפלגה הרפובליקנית, הפרשנים והעיתונאים, והמתמודדת הצפויה שמנגד (קלינטון) מעריכים שמעתה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעצור את טראמפ בדרך למועמדות, ואחרי הקמפיין הכל כך בלתי צפוי בפריימריז הרפובליקניים, מי יודע למה הוא מסוגל בבחירות הכלליות. רוביו ממשיך לצבור תמיכה בקרב הממסד, אבל בתוצאות זה לא משתקף. הוא כבר חגג בשלוש מדינות כאילו ניצח בגדול, אבל למעשה, ההישגים הטובים ביותר שלו הם מקום שני פעמיים, ביתרון מינימלי על פני טד קרוז, בדרום קרוליינה ובנבאדה, ובהפרש גדול מטראמפ. וכך, אנחנו מגיעים לסופר טיוזדיי, יום שלישי הגדול שעליו נרחיב בהמשך, כאשר טראמפ במומנטום, ביתרון בסקרים וביתרון במירוץ; טד קרוז נמצא בשקיעה מתמדת מאז הניצחון באיווה ועסוק כעת בעיקר בלשמור על היתרון הקטן שלו ולהימנע מהפסד צורב לטראמפ במדינת הבית שלו, טקסס; רוביו אפילו עוד לא ניצח במדינה אחת, ובעוד שבועיים וחצי הוא צפוי לספוג מטראמפ תבוסה במדינת הבית שלו, פלורידה; וקרסון וקאסיץ', כאמור, נשארים במירוץ כנראה רק בשביל הקטע. כעת, כאשר טראמפ נמצא בעמדה שממנה הוא יכול לשייט בקלות אל המועמדות, רוביו וקרוז מנהלים קרב מאסף, מחזירים לטראמפ במטבע שלו (גסות רוח) ומנסים למנוע תבוסה במדינת הבית שלהם, שתסיים באופן מעשי את המועמדות שלהם. נדמה, עם זאת, כי זה מאוחר מדי. אז מהו הסופר טיוזדיי? זהו יום שבו נערכות במקביל בחירות מקדימות במספר רב של מדינות. הפעם, יערכו במפלגה הרפובליקנית בחירות מקדימות ב-14 מדינות בסופר טיוזדיי, יום שלישי הקרוב 1.3. בסך הכל נדרש מועמד להשיג את תמיכתם של 1,237 נציגים כדי להיבחר כמועמד, כשהנציגים נקבעים לרוב באופן פרופורציונאלי (יש מספר מדינות שבהן המנצח בפריימריז זוכה בכל הנציגים) על פי תוצאות הבחירות המקדימות במדינה.
ואילו במפלגה הדמוקרטית, נערכים היום הפריימריז בדרום קרוליינה, שם קלינטון מובילה ביתרון גדול, על פי הסקרים, על סנדרס, וביום שלישי יערכו גם כן בחירות מקדימות ברוב המדינות שבהן מצביעים הרפובליקנים, ובנוסף יחל שבוע שבו יוכלו להצביע דמוקרטים רשומים שמתגוררים מחוץ לארה"ב.
הבחירות המקדימות שנערכו עד רגע זה לא היו מייצגות כל כך מבחינת אוכלוסייה (אולי למעט נבאדה), ואילו הבחירות שיערכו היום במפלגה הדמוקרטית בדרום קרוליינה, יחד עם הבחירות שיערכו במדינות ביום שלישי, הן המשחק האמיתי. אז למה אני כבר ממהר לקבוע, יחד עם רוב הפרשנים, שהניצחון כבר קרוב לטראמפ ולקלינטון? החשיבות הגדולה של הבחירות שנערכו עד עתה היא בעיקר מומנטום. המומנטום הזה מלווה את המועמדים כשהבחירות מגיעות למה שקרוי "חגורת התנ"ך" של ארה"ב. מדינות הדרום מתאפיינות במפלגה הרפובליקנית בציבור מאוד שמרני, אוונגליסטי ברובו, ושמצביע כמובן מסורתית למפלגה מאז שנות ה-60; ובמפלגה הדמוקרטית - בציבור מאוד גדול של מיעוטים, שהם למעשה החלק האינטגרלי בקואליציה הדמוקרטית שרוזוולט החל לבנות עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת - אפריקאים-אמריקאים והיספנים - ציבור שמצביע ברובו המוחלט לדמוקרטים, ושהצעירים שלו הם מאוד ליברליים וכבר לא כ"כ מפחדים מהמילה סוציאליזם (מה שמסביר את ההצלחה של סנדרס בקרב צעירים, כולל צעירים היספנים ושחורים). בכל מקרה, רוב המיעוטים שמצביעים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית הם אנשים מבוגרים, שצפויים להצביע לקלינטון, המזוהה בעיניהם עם אובמה ועם בעלה ביל קלינטון, שני הנשיאים האהובים ביותר עליהם; ואילו במפלגה הרפובליקנית, התקווה הגדולה של הממסד רוביו לא בדיוק חזק במדינות הדרום - הציבור הדרומי יצביע ברובו לטראמפ, שקיבל את הדחיפה מפיילין בתחילת הדרך, כשקרוז נושף בעורפו. במדינות הצפון שיצביעו בשלישי, לרוביו יש צ'אנס, אך כרגע טראמפ מוביל עליו; ואילו במדינות הצפון במפלגה הדמוקרטית סנדרס יכול להשיג הישגים, אך יתקשה לשחזר את ההצלחה שלו מניו המפשייר, מלבד במדינת האם שלו (ורמונט, בה הוא צפוי לנצח בפער עצום). אם סנדרס לא ירשום כמה ניצחונות מפתיעים, קלינטון תפתח עליו פער שיהיה לו קשה לסגור, ובצד הנגדי, כל עוד רוביו לא מתחיל לנצח, וקרוז נלחם על טקסס כשטראמפ מוביל בגדול בשאר המדינות, טראמפ יוכל לסגור רשמית את המועמדות כבר בעוד מספר שבועות.
כדי לפתור קצת את התסבוכת, להלן טבלה שמציגה את המדינות המצביעות בסופר טיוזדיי, התוצאות הממוצעות של הסקרים שנערכו במדינה, וחלוקת הנציגים הצפויה.
ואילו במפלגה הדמוקרטית, נערכים היום הפריימריז בדרום קרוליינה, שם קלינטון מובילה ביתרון גדול, על פי הסקרים, על סנדרס, וביום שלישי יערכו גם כן בחירות מקדימות ברוב המדינות שבהן מצביעים הרפובליקנים, ובנוסף יחל שבוע שבו יוכלו להצביע דמוקרטים רשומים שמתגוררים מחוץ לארה"ב.
הבחירות המקדימות שנערכו עד רגע זה לא היו מייצגות כל כך מבחינת אוכלוסייה (אולי למעט נבאדה), ואילו הבחירות שיערכו היום במפלגה הדמוקרטית בדרום קרוליינה, יחד עם הבחירות שיערכו במדינות ביום שלישי, הן המשחק האמיתי. אז למה אני כבר ממהר לקבוע, יחד עם רוב הפרשנים, שהניצחון כבר קרוב לטראמפ ולקלינטון? החשיבות הגדולה של הבחירות שנערכו עד עתה היא בעיקר מומנטום. המומנטום הזה מלווה את המועמדים כשהבחירות מגיעות למה שקרוי "חגורת התנ"ך" של ארה"ב. מדינות הדרום מתאפיינות במפלגה הרפובליקנית בציבור מאוד שמרני, אוונגליסטי ברובו, ושמצביע כמובן מסורתית למפלגה מאז שנות ה-60; ובמפלגה הדמוקרטית - בציבור מאוד גדול של מיעוטים, שהם למעשה החלק האינטגרלי בקואליציה הדמוקרטית שרוזוולט החל לבנות עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת - אפריקאים-אמריקאים והיספנים - ציבור שמצביע ברובו המוחלט לדמוקרטים, ושהצעירים שלו הם מאוד ליברליים וכבר לא כ"כ מפחדים מהמילה סוציאליזם (מה שמסביר את ההצלחה של סנדרס בקרב צעירים, כולל צעירים היספנים ושחורים). בכל מקרה, רוב המיעוטים שמצביעים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית הם אנשים מבוגרים, שצפויים להצביע לקלינטון, המזוהה בעיניהם עם אובמה ועם בעלה ביל קלינטון, שני הנשיאים האהובים ביותר עליהם; ואילו במפלגה הרפובליקנית, התקווה הגדולה של הממסד רוביו לא בדיוק חזק במדינות הדרום - הציבור הדרומי יצביע ברובו לטראמפ, שקיבל את הדחיפה מפיילין בתחילת הדרך, כשקרוז נושף בעורפו. במדינות הצפון שיצביעו בשלישי, לרוביו יש צ'אנס, אך כרגע טראמפ מוביל עליו; ואילו במדינות הצפון במפלגה הדמוקרטית סנדרס יכול להשיג הישגים, אך יתקשה לשחזר את ההצלחה שלו מניו המפשייר, מלבד במדינת האם שלו (ורמונט, בה הוא צפוי לנצח בפער עצום). אם סנדרס לא ירשום כמה ניצחונות מפתיעים, קלינטון תפתח עליו פער שיהיה לו קשה לסגור, ובצד הנגדי, כל עוד רוביו לא מתחיל לנצח, וקרוז נלחם על טקסס כשטראמפ מוביל בגדול בשאר המדינות, טראמפ יוכל לסגור רשמית את המועמדות כבר בעוד מספר שבועות.
כדי לפתור קצת את התסבוכת, להלן טבלה שמציגה את המדינות המצביעות בסופר טיוזדיי, התוצאות הממוצעות של הסקרים שנערכו במדינה, וחלוקת הנציגים הצפויה.
טבלה 1.1: הטבלה המציגה את ההצבעה הצפויה במפלגה הרפובליקנית. הערכת חלוקת הנציגים - חלקית על פי ה-www.examiner.com, ואילו תוצאות הסקרים הממוצעות - על פי www.realclearpolitics.com.
טבלה 1.2: הטבלה המציגה את ההצבעה הצפויה במפלגה הדמוקרטית (כולל בדרום קרוליינה, היום). הערכת חלוקת הנציגים - חישוב שלי (פרופורציונלית לאחוזים), תוצאות הסקרים הממוצעות - www.realclearpolitics.com.
וכדי להסביר את המצב כעת ואיך הוא יהיה לאחר ההצבעה, אם התוצאות יהיו דומות לסקרים, להלן הטבלה הנ"ל:
טבלה 1.3: הטבלה המציגה את מצב הנציגים כעת, ואת מצב הנציגים הצפוי לאחר שלישי. במפלגה הרפובליקנית נדרשים 1,237 נציגים כדי לזכות במועמדות, בדמוקרטית 2,382 (כולל superdelegates, שהם סנטורים, חברי קונגרס ומנהיגי מפלגה בעבר ובהווה, שיש להם זכות הצבעה בוועידה, ורובם המוחלט תומך בקלינטון. מספרם הוא 716).
אז, כאמור, יום שלישי הוא יום גורלי במירוץ, יום שיוכל לסיים למעשה את ההתמודדות המוקדמת ולהתחיל את הקרב הגדול של הבחירות הכלליות, או שמנגד יוכל לפתוח מחדש התמודדות בתוך המפלגות שתלך עד הסוף. אמשיך לעקוב בהמשך החודש אחרי הבחירות המרתקות האלו, שאופיין הבלתי-צפוי מבטיח עניין שלא היה זמן רב בבחירות.
טבלה 1.2: הטבלה המציגה את ההצבעה הצפויה במפלגה הדמוקרטית (כולל בדרום קרוליינה, היום). הערכת חלוקת הנציגים - חישוב שלי (פרופורציונלית לאחוזים), תוצאות הסקרים הממוצעות - www.realclearpolitics.com.
וכדי להסביר את המצב כעת ואיך הוא יהיה לאחר ההצבעה, אם התוצאות יהיו דומות לסקרים, להלן הטבלה הנ"ל:
טבלה 1.3: הטבלה המציגה את מצב הנציגים כעת, ואת מצב הנציגים הצפוי לאחר שלישי. במפלגה הרפובליקנית נדרשים 1,237 נציגים כדי לזכות במועמדות, בדמוקרטית 2,382 (כולל superdelegates, שהם סנטורים, חברי קונגרס ומנהיגי מפלגה בעבר ובהווה, שיש להם זכות הצבעה בוועידה, ורובם המוחלט תומך בקלינטון. מספרם הוא 716).
אז, כאמור, יום שלישי הוא יום גורלי במירוץ, יום שיוכל לסיים למעשה את ההתמודדות המוקדמת ולהתחיל את הקרב הגדול של הבחירות הכלליות, או שמנגד יוכל לפתוח מחדש התמודדות בתוך המפלגות שתלך עד הסוף. אמשיך לעקוב בהמשך החודש אחרי הבחירות המרתקות האלו, שאופיין הבלתי-צפוי מבטיח עניין שלא היה זמן רב בבחירות.
